בהחלטה שניתנה בפסיקה של שני שופטים ובהתנגדות של אחד נקבע, כי הדירה שבה חלקו את חייהם יחדיו במשך 40 שנה תועבר לבעלותו של החבר אשר נותר בחיים.
מדובר באדם כבן 75 במצב בריאות לקוי, שהגיש לבית המשפט לענייני משפחה בעפולה בקשה לרשת את הדירה בקריית שמונה מיד לאחר שבן זוגו נפטר. מאחר ולא היתה צוואה הועברה הבעלות על הדירה, שהינה דירת עמידר, לידי המדינה, והאפוטרופוס מטעם משרד המשפטים סירב להעביר את הדירה לבעלותו של בן הזוג.
האיש לא אמר נואש, ובאמצעות עו"ד דורי ספיבק מהתוכנית להגנה על זכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב הגיש ערעור להחלטה לבית המשפט המחוזי בנצרת. הטיעון המרכזי אותו העלה עו"ד ספיבק במהלך המשפט הוא כי חוק הירושה, שנחקק בשנת 1965 ובו נקבע שאיש ואשה החיים יחד גם אם אינם נשואים ייחשבו כנשואים, "התאים לרוח התקופה מאחר שאז, יחסים הומו-לסביים היו בחזקת איסור גמור. אך מאחר והיום פני הדברים השתנו, בטוח שהחוק היום היה מכיל גם יחסים הומו-לסבים".
מנגד טענה המדינה, שהחוק אז התכוון לשלול יחסים מעין אלו וכדי לאפשר את הורשת הדירה יש לשנות את החוק.
נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, מנחם בן דוד, אימץ את טענת המדינה ואמר כי אכן זה מה שהחוק התכוון לומר, וכל פרשנות אחרת תהיה מרחיקת לכת. אך שני השופטים הנוספים שישבו בהרכב, גבריאלה דה-ליאו לוי וניסים ממן, קיבלו את טיעונו של עו"ד ספיבק.
"מדובר בבני זוג פשוטים, שחיו בדירה שכל שוויה 40 אלף דולר, ואת זה ביקשה המדינה לקחת מהם", אמר עו"ד ספיבק. "זו החלטה משמעותית ומרגשת מאוד, המהווה אבן דרך בבניית קבלת הקהילה ההומו-לסבית בתוך מדינת ישראל. מאז פסק הדין של דנילוביץ' לא היתה הכרעה כה חשובה כמו זו".
מנכ"ל ארגון "משפחה חדשה", עו"ד אירית רוזנבלום, אמרה בתגובה לפסק-הדין התקדימי: "יש לנו כרגע כמה בקשות להכרה בהסכמים שבין בני זוג מאותו מין, התלויות ועומדות בבית-המשפט. אני מקווה כי הפסיקה החדשה תפתור את סרבנותם של מספר שופטים בבתי משפט למשפחה בעניין זכויות לזוגות חד-מיניים. מערכת בתי המשפט ראשונה להבין את השינוי החברתי הדרמטי המתחולל בתא המשפחתי המודרני בישראל ובעולם, ולמעשה זוהי קריאה למחוקק להתאים את החקיקה למציאות הרב-גונית".