צה"ל ימגן את הקיבוצים סביב הרצועה

ראש מינהלת ההתנתקות בפיקוד הדרום, אלוף-משנה יוסי תורג'מן, נועד לראשונה עם ראשי 12 הישובים הסמוכים לרצועת עזה. בפגישה, שפרטיה מתפרסמים ב-ynet לראשונה, עודכנו ראשי קיבוצים על שורת אמצעי מיגון שהם עתידים לקבל לקראת יישום ההתנתקות, ובהם: טרקטורים ממוגני ירי, גדרות אלקטרוניות, מחסני נשק ושדרוג כיתות הכוננות

גדרות אלקטרוניות, טרקטורים ממוגני ירי לעיבוד השדות ומחסני נשק - אלו רק חלק מהאמצעים שכלולים בסל המיגון שיקבלו הקיבוצים והישובים סביב רצועת עזה, כך נודע ל-ynet. ראש מינהלת ההתנתקות בפיקוד הדרום, אלוף-משנה יוסי תורג'מן, פירט את אמצעי המיגון בפגישה עם ראשי 12 הקיבוצים, שפרטיה נחשפים כאן לראשונה.

 

אל"מ תורג'מן נפגש עם ראשי הקיבוצים ורכזי הביטחון כדי להציג בפניהם את התוכניות לשלב ג' של תוכנית ההתנתקות, כלומר, ל"יום שאחרי". 12 הישובים הקרובים לרצועה, הכלולים בתוכנית, הם: נתיב העשרה, ארז, ניר עם, כפר עזה, נחל עוז, כיסופים, נירים, ניר עוז, עין השלושה, סופה, חולית וכרם שלום.

 

בפגישה שנערכה בקיבוץ נחל-עוז אמר תורג'מן ש-12 הישובים הקרובים ביותר לרצועה יקבלו סל מיגון מיוחד שיכלול גידור אלקטרוני היקפי, משרת הרבש"צ (רכז ביטחון שוטף צבאי) תגדל למשרה מלאה, כיתות הכוננות יעברו הכשרה מיוחדת, ציוד מיוחד כגון אפודים קרמיים יחולק לאנשי הכיתה.

 

נציג משרד הביטחון בדיון אף הודיע כי המדינה תממן מיגון נגד ירי של 20 טרקטורים על מנת להגן על החקלאים בשדותיהם. על-פי לוח הזמנים שקבע אל"מ תורג'מן, בשבועיים הקרובים הוא יקיים שיחות נפרדות עם ראשי כל קיבוץ בנפרד, כדי ללמוד את המאפיינים הייחודיים לו, ולהתאים לו את סל המיגון האופטימלי.

 

היישובים הרחוקים יותר מגדר המערכת, שאיום החדירה אליהם קטן יחסית ימוגנו באופן פחוּת. "אין ספק", אמר ל-ynet, גורם שנכח בפגישה, "שאיום חדירת מחבלים הוא המרכזי ביותר. רקטות קסאם אנו סופגים גם היום ולכן זה פחות מפחיד, הסברנו לקצין את חשיבות המענה שיש לתת לאיום החדירה ומצאנו אוזן קשבת".

 

אחד התרחישים: הגבול יהיה העתק של גבול הצפון

 

אל"מ תורג'מן ציין בשיחה שורה של איומים ביטחוניים שעשויים להתפתח במהלך פינוי היישובים ברצועת עזה ואחריה. בין השאר, הוא ציין אפשרות של חטיפת חיילים לתוך הרצועה לצורך מיקוח, כמו כן ניסיונות חדירה מהים ומהאוויר. לדבריו "היום שאחרי" עשוי להיות מאופיין בפעילות טרור ענפה. עם זאת, פיקוד הדרום גם לא פוסל תרחיש אופטימי בדומה למצב בגבול הצפון, המוגדר "רגיש אך שקט". הוא ציין ש"יש להיערך לתרחיש לחימה בדומה לקו כחול".

 

במהלך השיחה סקר אל"מ תורג'מן שורה של נושאים נוספים שצה"ל נערך אליהם כחלק מההכנות לתוכנית ההתנתקות. בין היתר ציין כי צה"ל יכשיר שטחים למנחתים עבור כלי טיס, מעבר לשטחים לקליטת חיילים שיגיעו לתגבר את הכוחות הקבועים.

 

לדבריו, פינוי היישובים בגוש קטיף יתבצע בקיץ 2005 ואילו הצבא יתפנה לקראת סוף הקיץ, בחודש ספטמבר 2005. יעד בולט של צה"ל במהלך הנסיגה הוא "להקטין למינימום את נקודות החיכוך עם האויב", כדבריו. חלק נכבד בשיחה עסק בגדר המערכת וכיצד יראה האזור כולו לאחר הנסיגה.

 

אל"מ תורג'מן סיפר לראשי הקיבוצים שגדר המערכת תהפוך לחלק ממערכת גדרות וכבישים שתיצור את ההפרדה בין שטח הרצועה לשטח ישראל. במקום יוצבו האמצעים הטכנולוגיים המשוכללים ביותר, ויחד עם הכוחות בשטח ימנעו ניסיונות חדירה מהרצועה לישראל. בשיחה נשאל הקצין האם ישראל תאפשר לאחר הנסיגה לפלסטינים לבנות כרצונם מבנים שעשויים לשמש כבסיסי טרור לירי קסאמים למשל.

 

אל"מ תורג'מן השיב כי על פי ההערכות, ישראל לא תתיר בנייה בשלב הראשון, אולם עם הזמן לא ניתן יהיה עוד למנוע זאת. הוא הביע תקווה שמבנים שייבנו בשטח הפלסטיני לאחר ההתנתקות לא יהפכו למוקדים מהם פועל טרור.

 

לדבריו, המענה הביטחוני שמתכנן צה"ל יתן הגנה ראויה לתושבי הקיבוצים ולחקלאים שיעבדו סמוך לגדר, אותם חקלאים ייכנסו לאזורים הסמוכים לגדר באמצעות שערים מיוחדים ויהיו מחוברים למוקדי השליטה. "אין 100% הגנה", אמר, אלא אם כן תוקם חומה סביב במקום גדר המערכת, דבר שאינו מתוכנן כלל בשלב הזה.