בנק ישראל והאוצר מגבשים הצעת חוק לביטוח פקדונות

הקימו צוות שיגבש הצעת חוק מוסכמת ויגיש אותה לממשלה, כנראה בעוד מספר חודשים. הנהגת ביטוח פקדונות נועדה להבטיח ללקוח שבמקרה של קריסת הבנק הוא יקבל בחזרה את כספו

בנק ישראל ומשרד האוצר הקימו צוות משותף לקידום הצעת החוק להנהגת ביטוח פקדונות בישראל, שיזם בנק ישראל. הצוות אמור לגבש הצעה סופית משותפת, שתוגש לממשלה. כך נודע ל"ידיעות אחרונות".

 

הצוות קיים עד כה מספר פגישות בהשתתפות המפקח על הבנקים, יואב להמן; החשב הכללי באוצר ירון זליכה; סגן החשב הכללי יובל רובינשטיין; היועצת המשפטית במשרד אוצר, ימימה מזוז; סגן הממונה על שוק ההון, מוחמד סעיד; וריקי אליאס מהפיקוח על הבנקים. ככל הנראה, הצוות הקבוע, שיגבש את ההצעה הסופית, יכלול את רובינשטיין, אליאס, מזוז וסעיד. על-פי הערכות, גיבוש הצעה משותפת ייארך מספר חודשים והקמת קרן לביטוח פקדונות תיארך אף היא מספר חודשים.

 

הנהגת ביטוח פקדונות נועדה להבטיח ללקוח שבמקרה של קריסת הבנק הוא יקבל בחזרה את כספו. עד

היום, במקרים של קריסת בנק (כמו הבנק למסחר ובנק צפון אמריקה) פיצתה המדינה את המשקיעים, למרות שלא היתה מחויבת לפצותם. זאת, כדי לשמור על יציבות המערכת הבנקאית.

 

בנק ישראל החל בדיונים לגיבוש הצעת החוק לביטוח פקדונות לאחר קריסת הבנק למסחר, באפריל 2002, בעקבות מעילת הענק שביצעה אתי אלון. טיוטת הצעת החוק הוגשה למשרד האוצר בסוף 2002, ובאוגוסט 2003 הגיש בנק ישראל הצעה עם תיקונים קלים. למרות הזמן שחלף, האוצר עדיין לא הגיש את הצעת החוק.

 

בנק ישראל גיבש את העקרונות להנהגת ביטוח פקדונות לפי הניסיון הבינלאומי שנצבר במערכות בנקאיות מערביות, המפעילות ביטוח פקדונות, ותוך ביצוע התאמות לישראל. אלה עקרונות החוק שמציע בנק ישראל, ושעליהם ינסה הצוות המשותף להגיע להסכמות:

 

• ביטוח הפקדונות יחול על כל סוגי פקדונות הציבור של תושבי ישראל ושל תושבי חוץ במטבע ישראלי ובמטבע חוץ (כולל תוכניות חיסכון). הביטוח לא יחול על פקדונות של הגורמים הבאים: מתווכים מוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות נאמנות); רשויות מקומיות וממשלתיות, מנהלי תיקים, בעלי עניין המחזיקים ביותר מ-5% מהון הבנק; אנשים קשורים לבנק ודירקטורים; חברות אחרות הקשורות לבנק-האם; אגרות חוב ושטרי חוב של הבנק.

 

• כל הבנקים המסחריים והבנקים למשכנתאות יחויבו לבטח את הלקוחות בעלי הפקדונות. סניפים של בנקים זרים הפועלים בישראל יוכלו לבחור אם להצטרף לביטוח הפקדונות המקומי או לא.

 

• סכום הפיקדון המבוטח יוגבל לתקרה של מיליון שקל לכל הפקדונות של אותו לקוח באותו בנק.

 

• הפרמיות ישולמו על-ידי הבנקים לקרן לביטוח פקדונות שתוקם. הקרן תנוהל על-ידי גוף מנהל שיכלול את נציגי בנק ישראל והממשלה ונציג ציבור. הנציג מטעם הממשלה יהיה יור הקרן. תפקידה יהיה לגבות את פרמיות הביטוח מהמוסדות הפיננסיים ולשלם פיצויים למפקידים בעת נפילת בנק, כאשר תינתן הוראה מפורשת מנגיד בנק ישראל. לקרן לא יהיו סמכויות פיקוח. יהיה לה חשבון נפרד בבנק ישראל והיא תשקיע את כספי הפרמיות באגרות חוב של ממשלת ישראל. הקרן תפרסם מדי שנה דוחות כספיים לציבור.

