לו היה הטור הזה (או הטיפוס שמאחוריו) מדריך מסעדות דקדקן וחמור סבר, ודאי היה הופך והופך, חוכך וחוכך, כדי למצוא שם הולם לסוג המסעדה שהוא עומד לספר עליה. אלא שפעילות כזו - כמו רבות מפעילויותיו של הנ"ל - היתה חסרת תכלית באופן מוחלט, שכן הספרות המקצועית לא בראה הגדרה לז'אנר מסעדות זה. במדור זה יוגדר "המטבחון" השוכן בפאתי שוק הכרמל בתל-אביב, מסעדת פועלים שינקנאים.
זהו מקום חמוד כזה, שהוקם על ידי חבר'ה ולמען חבר'ה, ומגיש באווירה טובה אוכל ביתי ולא מתוחכם למגזר שוכרי הדירות בנפת שינקין, בלייני אלנבי, מתנחלי כרם התימנים ומשוטטי השוק. בשנה האחרונה עבר שיפוץ כללי ושידרוג מראה, כסטלן מתבגר המכין את הכוך השכור לביקור הוריו הבורגנים, והיום הוא צבוע ומסורק, מגולח ומסודר. כך שאפשר בהחלט להביא את אמא.
אני הבאתי שתי אחיות (ודווקא לא שלי). הגדולה, להלן "זו שהייתה", אכלנית טיפה בעייתית, ובכל זאת הצלחנו בסיעור מוחות להרכיב צלחת משותפת של מנות ראשונות (32 שקל), בה לקחו חלק פלפלים קלויים, כבד קצוץ, טחינה וחמוצים. מנצחת השילוב היתה בלי ספק הטחינה הירוקה, שהפטנט שלה היה שילוב כמון (זו שהייתה, יאמר לזכותה, מיד זיהתה).
הכבד הקצוץ הוא הדבר הקרוב ביותר שיש לי לטראומת ילדות, ולכן נמנעתי ממפגש איתו. מי שאכלה אמרה שהוא חמוד, אבל מתוק מדי. שאלתי אם מדברים עלי, ולא קיבלתי תשובה. הפלפלים הקלויי היו ראויים ועזי טעם, רק משתדלים מדי, והחמוצים היו חמוצים. כלומר, סתם.
לפני העיקריות עצרתי המרק עדשים (22) שהתגלה כמפח נפש חורפי: דלוח משהו, עם לא כל כך טעם ולא כל כך ריח. קערה ענקית שבמאמצי שכנוע עצמי לגמתי אולי מחצית ממנה. בשלב ביניים זה, כדאי לציין את המג'דרה עם יוגורט של המטבחון (26) שנאכלה בשמחה רבה בפעמים אחרות.
הגענו לסיר הבשר. אני בחרתי קציצות בקר ברוטב, בתוספת אורז לבן (34) - כדורי בשר נחמדים, דחוסים במידה, ברוטב עגבניות שיכול היה להיות נדיב ועשיר יותר. זו שהייתה הלכה על עוף ברוטב בצל (36), מנה נאה ומשביעה, לא רעה וגם לא מיוחדת. והנה טענה כללי: המנות חוששות להפגין טעם דומיננטי. תיבול אמיץ יותר היה עושה שירות מוצלח.
אחותה של זו שהייתה נקרה קלות במזלגה בפשטידת בטטה-מנגולד-גבינות (32) ואז הנחיתה גרזן מילולי: "לא מעניינת". כמחווה אנושית קטנה, השתלטתי לה על המנה, ולעומתה, מצאתי את הפשטידה עדינה ונעימה.
וגם מתוקים כפיתי על השתיים - עוגה טובה מאוד של גזר ואגוזים בציפוי גבינתי (12) ועוגה בינונית מאוד של גבינה ופס שוקולד לבן בצד רוטב תפוזים (22).
באופן כללי, קשה להתלהב, אבל קשה עוד יותר להתאכזב. מסעדונת חביבונת המשרתת נאמנה את אוכלוסייתה, בתעריפים הולמים ובמאור פנים. הרוח הזרוקה, המלצרית המבולבלת, הכלבים והחתולים שמסתובבים ומרגישים בבית - הכל במקום.אבל זה שאחד מהם (לא הספקתי לקלוט מי) השתין לי, דווקא לי, המגן האנושי של חיות המחמד, על המעיל - זה כבר הרבה יותר מלא יפה. זה אי צדק פואטי.