זה רדיקלי...

מעטים בארץ מכירים את דגמי רדיקל, מותג מכוניות הספורט הקיצוניות מבריטניה. אבל אחרי שתלמדו להכיר, יש סיכוי לא רע שתצטערו שהם לא פה

אווירודינמיות זה דבר חשוב. במכונית כביש שגרתית זה חשוב לתצרוכת הדלק וגם לביצועים, במכוניות מסלול זה מסייע לקזז עוד ועוד מאית שנייה בדרך לנצחון. ואחד הדברים החשובים ביכולת האווירודינמית של מכונית ספורט הוא כושר ההצמדה שלה - תיעול האוויר, כך שהוא יוצר לחץ כלפי מטה על המרכב ומצמיד את המכונית לכביש.

 

עד כמה זה חשוב? ובכן, במהירויות גבוהות יש לכך חשיבות גדולה במיוחד - מכונית שבמקום לייצר כוח הצמדה יוצרת כוח עילוי, פשוט תתרומם באוויר. קחו למשל את המיורה של למבורגיני, שהיתה אחת מהמכוניות המהירות ביותר בשנות ה-60, אבל במהירות גבוהה סבלה מנטייה של החרטום לשאוף ולהינתק מהקרקע... לא נעים.

 

אווירודינמיות רדיקלית

 

מי שככל הנראה לא תסבול מהתופעה הזו היא רדיקל SR8. מדובר במכונית "ימי מסלול", שעיקר תכליתה להיות מהירה, מהנה ושוב מהירה. על המסלול, לא פחות מכושר מיאוץ, חשובים גם אחיזת הכביש והיציבות הכיוונית. לאווירודינמיות יש יד ורגל בנושאים אלה, ונדמה שעם ה-SR8 אנשי היצרנית הקטנה התעלו על עצמם.

 

כי לפי ההצהרות שהם משמיעים בימים האחרונים, שנובעות מניסוי מנהרת רוח שערכו, ה-SR8 מייצרת במהירות המרבית אליה היא מתוכננת - 270 קמ"ש - כוח הצמדה גדול יותר ממשקל המכונית. במילים אחרות - האווירודינמיות כה טובה, שהמכונית נאחזת על הקרקע על-ידי הרוח במשקל גבוה יותר ממשקלה העצמי, כולל דלק ונהג.

 

כושר הצמדה כזה מסייע לנהג בכיוון המכונית על המסלול, מצמצם את הצורך שלו בבלימה ועושה בעיקר טוב. למעשה, באופן תיאורטי לפחות, עם כושר הצמדה כזה ה-SR8 יכולה לנוע במנהרה כשהיא הפוכה וצמודה לגג. לא פחות.

 

מי זו רדיקל?

 

למי שלא מכיר, נספר שמדובר ביצרנית קטנטנה, אחת מני רבות שקיימות כיום ושהתקיימו בעבר בבריטניה. רדיקל הוקמה לפני כתשע שנים על-ידי מיק הייד ופיל אבוט, וזכתה לאהדה רבה מצד עיתונות הרכב המקומית, ובראשה "טופ-גיר". דגם ישן יותר מה-SR8 הצליח בתוכנית הזו לגבור בביצועיו במסלול על יקרות ואקזוטיות ממנו, דוגמת פורשה קאררה GT ופרארי אנזו.