לפני חודשיים, בשעות הצהריים, הגיעה ג', ילדה בת 3, לחדר המיון במרכז הרפואי הדסה עין כרם, כשהיא בהכרה מעורפלת וסובלת מחום גבוה במיוחד. בדיקות דם שנעשו לה העלו שהיא חולה בדלקת קרום המוח. מומחים לזיהום המליצו על טיפול אנטיביוטי מסיבי תוך ורידי, והיא הועברה במצב קשה ליחידה לטיפול נמרץ ילדים.
"בתוך כמה ימים השתפר מצבה", אומר פרופ' דני אנגלהרד, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי עין כרם, "ואז לפתע שוב הסתמנה הרעה. הילדה סבלה מכאבי ראש קשים ומהקאות, והכרתה התערפלה לסירוגין". אובדי עצות החליט הצוות המטפל לבדוק את מחוללי הדלקת. "לשם כך נלקחה מהילדה דגימה מנוזל השדרה – בניקור בהרדמה מקומית – ולתדהמתנו התגלה חיידק נדיר שמקורו בשיניים, חיידק הגימלה, שחולל את דלקת קרום המוח וסיכן את חיי הילדה", מסביר פרופ' אנגלהרד.
בינתיים פירפרה הילדה בין חיים למוות, ובהדמיית סי.טי נראו בבירור מורסות בחדרי המוח. בבהילות הוזעק למיטת הילדה ד"ר ריקרדו סגל, נוירוכירורג מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם. "הדמיית הסי.טי הראתה בבירור אפצס במוח, קרוב לחדרים. בשל המיקום הבעייתי לא יכולנו לבצע את ניקוז המורסות בלי להסתכן בפגיעה בתפקוד המוח", הוא מתאר.
דלקת קשה של המוח
בשלב הזה אובחנה הילדה כסובלת מדלקת קרום המוח ומדלקת קשה בחדריו. "מצבה הוסיף להיות קשה, ובשל הדלקת התרחבו חדרי המוח והתרחקו זה מזה", אומר ד"ר סגל. "בצילום נראו ארבעה בלונים נפוחים".
לאחר דיונים החליטו הרופאים להיכנס למוח – על אף הסיכון – ולנסות לנקז את המורסות. הילדה הורדמה, ולאחר שנפתחה הגולגולת נוקזו הנוזלים באמצעות סיב אופטי. "בהתחלה נכנסנו לחדר הימני הקדמי, ומשם פרצנו מעין חלונות ליתר החדרים. החדרנו צינורית ניקוז שהתחברה לחלל הבטן, וכך הצלחנו להקטין את מימדי הדלקת".
בתוך ימים אחדים השתפר מצבה של הילדה, והיא הועברה מהיחידה לטיפול נמרץ ילדים למחלקת ילדים. "לפני שהשתחררה לביתה חששנו שהזיהום יתפשט פעם נוספת, ולכן הרדמנו אותה וטיפלנו בזיהום בשיניה שגרם לכל הרעה החולה הזאת, שסיכנה את חייה", מסביר פרופ' אנגלהרד. "רופאי השיניים ניקזו לילדה כמה מורסות שהתגלו בחניכיה ועקרו לה את שיני החלב המרקיבות שבפיה".
באמצעות טיפול אנטיביוטי ותוך נקיטת אמצעי זהירות רבים מפני זיהום טופלה הילדה במשך כחודשיים והשתחררה לביתה כשהיא בריאה. חיידק הגימלה הוא נדיר יחסית, אבל רופאי שיניים שהתמחו בטיפול בילדים מזהירים מפני חיידקים אחרים, שכיחים יותר, ששוכנים בחלל הפה ועלולים לגרום לנזקים ואף לסכן חיים.
גם הסטרפטוקוקוס מסוכן
"חיידק הסטרפטוקוקוס, שחי לעיתים בשיניים ומחולל עששת, עלול להזיק לשריר הלב", אומר פרופ' בני פרץ, מומחה לרפואת שיניים בילדים מבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית בירושלים. "לכן חובה על ההורים, על המטפלות בגנים ועל אנשי מקצוע שנמצאים בקשר עם הילדים לבדוק תמיד את מצב השיניים שלהם, כי שיניים מרקיבות עלולות אף לסכן חיים במצבים מסוימים – בעיקר חיי ילדים שסובלים ממחלות לב ושיש להם היסטוריה ארוכה של מחלות קודמות".
לדברי פרופ' פרץ, מסתמנת מגמת שיפור בשיניהם של ילדי ישראל. "לפי 'מדד העששת' – כלומר מדד שבודק את מספר השיניים החסרות, מספר הסתימות ומספר השיניים הנגועות – נמצא שהשיפור במצב נובע ממודעות ומפעולות מניעה שעושים רופאים".
יחד עם זאת, בהשוואה למדינות אחרות, מצב השיניים של ילדי ישראל רחוק מלהשביע רצון. 'מדד העששת' מראה שגם בתחום הזה מפגרת ישראל אחרי מדינות מתקדמות במערב דוגמת אנגליה, ארה"ב ונורבגיה. לכן חוזרים ומבקשים רופאי הילדים ורופאי השיניים שמתמחים בילדים שההורים יבדקו שוב ושוב את שיני ילדיהם. "הילדה בת ה-3 אמנם ניצלה", אומר פרופ' אנגלהרד, "אבל באמצעות טיפול מונע אפשר היה לחסוך ממנה את המצב הקריטי שאליו נקלעה". למצב חירום דומה – ומאותן סיבות – נקלעה גם דינה.
"כשהייתי בת 11", היא משחזרת, "עלה חום הגוף שלי באופן פתאומי לרמות גבוהות, תוך שאני מרגישה רע במיוחד". רופא המשפחה שאליו הובהלה רשם לה תרופות להורדת החום. "למחרת, כשאמא שלי חזרה מהעבודה, היא מצאה אותי מעולפת על המיטה. מיד נלקחתי לבית חולים", היא מתארת. בבדיקות שעברה בחדר המיון נמצא שלקתה בדלקת קרום המוח. היא טופלה בכמויות גדולות של פניצילין שניתנו לה היישר לווריד ושכבה שבועיים בבידוד. "כשהשתפר מצבי והחום ירד, מצאו הרופאים שחיידק הסטרפטוקוקוס שנמצא בחניכיים שלי הוא שגרם לזיהום קרום המוח".
כבר למחרת נלקחה לחדר ניתוח, הורדמה, וכל שיניה – בלסת העליונה והתחתונה – נעקרו. החניכיים נוקו, ונוקזו מהם מורסות. "התעוררתי מההרדמה, ילדה קטנה בת 11, בלי אף שן בפה. אני לא יכולה לתאר את הבהלה ואת הזוועה שהייתי שרויה בהן", היא אומרת. לימים הותאמו לה תותבות, והיא נדרשה להשגיח על היגיינת הפה באופן קפדני.