עולם הפיברגלס

"השגריר" נפוחה, בנויה בסירבול ונוטה להחמיץ התרחשויות. רענן שקד תוהה איפה הבשר

 

"השגריר", ערוץ 2, 20:45

 

משתפר, הא? משתפר קצת. משתפר לאט. לאט מדי.

 

"המשימה שלכם קשה, על סף הבלתי אפשרית", מטרטר נחמן שי כמי שדוחק בך לשתות מים. הוא צודק. המשימה קשה, על סף הבלתי אפשרית: להפוך את פיסת הצנים המיובש שהיא "השגריר" למשהו שיחליק בגרונו של הצופה. יעקב פרי מוסיף: "יש לנו בעיה קשה בצרפת". לא, חמודי. יש לכם בעיה קשה בישראל. הנה הבעיה: תוכנית מציאות נפוחה מרוב פאתוס לאומי, בנויה בסירבול, נוטה להחמיץ התרחשויות כאשר הן קורות ולדווח עליהן בקריינות בלבד.

 

רינה מצליח – שחקנית כה איומה שרק יעקב פרי מתעלה עליה – חורקת בקולה כמי שאמש מלאו לה מיליון חורפים: "זאת. לא. היתה. הבעיה. של. הקבוצה". לא, זאת היתה הבעיה של הצופה. איך, לכל הרוחות, אמור הצופה האומלל לשרוד רצף אינסופי של פרסומות, פריוויו, פרסומות, אקספוזיציה, ואז פתיח? 20 הדקות הראשונות של "השגריר" היו לחלוטין שיווק עצמי, ללא שום תוכנית. איפה הבשר?

 

כך ש"השגריר" החלה אמש בערך חצי שעה אחרי שהחלה. המשימה הפעם היתה משימת-שטח אמיתית, מהסוג המצטלם, והעסק עבד טוב יותר מאשר בשבוע הראשון. ועדיין, נדמה שבעולם הריאליטי, "השגריר" טרם למדה אפילו לזחול: היא לא מסוגלת לבנות גיבורים שניתן יהיה לאהוב ולשנוא. בעיקר קבוצת הבנות עוברת כערימת צפונבוניות בפרנץ'-מניקור מוחי אחיד, נראות כולן כמו נשלפו מסוכנות הליהוק שבה תזדכה עליהן ההפקה עם סיום התוכנית. חיקויים חיוורים (טוב, להוציא אהמרטה) זו של זו. הבנים מעט מעניינים יותר, אבל גם כאן – לך תבחין בפרטים. וגם אם תבחין – איכפת לך? אז מוריה הלכה. חסר כל משמעות. יכולה היתה להתחלף עם כל משתתפת אחרת. משתתפי "השגריר" הרי עשויים מפיברגלס. אין דרך להרגיש כלפיהם.

 

דווקא הפריוויו לשבוע הבא נראה מבטיח ומשוחרר יותר. העסק משתפר בהדרגה. יתכן שעד סופה, תצליח "השגריר" להפגין חצי מהכישרון והתענוג הטלוויזיוני שב"המתמחה", המקבילה האמריקאית המשודרת בערוץ 10.

 

"שגריר של כבוד", ערוץ 2, 18:40

 

מני פאר הוא כיום שכיר חרב של שידורי קשת. תפקידו הריהוטי: לשמש מדי פעם כ-ג. יפית של שידורי הפריים-טיים, להופיע קצת לפניהם, לנפנף באצבע צרדה ולשנן לצופים: כדאי! או, אם תעדיפו, פאר הוא המעודדת שעולה למגרש שעה וחצי לפני המשחק המרכזי, מניפה פומפונים, מתלהבת מהקבוצה ומנסה לחמם את הקהל.

 

"שידורי קשת" היא, כידוע, מעצמת השיווק החזקה בתקשורת הישראלית ומי שתהיה מסוגלת למכור לכם, אם רק תחליט, גם את "הפרגית", שעה של עוף מסתובב בגריל, ממולא בהפסקות פרסומות. וכשב"קשת" מחליטים כי "השגריר" יידחף לוורידינו גם אם יהיה צורך לכפות אותנו ברצועות גומי לספה ולבצע זריקת טישטוש לפני השידור, פאר הוא האחות המסייעת. כך קורה כי הפרומו ל"השגריר" הופך לפתע לשעת שידור. לתוכנית בפני עצמה. זו, למעשה, הפריווילגיה בה מחזיקות הזכייניות על פני כל המפרסמים האחרים; פרסומת המסוגלת להתחזות לשידור רגיל.

 

ופאר? פאר שמח לארח לשיחות מהזן הסנילי את שגריר צרפת בישראל, ואת גלי עטרי וקובי אושרת. כי כן; אם כבר יש לנו תוכנית פרומו שלמה ל"השגריר", לא נפמפם גם את התוכנית שאחרי "השגריר"? וכך נוצר המצב שבו – אולי תשבו, זה הולך להיות מעט סבוך – עטרי הנחתה אמש מישדר לקראת "פסטיבל השירים של ישראל", ואילו פאר עשה מישדר לקראת הלקראת של עטרי, שסייע לעטרי לקדם את הלקראת שלה. מה שנקרא, ברוכים הבאים לערוץ 2. אם אתם יכולים לצפות בזה, אתם כבר לא באמת צריכים את זה; אתם כבר שם על אוטומט.

 

צריך להגיד:

 

• לפרסומאים: אחת ולתמיד; טיימס סקוור במנהטן היא כרגע אחד המקומות הכי פחות קוליים, נחשבים או אטרקטיביים ביבשת. תפנימו.