אוסובוקו של חורף

איילת בן יוסף מקדיחה שני תבשילים לפני שהיא מצליחה להכין אוסובוקו של חורף כדי לעודד את מוטי החולה

השבוע הצלחתי לשרוף שני סירים. אחד עם אורז לבן "של חולים" והשני עם מרק עדשים שהיה אמור להיות מצויין, אבל נשכח על האש בלי מכסה. החורף ממשיך לגבות קורבנות: מוטי שוב חולה ומתנהג כמו ילד בן חמש. הוא רוצה פינוקים (בפ' רפה): מרק עוף, אורז לבן בלי כלום, טוסט (ולא, אין לו שום בעיה עם הקיבה...), סנדויץ' עם גבינה לבנה ושאני אלטף לו את הראש ואשב לידו כל היום.

 

הבעיה עם בישול בחורף, במיוחד בבית ישן כמו שלנו, היא שהמטבח פשוט קפוא. בצד אחד של הבית שוכב לו מוטי האומלל במיטה, גונח ומתענה. בצד השני של הבית עומדת איילת במטבח הסיבירי, ומשקשקת מקור. אני משתדלת למלא את הסיר במהירות האפשרית (רצוי בלי להרטיב את הידיים), להדליק את האש, ולהסתלק מהמטבח. אחרי שעה אני נזכרת שיש סיר עם אורז על האש ובינתיים כבר אין אורז ואין סיר. מסקנה: אסור לנטוש אוכל.

 

עוד כלל שהוכיח את עצמו השבוע הוא שאם לא מתחשק לבשל, עדיף להתקשר לפיצריה. בכל פעם שנכנסתי בעל כורחי

למטבח (כי בכל זאת, אנחנו חייבים לאכול משהו, רצוי מזין ובריא) – הכל נהפך לפחם. וגם מה שלא נשרף יצא תפל או סתם מגעיל. הצלחתי להציל סיר אחד נחמד של עדשים עם עגבניות (מתכון בהמשך) – מתכון שסבתא שלי היתה מכנה "אוכל של עניים" – קיטניות מבושלות ברוטב חם, סמיך וממלא.

 

אחרי יום של מנוחה מהמטבח (ופיצה), שוב חזר לי הצבע לחיים ונכנסתי למטבח נחושה לבשל משהו טעים, מחמם ולא שגרתי. הפור נפל על אוסובוקו: קדרת בשר גדולה וכבדה עם ירקות וגם חומוס, שיהיה מעניין. וזהו. השפעת מאחורינו, ערמות הטישיו סולקו מהבית ומעכשיו אנחנו נלחמים בכל כוחנו להשאר בריאים ושפויים, עד הצינון הבא.

 

 

אוסובוקו עם חומוס ביין אדום

לקחנו את האוסובוקו הקלאסי, החלפנו את היין לאדום והוספנו חומוס שיתן טעם מזרח תיכוני.

 

נזדקק ל:

4 נתחי אוסובוקו בקר (כ-1.5 ק"ג)

שמן זית לטיגון

3-4 גזרים חתוכים לחתיכות גדולות

2 בצלים חתוכים לחתיכות גדולות

2 כוסות גרגרי חומוס – מבושלים ומוקפאים או כאלה שהושרו לילה לפני.

1 ענף רוזמרין

1 בקבוק יין אדום

מלח ופלפל שחור טחון טרי

 

וכך עושים:

1. מחממים תנור לחום של 180 מעלות. בסיר גדול וכבד, מהסוג שניתן להכניס לתנור, מחממים מעט שמן זית ומטגנים את נתחי הבשר עד שהם משחימים משני הצדדים. מוציאים את הבשר ומטגנים באותו שמן את הבצל והגזר עד שהם מתרככים. מוסיפים את הרוזמרין והחומוס למחבת לטיגון משותף של שתי דקות.
2. מחזירים את הבשר, מוסיפים את היין, מלח ופלפל ומרתיחים.
3. מכסים את הסיר ומכניסים לתנור לשעתיים. מדי פעם מציצים ובודקים אם יש מספיק נוזלים ואם הבשר לא מתייבש – אם חסרים נוזלים מוסיפים מעט מים או עוד יין.
4. כעבור שעתיים מוציאים מהתנור וטועמים. אם הבשר עדיין לא רך – ממשיכים לבשל עוד קצת.

 

תבשיל עדשים לעניים:

 

דווקא העגבניות המשומרות הם מתוקות ועושות פלאים לתבשיל הזה – אם אתם מתעקשים על עגבניות טריות כדאי להקפיד שהן תהיינה עסיסיות ומתוקות. לא כמו שמוכרים היום בחנוית.

נזדקק ל:

1 חבילה (500 גרם) עדשים אדומות או חומות, שטופות

1 בצל גדול קצוץ

1 קופסא (800 גרם) עגבניות מרוסקות

1 ליטר מים

שמן זית לטיגון

1 כף אורגנו יבש

מלח ופלפל

 

וכך עושים:

1. מחממים מעט שמן בסיר גדול ומטגנים את הבצל. כשהוא מזהיב מוסיפים את העדשים ונותנים להם להיטגן ביחד דקה או שתיים. מוסיפים עגבניות, אורגנו ומים ומכסים את הסיר.
2. מבשלים את העדשים כשעה. מדי פעם בודקים אם הכל בסדר ואם המים לא נעלמו. אם חסר – מוסיפים עוד מים.
3. אחרי שעה של בישול העדשים אמורות להיות רכות (בודקים). עכשיו אפשר לתבל במלח ופלפל, לתת לתבשיל עוד חמש דקות ולהוריד מהאש.