 

• שיעור הפרמיה (התשלום עבור הביטוח) יעמוד על 0.1% מהפיקדון בשנה, ויהיה אחיד לכל פקדונות הציבור. לקרן המבטחת תהיה סמכות לשנות את שיעור הפרמיה באישור בנק ישראל.

 

• בעת פירור או קריסת בנק, יפנה כל בעל פיקדון לקרן לביטוח פקדונות ובהסתמך על דפי החשבון האחרונים שיציג, ידרוש מהמבטח את סכום הפיצוי המגיע לו. הפיצוי יהיה בגובה סכום הפיקדון, בניכוי יתרת האשראי שיש למפקיד באותו בנק ועד לתקרה של מיליון שקל. אם יתרת הכספים שנזקפת לזכות הקרן אינה מספקת, תעניק הממשלה סיוע להשלמת הכספים החסרים. סיוע זה יירשם כהלוואה של הממשלה לקרן לביטוח פקדונות, ויוחזר מגביית פרמיות עתידיות.

 

• כשהסכומים המצטברים לזכות הקרן יעלו על 1% מפקדונות הציבור, תצומצם או תופסק גביית הפרמיה מהבנקים בהתאם לתנאי המשק האחרים.

 

• הממשלה תזרים לקרן הון ראשוני של חצי מיליארד שקל. הממשלה ובנק ישראל יעקבו אחר תהליך ההטמעה של ביטוח הפקדונות במערכת הבנקאות, ובמסגרת המעקב יסייעו ככל שיידרש.

 

היתרונות עולים על החסרונות

 

ביטוח פקדונות נהוג ביותר מ-70 מדינות, בהן ארה"ב ומדינות אירופה, וכן במדינות לא מערביות. ישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה לא מונהג ביטוח פקדונות.

 

בעולם ישנם מודלים שונים לביטוח פקדונות, והצעת בנק ישראל משקפת את המודל השכיח. יש מדינות שבהן ביטוח הפקדונות אינו חובה. בכל מדינה שבה יש ביטוח פקדונות יש מגבלה על סכום הפיקדון המבוטח. ביותר מ-40 מדינות הביטוח נעשה במעורבות ממשלתית וביתר המדינות הוא נעשה על-ידי גופים פרטיים.ישנן מדינות שבהן התשלום נלקח ישירות מהאזרחים או מהבנק עצמו (שגובה את התשלום מהלקוח).

 

ב-62 מדינות מונהג ביטוח חובה, כדי שהביטוח יהיה אחיד. במידה שהביטוח אינו חובה, לקוחות ירצו לעשות ביטוח רק כאשר הם מפקידים כסף בבנק "מסוכן".

 

ב-60 מדינות גובים פרמיה (תשלום על הביטוח) על הביטוח ויש קרן משותפת לביטוח פקדונות. ביתר המדינות אין קרן משותפת, וכאשר קורה אירוע של סגירת בנק, כל הבנקים משתתפים במימון, בהתאם לחלקם היחסי במערכת הבנקאית. ב-24 מדינות גובים פרמיה מותאמת לסיכון של הבנק וביתר המדינות פרמיה אחידה.

 

תקרת הביטוח באירופה עומדת על כ-20 אלף יורו למפקיד בבנק בודד, ובארה"ב היא עומדת על כ-100 אלף דולר, ובקרוב תעלה ל-125 אלף דולר למפקיד בבנק בודד.

 

החסרון של ביטוח פקדונות הוא עלות ישירה ללקוח הקטן. מבחינת הלקוח טוב יותר שהממשלה מעורבת בביטוח ונושאת בנטל. בישראל יש כיום בפועל מעורבות סמויה של המדינה, כפי שקרה כאשר המדינה פיצתה בעלי פקדונות בבנק למסחר, שקרס עקב המעילה של אתי אלון.

 

אולם ללא ספק, היתרונות עולים על החסרונות: היתרון הראשון הוא למשק כולו, והוא מבטיח יציבות של המערכת הפיננסית-בנקאית. בנוסף, ביטוח פקדונות מחייב את מערכת הבנקאות לנהל את עסקיה בצורה מושכלת יותר. היתרון עבור הלקוחות הוא הידיעה כי יקבלו את כספם מהר יותר בעת סגירת בנק, ולא יצטרכו להמתין לקבלת תשלום לאורך זמן רב (או לא לקבלו כלל).