המנצחים והמפסידים של השבוע

ראש הממשלה שרון ומקורביו הציגו את התבוסה בכנסת, בהצבעה על התקציב, כמהלך מתוכנן ורצוי. גם אם הטקטיקה הפוליטית תוכח כנכונה, תישאר כלכלת ישראל פצועה, ללא תקציב וללא מימון לתוכניות הצמיחה ב-2005. בסקטור העסקי - המנצח של השבוע הוא מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, ששטף את האינטרנט והטלוויזיה בהחדרת הדור השלישי של הטלפונים הניידים, לא לפני שהציג תוצאות כספיות שמקרבות את פרטנר לתואר חברת הסלולר המובילה בישראל

 

 

1. עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר

גולשי האינטרנט וצופי הטלוויזיה לא יכולים היו השבוע לברוח מחברת פרטנר. מסע הפרסום החדש של החברה השתלט על אתרי החדשות באינטרנט ושודר שוב ושוב בכל ערוצי הטלוויזיה הישראלים. עוד מוקדם לקבוע האם ההשקעה האדירה היתה כדאית, אבל הסתכלות אחורה מלמדת שעמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר, יודע איך מנהלים חברה סלולרית. בתחילת השבוע, לפני מהומת הדור השלישי, פירסמה פרטנר את דו"חותיה לרבעון השלישי. מן התוצאות עולה כי החברה השנייה בגודלה בארץ (אחרי סלקום) צועדת בביטחה לכבוש את המקום הראשון. הרווח התפעולי של החברה - 276 מיליון שקל - עבר לראשונה את זה של סלקום, ובגיוס לקוחות חדשים -67 אלף כאלה נוספו לפרטנר ברבעון השלישי - עברה החברה את היקף גיוס הלקוחות של סלקום ופלאפון גם יחד. 

 

 

2. אלי קרא, סמנכ"ל שרות לקוחות ב-Cal

בישראל כידוע, לא משאירים פצועים בשטח, ואלי קרא, סוכן המוסד שנתפס ונשפט בניו זילנד על ניסיון לזייף דרכון, הוא לכל הדעות "פצוע" בשטח או אם תרצו, שבוי שנפדה. לאחר שנתפס ונחשף היה ברור שקרא סיים את הקריירה ה"מוסדית" שלו. חברים דאגו למצוא לו ג'וב חדש, בכיר ככל האפשר, וזה נמצא לו במהירות - סמנכ"ל שרות לקוחות בחברת כרטיסי האשראי Cal. היו שהרימו גבה לנוכח המינוי החדש - מה למרגל, שעשה את כל שנותיו מאחורי מסך של חשאיות ולשרות לקוחות, תפקיד שכל כולו עבודה ב"פרונט" של החברה. אחרים הרחיקו לכת ושאלו האם מי שנתפס כשהוא "מקמבן" דרכון מזוייף (בשליחות המדינה, כמובן), משדר אמינות ויושרה הנדרשת ממי שממונה על שרות לקוחות. מתברר שבישראל, גם בפרוס 2005, לא פג עדיין הזוהר האופף את בוגרי מערכת הביטחון.

 

 

 

3. גילעד אלטשולר, מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר-שחם

 על הנייר כולנו "ירוקים". כולנו אוהדים את איכות הסביבה וכולנו היינו רוצים סביבה נקייה ובריאה יותר. אבל כמה מאיתנו מוכנים לעשות משהו בנידון? גילעד אלטשולר, מנכ"ל ושותף בבית ההשקעות אלטשולר-שחם, הוכיח השבוע כי הוא מוכן גם לעשות מעשה. השבוע הודיע אלטשולר כי החליט למכור את כל השקעותיו (שלו ושל לקוחותיו) במניות החברה לישראל, בהיקף של 30 מיליון שקל. אלטשולר צפה בתוכנית הטלוויזיה "בולדוג" בה הראו את עובדי חברת כימיקלים לישראל (השייכת לחברה לישראל) מעמיסים חומרים רעילים בנמל אשדוד מבלי שיהיו מוגנים בבגדי מגן כלשהם, והחליט שהוא לא מוכן להשקיע בחברה שכך מתייחסת לעובדיה. "זהו כסף מסריח", אמר אלטשולר בראיון למעריב. "אני לא מאמין שמשהו חיובי יוכל לצמוח מרווחים שנקבל מהמניות האלה". לא להאמין שיש עוד אנשים כאלה במעוז הקפיטליזם הישראלי. 

