האירוע כולו היה בסימן דציזם. הזוג, שנמצא בשלבים מתקדמים של מעבר דירה, עלץ כל הדרך לאלבום ה-110 אלף של קלטת הילדים, הצהיר שפעם חשש להיכנס לתחום מחשש קיבעון תדמיתי והזמין את כל מי שרוצה שהילדים שלו ישתתפו בקלטת החמישית המתוכננת להירשם כבר עכשיו.
רגעי שיא מהאירוע
דץ אוחז באלבום הזהב שמסתיר אותו לחלוטין.
אורנה: דץ, לא רואים אותך.
דטנר: וטוב שכך.
דץ: וזאת טל ליפשיץ, היחצנית שלנו, בואי קחי זהב ואני מבקש שתמסרי לבעלך שיפסיק לכתוב עלינו מערכונים, אני כל יום שישי רואה את זה ובא לי להרוג אותו" (דץ שולח מסר עקיף לדוד ליפשיץ, אחד הכותבים ב'ארץ נהדרת', שעברה אגב לימי ראשון).
סמדר שיר: אני תמיד שמחה לעבור ליד בתים ולשמוע מתוכם את "איפה איפה איפה איפה העוגה.."
דטנר: אני מתכנן שיר תשובה, יקראו לו "שמה שמה שמה שמה שמה העוגה".
מיקי פלד, מפיק: אני רוצה להגיד לכם, יש חיים לפני דץ וחיים אחרי דץ.
דץ: למה כולם צוחקים?
דטנר: כי זה קרה לכולנו.
דץ: אל תגידו את זה, יש לי חברים חדשים עכשיו (מצביע על רוברטו ולהקתו). אני מבקש שתעשו עליהם רושם טוב כי הם עוד לא יודעים מה מחכה להם.
דץ: קיבלנו שני אלבומים אבל זה לא בגלל שאנחנו שניים, אלא בגלל שאחד זה על השתתפות של אורנה ומשה דץ, והשני למשה דץ כי אני הלחנתי. זה הולך לאמא שלי כי כתוב עליו רק משה והיא פולניה.
אורנה: אז יש לנו שניים?
דץ: לא, זה אני קיבלתי! למה, את מלחינה?