אינסטנט מסיבה

איילת בן יוסף מתמודדת עם זכרונה שבוגד בה דווקא ביום שישי, ומאלתרת בצק מכמה מוצרי חלב שכבר כמעט נס ליחם

איילת בן-יוסף פורסם: 26.12.04, 08:28

שוב שכחתי. שוב שכחתי שהיום תורי לשטוף את חדר המדרגות. שוב שכחתי שצריך לסדר קצת את הבית, (שלא יראה כמו הכלוב של הבבונים בספארי), שוב שכחתי שצריך שיהיה בבית חלב ואיזה משהו מתוק להגיש ליד, ו... שוב שכחתי שהזמנתי חברים ליום שישי בערב.

 

ביום שישי אחר הצהריים, שתי דקות אחרי שסגרו את כל החנויות באזור, שאל מוטי כבדרך אגב, "תגידי, לא הזמנת היום את הששונים?" הששונים הם שולי ויגאל ששון, סוג של קולגות לעבודה שנקלענו איתם, שלא באשמתנו, למסכת של הזמנות נימוס הדדיות, כבר חצי שנה. למזלי היה לי מספיק שכל לא להזמין אותם לארוחת ערב רשמית, אחרת היינו חייבים להזמין אוכל מבחוץ.

 

יש משפחות בהן ארוחת הערב של יום שישי היא חובה קדושה, יהרג ובל יעבור. הששונים הוזמנו לשעה שאחרי הארוחה, בתקווה שבמשפחה שלהם יש חובות קדושות מהסוג הזה ושהם יגיעו אלינו שבעים ונינוחים, ויסתלקו אחרי שעתיים גג. למזלנו, ההורים שלי לא ממש מקדשים חובות מהסוג הזה וההורים של מוטי גרים רחוק, כך שאנחנו מחוייבים לארוחות כאלה רק פעם בשלושה שבועות. בשאר ימי השישי אני אמורה לבשל ומוטי אמור להתלונן. הוא עושה את מלאכתו נאמנה, אני לא ממש.

 

כשמזמינים מישהו לשעה 10 בלילה הכוונה שהם יבואו שבעים, לא? למרות זאת, ביום שישי אחרי הצהריים נתקפתי בסוג של פאניקה – בכל זאת צריך להכין משהו לאורחים, ובכל זאת הם סוג של קולגות (של מוטי, לשמחתי) ולנו אסור לאכזב.

 

ניגשתי לרקוח משהו ממה שיש בבית. הצצה במקרר גילתה את המצב העגום: 1 גביע של גבינה לבנה (פג תוקף, אבל עדיין כמו חדש!), 2 חבילות חמאה מותחלות, גבינת קשקבל (נוריד את החלק הירוק...), ובמזווה יש תמיד קמח תופח. ביחד יצא לנו בצק שיגעוני (תיכף מתכון). חצי בצק הפך לרוגלעך מלוחים, ממולאים בממרח עגבניות מיובשות וטפאנד זיתים. וחצי מהבצק הפך לקישים קטנים עם ממרחים שונים (תמרים ואגוזים, עגבניות מיובשות וטפאנד משמשים מהמם), שמעליהם הונחה גבינת קממבר, שקניתי לפני שבוע.

 

מוטי מצא בארון בקבוק יין בן שנתיים (יין מיושן זה טוב, לא?), היינו שמחים ומאושרים והרגשנו כמו מקגיוור וזוגתו החיננית, מתישהו באמצע שנות השמונים. כצפוי, הששונים הגיעו רעבים, והודיעו ש"לא אכלנו כלום מהבוקר". הצעתי את המאפים החמודים שלי, אבל אחרי שלוש דקות לא נותרה ברירה והזמנו פיצה.

 

בצק מדליק בשתי דקות

 

נזדקק ל:

1 חבילה קטנה (350 גרם) קמח תופח מאליו

200 גרם חמאה מומסת

1 גביע (250 גרם) גבינה לבנה עם רמת שומן כרצונכם.

100 גרם גבינת קשקבל מגוררת

 

וכך עושים:

  1. מערבבים (בידים, בטח שבידיים) את כל החומרים בקערה ולשים לבצק אחיד. מכסים בניילון נצמד ושולחים לחצי שעה לפחות למקרר.

 

 

 

רוגעלך מלוחים

לחומרי הבצק אנחנו צריכים להוסיף מילוי, או לאפות אותם ככה, בלי מילוי, רק עם ציפוי של ביצה לצבע זהוב ומבריק.

 

וכך עושים:

  1. מחממים תנור לחום של 180 מעלות.
  2. נוטלים את הבצק המקורר, מחלקים ל-4 או 5 כדורים. מרדדים כל כדור לעיגול דק (על משטח מקומח או על נייר אפיה/שעווה).
  3. חותכים כל עיגול ל-8 משולשים, כמו פיצה. מורחים או מניחים פיסת מילוי (פירוט בהמשך) ומגלגלים כל משולש – מהחלק העבה אל הדק.
  4. מושחים בביצה טרופה ואפשר גם לפזר שומשום או קצח מלמעלה.

רעיונות למילוי:

 

 

כדורי בצק ממולאים

את כדורי הזיתים הנשכחים מהאייטיז אנחנו משדרגים בכמה צורות: קודם כל הבצק העשיר, שנית המילוי ושלישית – ציפוי של שומשום.

נזדקק גם לביצה טרופה ושומשום לציפוי.

 

וכך עושים:

  1. מחממים תנור לחום של 180 מעלות.
  2. נוטלים את הבצק המקורר, צובטים ומגלגלים ממנו עיגולים קטנים, בגודל שנראה לכם מתאים (אפשר לעשות מהם ממש לחמניות קטנות או להשאיר ברמה של עיגולי בצק קטנים).
  3. מועכים על עיגול בידיים לפיתה קטנה, מניחים באמצע מילוי, סוגרים ומגלגלים לכדור קטן.
  4. את הכדורים טובלים בביצה טרופה ומגלגלים בשומשום. מניחים על תבנית אפיה, מרופדת בניר אפיה ואופים כ-20 דקות.

רעיונות למילוי:

 

"קישים" קטנים עם הפתעות

 

כך עושים:

  1. מחממים תנור לחום של 180 מעלות.
  2. נוטלים את הבצק המקורר, צובטים ומגלגלים מהבצק עיגולים בינוניים (לפי העין, אין כאן כמויות מדוייקות).
  3. מועכים אותם לפיתות קטנות (אפשר לרדד, בעזרת מערוך, אבל לי זה נוח יותר ביד). עכשיו אנחנו מסדרים על ה"פיתות" ציפויים, מכניסים לתנור ואופים כ-25 דקות, עד שהבצק מזהיב.

רעיונות לציפויים: