העליון: המשטרה עורכת בדיקות דם לנהגים - בניגוד לחוק

בית המשפט העליון קבע: המשטרה עורכת בדיקות דם לנהגים שיכורים בניגוד לחוק. זאת, בתום דיון בערעור של נהג שהורשע בהריגה בגין נהיגה בשכרות

שוטרים שחייבו נהגים לבצע בדיקת דם לאחר שנחשדו בנהיגה בשכרות פעלו בניגוד לחוק - כך קבע השבוע בית-המשפט העליון, שדן בערעור של נהג שהורשע בהריגה בגין נהיגה בשכרות.

 

בדיון, שנערך בבית-המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים - אדמונד לוי, מרים נאור ויהונתן עדיאל - טען עו"ד יגאל טמיר, שייצג את הנאשם, כי השיטה שבה פעלה המשטרה במשך שנים, כאשר חייבה נהגים לתת דגימות דם כדי לבדוק אם הם שיכורים, נעשתה תוך פגיעה בזכויות היסוד של הנהגים, כפי שנקבעו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חוק שבא להבטיח, בין היתר, את זכותו של אדם לפרטיות ולשלמות גופו.

 

בית-המשפט קבע כי ההסדרים הישנים, שנקבעו בתקנות התעבורה והתירו בעבר ביצוע בדיקות דם מסוג זה, אינם תקפים משנת 1996, שבה נכנס לתוקפו "חוק החיפוש", שהוא חלק מחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, הבא להגביל את שיטות החיפוש שמבצעים שוטרים.

 

בעקבות פסיקת בית-המשפט העליון אמר עו"ד יגאל טמיר כי משמעותו היא שהחל מאתמול תצטרך המשטרה לבצע בדיקת שכרות רק לפי הנהלים הבאים:

• רק קצין משטרה יהיה רשאי לדרוש מנהגים החשודים בשכרות לתת דגימת דם, ולא כל שוטר.
• הפנייה לנהג לתת דגימת דם תיעשה רק לאחר שנעשו בדיקות חודרניות פחות (בדיקת נשיפה או מתן שתן). בכל מקרה צריך לקבל את הסכמתו של הנהג לנטילת דגימת הדם.
• קצין משטרה שיבקש מנהג לתת דגימת דם יצטרך גם להסביר לו כי זכותו לסרב לבדיקה ולהסביר לו שהסירוב עלול להביא לחיזוק החשד נגדו לנהיגה בשכרות. עם זאת, בניגוד לנהוג עד כה, עצם הסירוב אינו גורר ענישה.
• דגימת הדם תילקח על-ידי רופא, לאחר שבדק כי אין בה כדי לסכן את בריאות החשוד. הרופא חייב להסביר לחשוד כי הדגימה נלקחת לצורך חקירה משטרתית ולא לטיפול רפואי. הבדיקה והשיחה בין הרופא לחשוד ייעשו שלא בנוכחות שוטר.
• הסכמת החשוד והרופא לבדיקה יינתנו בחתימה בכתב.