סקר תלמידים: הוטרדת על רקע נטיה מינית?

הומואים ולסביות רבים מתארים את תקופת בית הספר כטראומטית וקשה. כדי לסייע למערכת החינוכית להשתפר עורך ארגון "כמוני כמוך" מחקר ראשון מסוגו. 450 תלמידים יישאלו אודות הטרדה ואלימות בבית הספר על רקע נטייה מינית, ועל יחס המורים למקרה. "אני מקווה שנתבדה ושנגלה שבית הספר כיום יותר מקבל", אומר אחד החוקרים, הד"ר עמית קמה

"באיזו תדירות שמעת ביטויי גנאי מתלמידים אחרים בבית-הספר, דוגמת: 'אוכל בתחת', 'מתרומם' ו'קוקסינל'? זוהי אחת השאלות שנשאלים בימים אלה 450 תלמידים, במסגרת מחקר שמטרתו לאתר צרכים של תלמידי חטיבת הביניים והתיכון, המתלבטים בנטייתם המינית או מגדירים עצמם כהומואים, לסביות, ביסקסואלים או טראנסג'נדרים.

 

המחקר אינו נערך אמנם בבתי ספר, אך מטרתו לייעץ למערכת החינוכית, ולהצביע על הקושי הרב בו נתקלים תלמידים בעלי נטייה מינית המוסקסואלית או לסבית.

 

תחת השם "אקלים חינוכי - מבט ורוד", מבצעים ארגון הנוער הגאה ועמותת "כמוני כמוך" את הסקר, המתבסס על שאלון שפותח בארה"ב ונמצא שם בשימוש שוטף. השאלון תורגם לעברית ונבדק במחקר מקדים על כשלושים בני נוער באיזור המרכז. הוא אינו מועבר דרך בתי הספר, והתלמידים מופנים לאתר אינטרנט.

 

בשאלון חמישה חלקים, החל משאלות כלליות, העוסקות במאפיינים שונים של בית הספר, דרך שאלות אודות הערות הומופוביות - אופיין, תדירותן והתגובות של מורים ותלמידים כלפי הערות אלה. ולבסוף ישנן שאלות אודות הטרדה ואלימות בבית הספר ותחושת הנוחות של התלמיד בסביבתו הלימודית. עד כה ענו על השאלון כ-270 תלמידים, ותוצאותיו אמורות להתפרסם בחודשים הקרובים.

 

בחלק בשאלון המתייחס ל'הערות הומופוביות בבית הספר בו אתה לומד' התלמידים נדרשים לדרג באיזו תדירות נשמעים ביטויי גנאי מתלמידים אחרים בבית הספר. שאלות נוספת בודקות באיזו תדירות המורה או הצוות מתערבים כאשר נאמרות הערות אלה בנוכחותם ומה העונשים המוטלים על המשתמשים בביטויי הגנאי. בנוסף נשאלים התלמידים "האם יש בבית הספר שלך מורה או אנשי צוות אחרים 'המשדרים פתיחות' כלפי תלמידים ותלמידות לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים? לדוגמא, מורה שתלמידים יכולים לספר לו על התלבטויות או "לצאת מהארון" בפניו?"

 

שאלות נוספות מתייחסות לרמת האלימות שחווים התלמידים בעקבות נטייתם המינית והעזרה אותה הם מקבלים, אם בכלל: "בשנה החולפת, באיזו תדירות תקפו אותך גופנית (הדיפות, דחיפות, אגרופים, בעיטות, נשק קר) בבית הספר בגלל הנטייה המינית שלך?", הם נשאלים. 

 

אחד החוקרים: מקווה שנתבדה 

 

"מטרת המחקר היא לספק משוב לבתי הספר ומערכת החינוך בישראל ולעמוד על הבעיות האופייניות לתלמידים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. בנוסף, אנו מקווים כי הממצאים יאפשרו לגבש המלצות יישומיות למערכת החינוך כמו-גם התווית מערכי-התמודדות לבני הנוער עצמם", אומר אורן פזמון לוי, מרכז פורום המחקר של עמותת 'כמוני כמוך', שחוקריו עוסקים במחקר חינוכי, פסיכולוגי, בעבודה סוציאלית ובתקשורת.

 

לדבריו, "הסקר לא מועבר בבתי ספר, ועם זאת המטרה היא לדווח בפעם ראשונה בארץ על התנסויות של בני נוער במערכת החינוך כדי לשמש את מערכת החינוך. הפיילוט שעשינו עודד אותנו לחקור את הנושא יותר לעומק, מאחר וישנן עדויות להטרדה של בני נוער והיעדר לנגישות של מקורות מידע".

 

אחד החוקרים, הד"ר עמית קמה ממכללת עמק יזרעאל, סיפר כי "ההנחה היא שלמרות התמורות החיוביות של השנים האחרונות, מתבגרים המומוסקסואלים ולסביות מתמודדים עם בעיות ייחודיות כגון תחושת בושה, תחושת שוֹנוּת, בדידות, הכחשה עצמית, וכדומה, שעלולות להשפיע על מצבם הנפשי ועל דרכי התנהגותם.

 

קמה, מרצה לתקשורת ומחבר אחד הספרים המדעיים הראשון בישראל העוסקים בהרחבה בנושא ההומואי 'העיתון והארון', מציין כי "ברובד הפסיכולוגי, ילדים ונערים אלה מפנימים את המטענים השליליים הכרוכים בהומוסקסואליות. הומופוביה מופנמת זו מתבטאת בחרדה מפני גילוי הנטייה המינית, הכחשתהּ והערכה עצמית נמוכה או תחושות אי-נחת ובושה"

 

קמה מוסיף: "אני מקווה שנתבדה ושנגלה שבית הספר כיום יותר מקבל, אולם הרוב המכריע של ההומואים הבוגרים בישראל, באינספור מחקרים, מתארים את תקופת בית הספר כקשה וטראומטית מאד". לדברי קמה, דווקא בבית הספר האמור לשמש אוזן קשבת למצוקותיו של התלמיד, לא תמיד מוצאים תלמידים אלה מענה. ו"בשל מכלול נסיבות זה, עלול הנער לסבול מבעיות פסיכולוגיות, הידרדרות בתפקוד הלימודי ואף שיעור גבוה יחסית של נסיונות התאבדות".