 

 

 

1. אריאל שרון, ראש הממשלה

 מקורביו אמנם חגגו השבוע את תבוסתו של ראש הממשלה בהצבעה על התקציב. "הכל מתוכנן", הם אמרו לאחר ההצבעה הכושלת. אבל שום קריצה ושם תרגיל לא יסתירו את העובדה שהממשלה נכשלה באחת ההצבעות החשובות ביותר שלה - ההצבעה על התקציב. שנת 2005 תיפתח, עכשיו זה כבר ברור, ללא תקציב מאושר והממשלה תיאלץ להתנהל על פי כללים נוקשים - בכל חודש ישחרר החשב הכללי באוצר 1/12 מתקציב 2004. כל התוכניות היפות שהוכנו ל-2005 - מימוש הרפורמה בחינוך על פי דו"ח דברת, השקעות עתק ברכבת לירושלים, ואפילו תוכנית ההתנתקות, לכל אלה אין, נכון לעכשיו, כיסוי בתקציב. בסופו של דבר, אחרי שישולם שוחד פוליטי לחברות החדשות בקואליציה, יהיה תקציב לממשלה, אבל בינתיים ייגרם נזק אדיר למשק הישראלי ולתדמית של ישראל בשוקי הכספים והבורסות בעולם.

 

 

2. שמעון שבס, איש עסקים 

שמונה שנים היה תלוי תיקו של שמעון שבס באוויר. הוא הורשע במחוזי וזוכה בעליון, והשבוע, אחרי שהפרקליטות עירערה על הזיכוי, שב בית המשפט העליון והרשיע אותו בעבירות של מרמה והפרת אמונים. שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של יצחק רבין ז"ל, הורשע כי פעל בניגוד עניינים כאשר קידם עיסקה ביטחונית עם מדינה זרה, שבה היה מעוניין חברו הקרוב משה שטרן, וכן קידם תוכניות בנייה שתוכננו על-ידי חבריו, הקבלנים האחים גיל ודורון שולדנפריי. בפרקליטות נשמו לרווחה. סוף סוף השיגו הרשעה של שחיתות שלטונית אחרי שנפלו בתחום הזה פעם אחר פעם. אבל הניצחון של הפרקליטות אינו שלם. תיקו של שבס חוזר עתה למחוזי לקביעת עונשו, אך מראש נקבע כי בכל מקרה לכלא הוא לא יישלח.

 

 

3. צבי מור, מנכ"ל דור כימיקלים

כבר שנתיים חתום צבי מור, מנכ"ל דור כימיקלים, על הפסדים כבדים בפעילות החברה אותה הוא מנהל. ב-9 החודשים הראשונים של 2004 הפסידה דור 45 מיליון שקל. מתחילת השנה איבדה מניית דור 67% משווייה והוכתרה כמנייה הגרועה ביותר מבין מניות היתר. דווקא על רקע הביצועים הכושלים בלטה השבוע החלטת בעלי המניות בחברה (מור נשוי לבת משפחת דנקנר, המחזיקה את השליטה בחברה) להעניק למנכ"ל דחייה בת שלוש שנים בפרעון הלוואה שקיבל מן החברה בימיה הטובים. מור היה אמור להחזיר בסוף 2004 את יתרת ההלוואה בסך 300 אלף אירו. הוא תיכנן להחזיר אותה מהמענק שהובטח לו - 2.5% מרווחי החברה. אלא שלחברה לא היו רווחים ומור לא קיבל מענק. למרות המצב הקשה של החברה הלכו בעלי המניות לקראת המנכ"ל ואישרו לו את דחיית פירעון ההלוואה עד ל-2007, בתקווה שעד אז תחזור החברה להרוויח ולמור יוענקו מענקים שיאפשרו לו להחזיר את ההלוואה.