אתן יודעות איך זה כשאתן פוגשת מישהו. ההתלהבות, הפרפרים בבטן. אמא שלו מאשרת, אבא שלך מרוצה. אחר כך אתם מחפשים כרית שתתאים לסלון שלכם ו-בום! הוא נעלם. קיבל איזו הצעת עבודה אטרקטיבית באלסקה. קרה לכן? אם כן, אתן יכולות להתנחם בעובדה שאתן בחברה טובה: תראו את לו דלגדו, אנדי קמבפל ("רפואה שלמה"), לורליי גילמור ("בנות גילמור"), איימי גריי ("משפטה של איימי") ג'קי ולידיה דה-לוקה ("יש לה את זה"). כולן נשים עצמאיות, אסרטיביות, שנונות, אבל נטולות חבר קבוע. וכשכבר מתקרב גבר לאזור, סופו שימות, יחזור לאקסית או שיגלה שבנים זה IN.
קחו לדוגמה את לו. בגיל 16 היא נכנסה להיריון ובמקביל למדה רפואת נשים, תוך כדי שמירה על עור פנים חלק ושיער מלא ברק. לעת זיקנה, בגיל 30, לו זוכה לאיחוד מחדש עם אהובה משכבר הימים, מיקי הכבאי. אחרי שהוא שרד שריפת ענק, כבר הרגשתי שהמלאכים קוראים לו למעלה. לא עבר פרק-שניים ומטופלת מטורפת של לו חיסלה אותו, בעודו מגן בגופו על לו (ג'נטלמן עד הסוף). גם לקולגה שלה, אנדי, לא היה קל. לסידרה היא הגיעה מלאה בסטריאוטיפים שעתידים היו להתפוצץ בכל רגע: אשת קריירה עם עבר צבאי, בעל שפוטר מעבודתו ונשאר בבית לטפל בבנות. לא עבר פרק, והוא הכניס לה כאפה לפנים. מפה הדרך לגירושין ולבדידות היתה מהירה. נכון לכתיבת שורות אלו היא מתנחמת בזרועות של מיילו, קולגה שמנתח לבבות. כל פרק אני חוששת פן כל רגע הוא ייפול לפיר המעלית או יחלה במחלה קטלנית. רק בקשה אחת יש לי מהתסריטאים - בלי מוות אכזר. שייפרדו על רקע לוח זמנים עמוס. מה שטוב לטום קרוז וניקול קידמן, יכול לעבוד גם פה.
מצבה של איימי, השופטת, בכי רע. היא חזרה עם בתה בת השבע לורן, לגור עם אמה, מקסין. נדמה שהפעם האחרונה שהיא שכבה היתה לפני שבע שנים, ומאז הבית כמדבר צחיח. באחד הפרקים האחרונים תפסה לורן את קייל, הדוד, מבצע משגל. איימי צעקה עליו ש"בבית הזה לא מקיימים יחסי מין". מקסין נזכרה שפעם היא דווקא שכבה עם מישהו. בין איימי לבין ברוס, העוזר שלה, יש מתח מיני, אבל הוא לעולם לא יתממש: היא לבנה, הוא שחור, היא הבוסית הוא העוזר - יש טעם להמשיך? אין לי מושג איך כל זה ישפיע על לורן הקטנה, והאם כמרד נעורים היא תהפוך לבובת מין בלי נשמה.
לורליי גילמור היא עוד אם חד הורית נטולת חיי מין סדירים. הרומן הראשון הבלתי ממומש היה עם האבא של רורי, שזנח אותה יחפה ובהיריון. מאז הוא נכנס וחוזר לחייהם, ותמיד נשבר לנו הלב. בינה לבין לוק, בעל בית הקפה, יש מתח מיני שנתקע איפשהו בכיתה ג', כשהבנים מרביצים לבנות שהם מחבבים. אחר כך הוא עוד מתפלא שהיא שותה כמויות של קפה, אוכלת ג'אנק פוד וממתקים ומדברת בלי הפסקה. היא פשוט צריכה משהו שירגיע אותה! דווקא רורי דואגת שתמיד יהיה לה מישהו שיחמם את הכר שלצידה. הבעיה היא שהתסריטאים שומרים על בתוליה בכספת, פן גם היא תיכנס להיריון בגיל צעיר, והצופים הרפובליקנים ישלחו מכתבי מחאה.
ללא ספק, המקרה הקשה ביותר הוא של לידיה דה-לוקה. לידיה היא מקרה של "הילדה בת 33, יש לה חום גבוה, היא שוכבת על הספה בבית הוריה". לידיה היא קתולית אדוקה שצריכה פתק מאמא ואבא כדי לקבל איקי בצוואר. גם פה יש מתח מיני בלתי ממומש בינה לבין ד"ר האקט. אבל שוב ושוב היא מוצאת עצמה רק על תקן הידידה הטובה עם העצה המושלמת. גם חברתה הטובה, ג'קי, נושאת רישיון להברחת גברים. אחד הכניס אותה להיריון (שזה תמיד סימן לרעות), ומיד אחר כך נפל מסוס ומת. השני חזר לארץ מולדתו, במקסיקו.
למה זה קורה לנו? (כלומר להן) ובכן, הסיבה העיקרית היא סינדרום "המים הגנובים". ברגע ששותים מהם, כל הכיף עובר. כל מי שהזדווגה על בסיס קבוע נעלמה מהמסך מיד אחרי הסיגריה השנייה. ב-1984 עלתה הסידרה "מי הבוס?" שסיפרה על טוני, אלמן פלוס בת צעירה, שמוצא עבודה בתור סוכן בית אצל אנג'לה, אשת קריירה גרושה פלוס ילד. המתח המיני היה כל הזמן באוויר, למרות שעל פניו לא ממש היה ברור מה לריקי מרטין האיטלקי יש לחפש באנג'לה היבשושית. אחרי מספר עונות טוני ואנג'לה איחדו כוחות, והסידרה ירדה מלוח השידורים. מצב דומה היה בסידרה "בלשים בלילה". במרכז הסידרה עמדה סוכנות בילוש בראשותה של מדי הייס שמסתייעת בבחור נמרץ וחצוף. על המירקע שרר בין השניים מתח מיני, אבל מאחורי הקלעים היו ביניהם סכסוכים ומריבות, מה שכנראה תרם לירידת הסידרה. כדי להשביע את דעת הקהל, השניים הפכו לזוג על המירקע ושנייה אחר כך ירד הגרדום על הסידרה.
לא צריך ללכת 20 שנה אחורה בשביל דוגמאות. בסידרה "בוורלי הילס 90210" קלי התלבטה במשך מספר עונות אם היא רוצה את ברנדון או דילן, ובסוף החליטה שהיא רוצה להיות לבד. גם ג'ואי מ"דוסון קריק" עברה מדוסון לפייסי וחוזר חלילה, ורק כשהסידרה הסתיימה היא החליטה במי היא בוחרת. בשלב הזה כבר לאף אחד לא ממש היה איכפת. אז מה הפתרון? תראו את הבנות ב"סקס והעיר הגדולה"; עד שכל אחת מהן התמקמה סופית עם בן זוג, הן עברו את כל הגברים בניו יורק ואפילו אשה אחת לקינוח. אני כמובן לא קוראת להפקרות, ובניגוד לנשות "סקס", פה מדובר על נשים שממש עובדות, אבל אפשר לסכם על הכנסה קבועה של גברים, נגיד אחד לחמישה פרקים. פייר, לא?