הוועד המרכזי של הפתח בחר אמש (יום ב') באופן רשמי באבו-מאזן כמועמדו לנשיאות הרשות הפלסטינית, בבחירות שייערכו ב-9 בינואר. חברי הוועד בחרו פה אחד באבו-מאזן, שכבר מונה לתפקיד יו"ר הוועד הפועל של אש"ף. המועצה המהפכנית של התנועה, שכוללת בעיקר את נציגי "דור הביניים", צפויה לאשרר מחרתיים את מועמדותו.
בחירתו הרשמית של אבו-מאזן סותמת כמעט לחלוטין את הגולל על מועמדתו של מרואן ברגותי, מזכיר הפתח בגדה שמרצה חמישה מאסרי עולם בכלא הישראלי. ברגותי היה תקוותם של לא מעט פעילים ובכירים בדור הצעיר של הפתח, שייאלצו עכשיו להמתין עד שגוורדיה הוותיקה תעביר את המושכות אליהם.
בוועד המרכזי ישנם לא מעט חברים שאינם ידועים כתומכיו של אבו-מאזן. אולם בנסיבות הפוליטיות שנוצרו, וכדי למנוע סחף בדרישות לרפורמה בתנועה וכן להציב מועמד בעל שיעור קומה, נבחר אבו-מאזן לנציג הפתח - ולמעשה, לנשיאות עצמה ולאיש שיירש בעוד פחות מחודשיים את יאסר ערפאת.
חברי הוועד המרכזי הציבו מספר דרישות בטרם הרימו ידם בעדו, שהעיקרית שבהן: לשמר את מעמד הוועד כגוף המוביל בקבלת ההחלטות ברשות הפלסטינית.
שרון: לא לחבק אותם
אבו-מאזן, שקיבל מקלחת קרה ומסוכנת כאשר פקד את סוכת האבלים שהוצבה בעזה לאחר מות ערפאת, כיהן בשנים האחרונות כמזכיר הוועד הפועל של אש"ף. לפני כשנתיים הוא התמנה לתפקיד ראש הממשלה הראשון ברשות, אולם כעבור ארבעה חודשים בלבד התפטר מתפקידו, בעיקר על רקע מחלוקות קשות עם ערפאת.
הוא נחשב לאחד ממייסדי תנועת הפתח ונהנה מקשרים טובים עם וושינגטון, אירופה וישראל, עמה ניהל את עיקר המגעים באוסלו. יחד עם יוסי ביילין ניסח בשעתו את המסמך המפורסם (שעיקרו כינון בירה פלסטינית באבו-דיס), מה שגרר לא מעט ביקורת עליו בחברה הפלסטינית.
בירושלים התעוררו ציפיות גבוהות ביותר מאבו-מאזן. גורם בכיר באמ"ן אמר בוועדת חוץ וביטחון כי ההנהגה הנוכחית ברשות מייצגת "שינוי תהומי" לעומת תקופת ערפאת, ו"סיכוי לשינוי מוחלט בתרבות הפוליטית הפלסטינית". יו"ר האופוזיציה, שמעון פרס, ביקש מראש הממשלה לעשות יותר כדי לסייע לאבו-מאזן, אולם שרון השיב: "הם מבקשים שנעזוב אותם לנפשם, לא נעזור ולא נחבק".
שרון הוסיף כי בקרוב יתחדשו המגעים בדרג הביטחוני בין ישראל לרשות, לקראת הבחירות שייערכו שם.