מודיעין: עיר בהתהוות

אוהבת האנשים הטובים באמצע הדרך, והפרות הרועות מול הבית, לא אוהבת את הפקקים האיומים בבוקר, והעיר שאין בה בתי קפה. עלי הכותרת של איריס

ואני בכלל בן אדם של כפר... אבל רצה הגורל והתגלגלתי לגור בעיר, או אם להיות מדויקים יותר, עיר בהתהוות, הלא היא מודיעין, עיר העתיד.

 

במודיעין אני מתגוררת כבר למעלה משלוש שנים, ולמען הסדר הטוב וההיכרות הנאותה אספר שגדלתי בירושלים, ביליתי שנתיים על קצה הר בצפון הארץ, וחייתי כחמש שנים בתל-אביב. בנוסף, אפשר גם לומר שראיתי קצת עולם. זוהי היסטוריית הדיור שלי בעידן טרום מודיעין של חיי.

 

כמה נתונים על העיר מודיעין: אכלוס העיר החל בשנת 1996 והיא עתידה להפוך לאחת הערים הגדולות במדינה עם כ-250,000 תושבים. העיר אוחדה לאחרונה עם מכבים-רעות ומונה כ-55,000 תושבים. כ-90% מתושבי העיר הם מתחת לגיל 50, רובם הגדול של רוכשי הדירות בעיר נשואים, משכילים וחיים במשפחות בהן שני ילדים. העיר ממוקמת בין ירושלים לתל אביב בגובה של 300 מטרים מעל לפני הים.

 

כאדם לא אורבני בבסיסו, אני מוצאת את עצמי חוזרת וסופרת שוב ושוב את עלי הכותרת של מודיעין – אוהבת, לא אוהבת, אוהבת, לא אוהבת, אוהבת... וכן הלאה.  

 

אוהבת – האוכלוסייה המקומית

את אנשי מודיעין אני אוהבת במיוחד. יש פה אוסף גדול של אנשים טובים באמצע הדרך שרובם הגדול נמצא בשלב דומה בחיים. עם כל אחד בעיר אפשר למצוא שפה משותפת ואפקט ה"קיבוץ" מורגש פה בגדול: לכל מקום אליו הולכים נתקלים בפנים מוכרות. לי זה עושה את היום.

 

אוהבת – מקום טוב באמצע

אחת הסיבות שבעטיין הגענו למודיעין היא מיקומה של העיר. העיר מוקפת גבעות ירוקות ושטחים פתוחים, וממוקמת במרחק של חצי שעה נסיעה כמעט מכל מקום במרכז הארץ. אאוצ'. אני חוששת שפה נגעתי בנקודה הכואבת מכל לתושבי מודיעין, רובם ככולם עובדים מחוץ לעיר. נא עבור לסעיף הבא.

 

אוהבת – עמידה בפקק תוך כדי התמקדות בפרות הרועות 

אם כבר פקקים אז לפחות שיהיו בכבישים עם נופים עוצרי נשימה כמו אלה שנשקפים בדרכים הראשיות למודיעין. אין עוד עיר במרכז הארץ שבדרכים המובילות אליה נתקלים מדי קילומטר בשלטים בנוסח: "זהירות פרות חוצות". אגב, הן אכן חוצות וגם רועות בשלווה על הגבעות.

 

אוהבת – עיר שאוהבת ילדים -

עיר העתיד היא עיר בה אחוז הילדים ביחס לכלל אוכלוסיית העיר גבוה במיוחד. כאמא לילדים קטנים חשוב לי לגור במקום שמאפשר לי לבלות בגני משחקים תקניים, בטיחותיים ומגוונים, לרשום את ילדיי לחוגים, לקחת אותם להצגות, וכן הלאה. תרבות הפנאי לגילאי הינקות עד הילדות פורחת ומשגשגת במודיעין, 9 בסולם איריס.

 

אוהבת - סגנון הבניה של העיר

הבניה הנמוכה והמדורגת של רוב המבנים בעיר, מאפשרת להסתובב ברחבי העיר עם התחושה שהכל פתוח ושיש בעיר מרחב לנשימה. השטחים הירוקים הרבים בתוך העיר תורמים אף הם לתחושה שעיר העתיד כולה דומה יותר לשכונה בפריפריה. אין תושב שלא הבחין בכך שכמעט מכל נקודה בעיר ניתן לראות שקיעות משגעות והמון שמיים.

 

אוהבת – מזג האוויר

מזג האוויר אצלנו הוא מעין הכלאה בין החום המהביל של מטרופולין תל-אביב לקור החורפי חודר העצמות של ירושלים. התוצאה היא יצור כלאיים נוח לבריות: חום הקיץ מלווה בלחות סבירה, קור החורף אינו מקפיא, ובסך הכל, רוב חודשי השנה פשוט נעים.

 

לא אוהבת – היעדר הווי שכונתי

מאידך, ועל אף "אפקט הקיבוץ" - העובדה שאין פה אזורים ותיקים ושהאוכלוסייה כולה הגיעה ממקומות אחרים בארץ, מובילה לכך שברוב המקומות עדיין לא נוצר הווי שכונתי. יתרה מכך, עיר העתיד כל כך מאורגנת ומסודרת, שאין את "המכולת של חיים" או "הקפה של ברטה", שעשויים היו ליצור מוקדי התגודדות שכונתיים החיוניים להתפתחותו של הווי מקומי.

 

לא אוהבת – דרכי הגישה אל עיר העתיד

חצי שעה נסיעה אל העיר או בעיקר מהעיר, היא עניין תיאורטי בלבד או תזמון פרק הזמן שאורכת הנסיעה בשעה שתים עשרה בלילה. מיותר לציין שרובנו, אנשים עובדים והורים לילדים, לא נוסעים לשום מקום בשתים עשרה בלילה למעט הפלגות למרחקים על גבי גלי המוח שלנו. השימוש בדרכים המובילות אל העיר נעשה לרוב בשעות הבוקר הפקוקות עד אימה.

 

לא אוהבת – עיר שלא תמיד אוהבת אמהות

בשכונה שלנו, כמו בכמה מקומות אחרים במודיעין, שבילי גישה רבים, אינם מתאימים למעבר עם עגלות תינוקות. הינוקא שלי, בלשון המעטה, לא כל כך אוהב לקפץ בעודו ישוב בעגלה על גבי עשרות מדרגות. לתשומת ליבם של מתכנני העיר.

 

לא אוהבת – תרבות הפנאי במודיעין – יש חיה כזאת

תרבות הפנאי של ההולכים על שתיים בגילאים של מעבר לגילאי הילדות, דלה עד לא קיימת כלל, תלוי ברמת הרגישות של מד הביקורתיות בו מודדים את המצאי.

שניים שלושה בתי קפה משגשגים, אפס בתי קולנוע, מסעדה נחשבת אחת, ומגוון חנויות בתפזורת. קניון אַיִן.

 

לא אוהבת – רבי קומות בולטים על רקע הנוף

מישהו באגף התכנון בעירייה, החליט כנראה שההרמוניה העירונית בנוסח שכונות הפריפריה אינה מספקת, ויש לשבור אותה על מנת שעירנו תיחשב גוש אורבאני כהלכתו. כך, בכמה נקודות אסטרטגיות בעיר נבנו רבי קומות, כאלה שמגרדים את השמיים ובולטים באכזריות מתוך הנוף הפסטוראלי.

 

לא אוהבת – היעדר מקומות תעסוקה בעיר

ללא מילים.

 

מה אתם אוהבים במודיעין? מה מעצבן אתכם בעיר שלכם? בואו להצביע בסקר הגדול