בת האיימיש חשפה: האחים אנסו, אני הסתכלתי לתקרה

בת לקהילת האיימיש בארה"ב העזה להתלונן בפני רשויות החוק על אחיה, שאנסו אותה מילדותה ועד לשנות נעוריה המאוחרות. בראיון טלוויזיוני חשפה את מסכת הייסורים שחוותה: "קראתי ספרים והפלגתי בדמיון למקומות רחוקים. כשמישהו אנס אותי הייתי מסתכלת על התקרה, סופרת לבנים או חריצים בקיר". הקהילה יצאה דווקא נגדה, וגם השופט לא ממש השתכנע

ynet פורסם: 11.12.04, 20:43

לאחר שנאנסה יותר ממאה פעמים על ידי שני אחיה, חשדה מרי בילר כי אח נוסף שלה מתעלל מינית באחותם בת הארבע. רק אז היא העזה להזעיק את רשויות החוק בוויסקונסין שבארה"ב, צעד נדיר שגרר תגובות קשות בקהילת האיימיש בה גדלה.

 

בילר, בת ה-20, מתגוררת כבר תשעה חודשים מחוץ לקהילה בה גדלה. בראיון לרשת איי.בי.סי היא סיפרה על שנות ההתעללות הקשות שעברה מילדותה ועד לנעוריה.

 

"קראתי ספרים והפלגתי בדמיון למקומות רחוקים. רק כך הצלחתי לברוח מהמציאות המזעזעת שחוויתי", סיפרה. "כשמישהו אנס אותי, הייתי מסתכלת על התקרה, סופרת לבנים או חריצים בקיר, או שפשוט הייתי משתדלת לא להיות במקום הזה מבחינה רגשית. אחרת הייתי עלולה להתאבד", הסבירה בילר, שגדלה עם שמונת אחיה במחוז ורנון האמריקני.

 

לפי עדותה, אנסו אותה במשך השנים מספר גברים, אך אחיה, ג'וני, הוא שהתמיד בכך, ואנס אותה יותר ממאה פעמים. הוא החל במעשים כשמלאו לה 6, והוא היה בן 12. "לא יכולתי ללכת לשום מקום לבד. בכל מקום אליו רציתי לגשת, תמיד היה מישהו שחיכה לי", אמרה.

 

אח נוסף שלה, אלי, אנס אותה אף הוא לאחר שבגר. "הוא אנס אותי במחלבה, כשהגעתי כדי לנקות אותה". האלימות תמיד היתה חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה. אבי המשפחה החורג נהג להכות את ילדיו באופן תמידי "באגרופים, במסור, את וחבלים, בכל דבר שנקרה על ידו", סיפרה.

 

לא ידעתי לתאר מה עשו לי

 

קהילת האיימיש מהווה עולם סגור ומיסתורי באמריקה המודרנית. בני הקהילה מנהלים את חייהם ללא מכוניות וחשמל. הילדים זוכים להשכלה עד לכיתה ח' בלבד, והחיים סובבים בעיקר סביב חקלאות, חיי המשפחה והאמונה.

 

איריין גרט עזבה אף היא את קהילת האיימיש, בעקבות נישואים לגבר שאינו בן הקהילה. היא כתבה מספר ספרים על חייהם של בני האיימיש. לטענתה, סיפורה של בילר אינו יוצא דופן. "הנשים בקהילה מאוד שקטות וכנועות", לדבריה. לא מלמדים אותן דבר וחצי דבר על מין, ולכן גם לילדות קטנות שעונו ונוצלו מינית, קשה מאוד לתאר מה שעבר עליהן.

 

בילר עצמה הסבירה: "לא ידעתי איך לתאר מה שעשו לי. חשבתי רק שהם רעים אלי. זו המילה היחידה שיכולה היתה לבטא את זה".

 

כשהחלה לספר מה עובר עליה, זכו דבריה לתגובות צוננות מאוד: "אמא שלי הסבירה לי, שאני לא נאבקת מספיק, ולא מתפללת מספיק. בכל פעם שדיברתי איתה, היא אמרה שאחי כבר התוודה בכנסייה על חטאיו, ושעלי לסלוח לו".

