סצינה במחזמר "שיקגו": ששי קשת מסיר את השמלה מעל גופה החטוב של הכתבת הנאיבית מרי סאנשיין (שתמיד מוצאת טיפת טוב בכל אחד), ולעיני הקהל מתגלה פיגורה גברית למהדרין. זהו גופו של ישראל ארנסט, 29, שמגלם את מרי, ובינתיים גורף תשבחות כמו "ארנסט גונב את ההצגה בתפקיד שנועד מראש לגנוב את ההצגה".
"גם בעבר זכיתי לקבל ביקורות טובות על התפקידים שעשיתי ב'עלובי החיים' וב'גברתי הנאווה', אבל הפעם סופרלטיבים כמו 'ההפתעה של הערב', כשהדגש הוא על היכולות שלי כשחקן ובעיקר כזמר, משמחים אותי יותר", אומר ארנסט. "לאורך כל הדרך האמנתי שכל מה שעשיתי יקבל את אור הזרקורים. 'שיקגו' שופעת יחסי ציבור, והנה הגיע תור הזרקור שלי".
ארנסט, יליד חיפה המתגורר בתל אביב, מקפיד לשמור את הביקורות עליו. שלוש פעמים בשבוע הוא מחטב את הגוף במכון כושר. הוא רווק, שמצהיר על עצמו כאוהב להיות לבד. לדבריו, בעבר ניהל מערכות יחסים קצרות טווח, אבל בשנתיים וחצי האחרונות הוא במערכת יחסים אחת. מושא אהבתו, הוא מסגיר, אינו מתחום השואו ביזנס. יותר מזה הוא לא מוכן לגלות: "חיי הפרטיים הם שלי".
ארנסט הוא בוגר בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי", והשתתף כבר בשורה ארוכה של מחזות זמר והצגות. "בצבא הייתי בכלל שק"מיסט", הוא מספר על תחילת הרומן עם השואו ביזנס. "הכל התחיל אצלי בתחום המוסיקלי, את כל הדרייב הבימתי קיבלתי מאמי. אהבתי לשיר מגיל צעיר, והיא עודדה אותי לעשות משהו בתחום. השתתפתי בפסטיגל בגיל 11 ו-12, וחשתי מה זה להופיע לפני קהל גדול. זה הדליק אותי. ידעתי שזה מה שארצה לעשות. בהמשך למדתי בלט וגיליתי משיכה גם לזה, אבל המוסיקה כיכבה. רציתי לשיר יותר מכל. למדתי גם תיאטרון והחלטתי בהשראת ריטה, שלמדה ב'בית צבי' והיתה גם זמרת וגם שחקנית, שאני הולך על כל הקופה".
איך הגעת ל"שיקגו"?
"לאודישן ל'שיקגו' הזמין אותי המפיק חיים סלע. באודישן שרתי את השיר של בילי פלין - ידעתי שאני צעיר מדי לתפקיד - ואז החליטו לתת לי את התפקיד של מרי סאנשיין. למדתי אותו שבוע לבד, חזרתי לעשות אודישן, והודיעו לי שהתקבלתי".
סוסה כבדה
זו לא הפעם הראשונה שארנסט מגלם דמות אשה. גם ב"כטוב בעיניכם" היה חלק מצוות שחקנים שגילמו נשים. "בתיאטרון שחקן מגלם דמויות, ואני לא עושה דראג אלא מגלם דמות אשה", הוא מסביר. "רק בסרט 'שיקגו' אשה מגלמת את דמותה של העיתונאית מרי סאנשיין, אבל המחזה נכתב עבור גבר שיגלם דמות אשה. זה הקטע פה - הפוך על הפוך".
נוח לך בנעלי אשה?
"סאנשיין היא עיתונאית שמייצגת את אמריקה השמרנית. היא אופטימית ונאיבית. אמה לימדה אותה שבכל אחד מסתתר טוב לב, והדברים הם לא תמיד כפי שהם נראים. לעיתים זה נאיבי, ואני מזדהה עם הנאיביות של מרי. הסיוט הכי גדול בתפקיד קשור לעובדה שמאפרים אותי בכבדות לפחות חצי שעה, וכמובן שאני מתגלח למשעי כל יום, וזו משימה לא פשוטה. ויש את החזייה, הבגדים, הפאה והצורך להתנועע בנעלי עקב בקלילות, כי רציתי לבנות את הדמות כליידי ייצוגית, ולא להתנהל כסוסה כבדה על הבמה. כדי להסתגל לעניין, כבר בחזרות האחרונות נעלתי נעלי עקב. אם ההליכה שלי לא היתה נשית, היא היתה עלולה להסגיר את עצם היותי גבר. להפגין נשיות זו משימה לא פשוטה, אבל זה כיף גדול".
זה תפקיד חייך?
"נראה לי שכן. לקחו אותי לתפקיד כי הקול שלי הכי התאים, זה תפקיד חזק, ואני אחד הסולנים. אני עולה לבמה כמרי סאנשיין ונותן תחושה אותנטית שמדובר באשה אמיתית. אולי אני מעלה סימני שאלה בקרב הצופים בדבר זהותי המינית - יש כאלה שמנחשים - אבל רק בסוף יודעים שאני גבר בוודאות".
מה הפנטזיה הכי גדולה שלך בנוגע לקריירה?
"הטלוויזיה היא מדיום חשוב יותר מתיאטרון, ואשמח לשחק בסידרה וגם בקולנוע. אני רוצה חשיפה טלוויזיונית, להגיע לכמה שיותר אנשים. אבל החלום המקצועי הכי גדול שלי הוא להיות זמר. היום שבו אדע שעשיתי את זה, יהיה היום שבו אמלא את קיסריה".