בדחני העדה

שלוש קלטות סטנד-אפ באמהרית הפכו את שמואל ברו ויוסי ואסה לכוכבים הלוהטים של קהילת האתיופים. עכשיו הם עושים כתבות שטח אצל טל ברמן

שמואל ברו ויוסי ואסה הם שני הסטנדאפיסטים בתוכנית של טל ברמן בערוץ ביפ ("הרצועה"). בתוכנית הם יוצאים לכתבות שטח, ובין היתר תוכלו למצוא אותם בפרזנטציות של הצגות, תצוגות אופנה, טקסי פרסים טלוויזיוניים וכדומה. השניים כבר הצליחו לעורר לא מעט תגובות התפעלות בקרב התעשייה הברנז'אית, ויש כבר כאלה שהזדרזו להגדירם כ"איה ושירלי" של האתיופים.

 

שמואל ויוסי אומנם קצת זרים לקהל הישראלי, אך בקרב עולי אתיופיה הם מפורסמים כבר כמה שנים. בעיקר בזכות שלוש קלטות סטנד-אפ שהוציאו באמהרית, ונמצאות כיום כמעט בבית כל משפחה אתיופית בארץ.

 

"נפגשנו באוניברסיטת חיפה, שם למדנו יחד משחק", מספר יוסי. "במהלך הלימודים הרצנו מופע סטנד-אפ לקהילה האתיופית, ובמשך שלוש שנים הופענו. לאור הביקוש החלטנו לצלם את ההופעות שלנו בווידאו בשפה האמהרית. בקלטות אנחנו צוחקים על העלייה לארץ, הקשיים והסיטואציות המוזרות. כמו שלקהל הישראלי יש קלטות בבית של אלי ומריאנו או אסי וגורי, כך כמעט בכל בית אתיופי יש את הקלטות שלנו".

 

איך הגעתם לתוכנית של טל ברמן?

 

"בעקבות ההצלחה של ההופעה עשו עלינו כתבה באחד העיתונים. לאחר מכן התקשרו אלינו ממערכת התוכנית של יאיר ניצני וביקשו שנבוא להצטלם לפיילוט לתוכנית. שם ראה אותנו עורך התוכנית של טל ברמן, והחליט שאנחנו יותר מתאימים לתוכנית שלו".

 

אכפת לכם שקוראים לכם ה"איה ושירלי" של ברמן?

 

"להבדיל מדוגמניות, אנחנו משתדלים להביא יותר מהאישיות שלנו ומהסטנד-אפ אל תוך הראיונות שאנחנו מבצעים. אנחנו יודעים שמשייכים אותנו לסוג של איה ושירלי, אבל אנחנו אישית לא ממש מוצאים את החיבור".

 

שניים מאותו הכפר

 

שניהם כותבים את התוכן לפינה, לאחר מכן יושבים עם צוות התוכנית ובודקים שהחומר שכתבו עובר מסך, ואז יוצאים לצילומים. בין הצילומים עלה הרעיון מטעם ההפקה, שהשניים יצטלמו לקליפ בהשראת השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר". השיר, בגירסתם, הוא למעשה סאטירה שמספרת על מצבה העגום של שכונת קריית משה ברחובות - שכונה אתיופית טיפוסית המוצגת בשיר ככפר מוזנח ולא מטופח. במהלך השיר הם צוחקים על הסיטואציה שבה חיים האתיופים בארץ.

 

קרה שאנשים בתעשייה הרימו גבה בגלל שאתם אתיופים?

 

שמואל: "יש כאלה שלא ננקוב בשמם, שרגילים לראות דוגמניות או גברים בהירים שמראיינים אותם. בהתחלה הם לא הבינו איך זה ששני אתיופים הופכים להיות מגישי בידור של תוכנית כזאת".

 

נתקלתם בתגובות גזעניות מקהל הצופים?

 

יוסי: "להפך, קהל הצופים הוא זה שמפרגן ואוהב את כל הרעיון של אתיופים כמגישי בידור".

 

אתה חושבים שיש במה לקהילה האתיופית על המסך?

 

שמואל: "כמעט שאין. אם תשים לב, כל מגישי החדשות, המנחים המרכזיים והסטארים של תוכניות הבידור בתעשייה הם בהירים ממוצא אשכנזי".

 

על מה צוחק ההומור האתיופי?

 

יוסי: "בעיקר על פערים תרבותיים, המפגש בין מערב לאפריקה. אנחנו בקהילה מאוד אוהבים לצחוק על סיטואציות מוזרות, כמו למשל איך הורה אתיופי מתייחס לעובדה שהבן מביא הביתה חברה לבנה. ההומור שונה, ואנחנו משתדלים להשאיר את הייחודיות שבנו כצמד אתיופים גם על המסך".

 

יש סיפור מיוחד שזכור מהסיקורים?

 

"שירתתי עם יהודה לוי באותה יחידה בתיאטרון צה"ל. בתקופת השירות לא הכרנו, פרט ל'שלום שלום' במסדרונות. אחרי שהשתחררתי לא ראיתי אותו. כשסיקרנו בטקס 'מסך הזהב' הוא זכר אותי, חיבק אותי והריץ זיכרונות על התקופה שהיתה. זה היה נורא אישי ומחמיא".

 

כבר מזהים אתכם ברחוב?

 

שמואל: "הקהילה האתיופית מאוד מפרגנת, כי הם מכירים אותנו. התגובות ברחוב הם תמיד בסגנון 'תמשיכו, זה נותן גאווה לעדה'. זה מחמם את הלב".

 

"שני בחורים אינטליגנטים" - טל ברמן מפרגן

 

"יוסי ושמואל הם שני בחורים מאוד אינטליגנטים, שמבצעים את עבודתם בצורה מקצועית והומוריסטית. מבחינת התוכנית היה מאוד מפתיע ולא צפוי לראות כיצד השניים יצליחו להשתלב בתוך עולם הסלבז. והאמת, במהלך הראיונות רואים עד כמה הבורות והסטריאוטיפים שולטים בעולם הבידור לגבי הקהל האתיופי. הם ללא ספק איה ושירלי של התוכנית, אך עדיין יש להם אמירה חברתית מהנקודה שממנה הם באו".