 

פרופ' דונלד קרייבל, סוציולוג באליזבת' טאון קולג', הסביר: "הקהילה שמה דגש חזק מאוד על החשיבות העליונה של הווידוי. לאחר הווידוי על הקורבן לסלוח ולשכוח, ולתת לסערה לחלוף". לדברי בילר, "האיימיש רואים בשתייה עד כדי שכרות ובאונס חטאים ברמה זהה. העונש זהה אף הוא".

 

האח מתעלל באחות בת ה-4

 

ההחלטה של בילר להוציא את פרשת ההתעללות המינית שלה אל מחוץ לגבולות הקהילה, גמלה בה לאחר שהחלה לחשוד כי אחיה, דייוויד, מתעלל מינית באחותם הקטנה בת הארבע.

 

"אחותי סיפרה לי שהוא רע אליה, והיא אף סיפרה על כך לאמי, אך היא אסרה עליה לדבר על כך", אמרה בילר. היא פנתה לרשויות החוק, ואף הסכימה להיחקר כדי לאסוף ראיות נגד אחיה. ג'וני בילר הודה כי התעלל בה מינית.

 

לדברי השריף המחוזי, "השאלה לא היתה אם ג'וני בילר אנס את אחותו, אלא רק כמה פעמים הוא עשה זאת. לטענת מרי בילר, בוצעו בה בין מאה ל-150 מעשי התעללות מינית. האח חשב, כי מדובר ב-50-75 מקרים בלבד". גם אלי בילר הודה כי אנס את אחותו.

 

העונש: תקופת מבחן

 

דיוויד נשפט לארבע שנות מאסר בעוון תקיפה מינית מדרגה שנייה של ילד. אלי הורשע אף הוא באותה עבירה, וכן בעבירה של התפרעות, ונידון לשמונה שנות מאסר. משפטו של ג'וני זכה לקהל הרב ביותר, שהגיע כדי לתמוך בו על הווידוי שכבר מסר, ולא כדי להביע תמיכה באחותו, שנאנסה משך כל שנות ילדותה. השופט פנה אל הנוכחים בשאלה: "כמה מכם כבר ביכו את ילדותה של מרי? ייתכן שהתפללתם עבורה, אבל כמה מכם באמת ביכו את אובדן הילדות שלה"?

 

עם זאת, ג'וני זכה לעונש הקל ביותר, למרות שהואשם במספר מקרי האונס הרב ביותר, במשך שנים רבות יותר. כשהוא נשוי ואב לילדים, על האח בילר לשאת בעונש של עשר שנות מבחן. בשנה הראשונה עליו לשוב לישון בלילה בכלא, אך הוא מורשה ללכת לעבודתו בקהילה כרגיל.

 

אם המשפחה נידונה אף היא לשנתיים מבחן, לאחר שבית המשפט קבע כי נכשלה בהגנה על בתה. האב החורג נענש ב-18 חודשי מבחן, בעוון תקיפה.

 

הקהילה אכן רואה בג'וני, ולא במרי, את הקורבן העיקרי. לטעמם, ג'וני נענש דיו על ידי הכנסייה. גרט הסבירה: "הוא עבר את התהליך המקובל והצטער על מעשיו, לכן הקהילה מחלה לו, והפרשייה יכולה להימחק מסדר היום".

 

לדבריה, המקרה של בילר יכול להחליש את ההילה שאופפת את חייהם של בני האיימיש. "זו חברה כמו כל החברות, אך יש בה גם משפחות שאינן מתפקדות כהלכה. הורידו את האיימיש מהמעמד שייחסתם לה. הם בדיוק כמו כולם".

 

מרי בילר עצמה הוסיפה: "אם הסיפור שלי יסייע לילד, ילדה או אדם אחר שנפגע ממישהו, אני כבר ארגיש הרבה יותר טוב. אני חושבת שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו".