Call of Duty: United Offensive

חבילת הרחבה למשחק המקורי, שמציעה שיפורים גרפיים, סאונד חווייתי, כלי רכב חדשים ומגוון שיפורים למצב ריבוי שחקנים. אין עוד משחק המתאר את מלחמת העולם השנייה טוב יותר, למרות התסריט הליניארי ושאר החסרונות

המשחק Call of Duty: United Offensive המיועד ל-PC, אינו משחק בפני עצמו אלא חבילת הרחבה למשחק Call of Duty, שיצא לפני שנה, וזכה לשבחים משחקנים ומבקרים כאחד. United Offensive כוללת כמה תוספות, חלקן מיועדות למצב שחקן יחיד, וחלקן למצב ריבוי השחקנים.

 

Call of Duty מציע פעולה אינטנסיבית, סאונד מדהים ותחושה של דרמה והיסטוריה. משום מה, לחימה בנאצים אף פעם לא מתיישנת, ולמרות שטכנית לא כל החיילים הגרמנים היו חברים במפלגה הנאצית - עדיין כיף לירות בכולם ללא הבחנה.

 

שני המשחקים, COD המקורי ו-UO החדש, מבוססים על המנוע הגרפי הוותיק של Quake 3, ולחברת Gray Matter, המפתחת, יש ניסיון עשיר בעבודה מולו. עובדה זו באה לידי ביטוי בהרחבה United Offensive, ולמרות שהמנוע של Quake 3 כבר בן חמש, הם עדיין הצליחו להפיק ממנו תוצאות נאות.

 

יש שיפורים בגרפיקה

 

Gray Matter שדרגה את המנוע של Quake 3 עם יכולות כמו מערכת חלקיקים, הטלת להבות אש, כלי רכב שונים שניתן לנהוג בהם, סביבה שניתן להרוס אותה באופן חלקי ועוד. מהי בעצם מערכת החלקיקים? חלקיקים הם למשל ערפל, אבק, אש, עשן, או דברים אחרים שניתזים בעת התפוצצות. קשה לתאר אווירה מלחמתית אמיתית ללא הרסיסים הניתזים בעת התקפה ארטילרית, או השובל של הבזוקה המשוגרת מהמשגר למטרה.

 

גם העשן המיתמר מקנה התותח של הטנק לאחר כל ירייה, או האבק המתרומם מאחורי כלי הרכב השונים והפיצוצים חשובים כאן. הפיצוצים הם המרשימים מכולם. אם תצטיידו במערכת רמקולים איכותית, תזכו להרגשה של שדה קרב של ממש.

 

כלי הרכב שניתן לנהוג בהם תורמים לחוויה של המשחק, כשבמצב ריבוי השחקנים הם נמצאים במקומות רבים. כלי הרכב אמנם לא נמצאים בכל מפה, אך יש מספיק טנקים עצומים, ג'יפים, וכלי רכב נגד טנקים, שניתן לקפוץ לתוכם ולנסוע. השליטה כרגיל באמצעות המקשים WSAD והעכבר, ורצוי שתהיה לעכבר גלגלת.

 

מצב שחקן יחיד בעייתי

 

מצב שחקן היחיד מבוסס על תסריט ליניארי למדי, שכולל 13 משימות המתחלקות בין האמריקנים, הבריטים והרוסים. כמו בכותר הקודם, בכל רמה יש מטרה, שלעיתים מסיימים אותה בקלות ולפעמים ממש לא. ברוב המקרים, הקושי והמתח מאוזנים. 

 

הבעיה במשחק היא בכך שיש כל כך הרבה דברים טובים עד כדי כך שהאיזון בין הכמות לאיכות נפגמת ואנו נאלצים להתמודד מול יותר מדי דברים טובים במקביל, כך שהמשחקיות בסופו של דבר נפגעת והופכת לבלתי נסבלת.

 

ב-United Offensive החיילים שמתים חוזרים בקצב הרבה יותר אינטנסיבי מאשר בכותר המקורי. הפעם אי אפשר להתמהמה, יש להגיע ישר למטרה במהירות האפשרית. אם נחסל חייל שמפעיל מכונת יריה, מיד יבוא מחליפו. חיילי האויב כל הזמן מאיישים את כלי הנשק שיורה אליכם. רק כשמגיעים למעין נקודת checkpoint שאר חיילי המחלקה מצטרפים.

 

מצד אחד זה תורם לקצב והמתח של המשחק, אך מצד שני זה פוגע באמינות של המשחק, שנראה מלאכותי למדי. זה גם מוריד מרמת הבינה המלאכותית של המשחק, כי החיילים הם בסך הכול פס יצור של מכונות הריגה. לעיתים הם מתנהגים בצורה מגוחכת, בעיקר כשהם זוחלים בשטח גלוי או מאבדים את עצמם לדעת.

 

מצב ריבוי שחקנים מפצה

 

מי שמוטרד מהליניאריות של המשחק לשחקן יחיד יוכל להתנחם בכך שיש גם מצב של ריבוי שחקנים, שגם בו זזים ללא הפסקה, והאצבע לא מפסיקה לירות. הקרבות במשחק אלימים במיוחד ודם רב ניתז עבור אלו שיבקשו זאת מפורשות במסכי ההגדרות של המשחק.

 

ישנן 11 מפות שניתן לשחק בהן יחד ממגוון אתרים, ביניהם רחובות אחרי הפגזה או כפרים ירוקים. במפה של ברלין למשל, ניתן למצוא מערכת ביוב גדולה המאפשרת להתחבא בקלות מפני טנקים וצלפי האויב.

 

אם במשחקים אחרים ישבנו על הבלקון וכיוונו את רובה הצלפים אל הקורבן הראשון שנקלע לדרכנו הפעם הטקטיקה הזו כבר לא הולכת. קשה יותר להתחבא בין השיחים או לטפס על בתים, וקשה גם להבחין באויבים החדשים. 

 

כמו כל המשחקים המציעים מצב לריבוי שחקנים, גם כאן ניתן למצוא את מצב death match האישי והקבוצתי או את מצב כיבוש הדגל לצד מצב השליטה וכיבוש הבסיס. כאן, לכל צד יש בסיס וכל צד מנסה לכבוש את המפקדה של הבסיס השני.

 

המשחק Call of Duty היה ועודנו משחק נהדר, וחבילת ההרחבה United Offensive אכן שומרת על סטנדרט גבוה ואף מוסיפה מספר שיפורים למנוע הגרפי ולמשחקיות במצב ריבוי שחקנים. המערכה העצומה, האויבים האכזריים והתחושה הדרמטית של הקרב ההיסטורי, בשילוב סאונד ואווירה ריאליסטית, יוצרים חוויה חד פעמית. אין עוד משחק המתאר את מלחמת העולם השנייה טוב יותר, למרות התסריט הליניארי ושאר החסרונות.