מי יתפטר ראשון?

האם יימצא האלוף או הניצב הראשון אשר יסירו את דרגותיהם ויניחו אותן על שולחן ראש הממשלה?

ערב מלחמת ששת הימים התייצבו אלופי המטכ"ל דאז בלשכתו של ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול, הזהירו מפני ההמתנה המתמשכת המאפשרת לאויב לרכז עוד ועוד כוחות, ותבעו הכרעה צבאית. אותם אלופים אף איימו להסיר את דרגותיהם. ביניהם היה גם האלוף אריאל שרון. אלופי תשכ"ז-1967 ידעו להציג בפני הדרג המדיני את המצב הביטחוני ואת המשמעויות החמורות של המשך ההמתנה.

 

היום, ארבע שנים וחצי אחרי שהאויב פתח במלחמת התשה נגד מדינת ישראל, אחרי יותר מ-1,000 קורבנות ישראלים, 5,000 פצצות מרגמה ו-100 טילי קסאם, אחרי נזקים למשק הישראלי במיליארדי שקלים ולקראת פגיעה אדירה בחוסנה של החברה ובכל ערכי הציונות, היהדות והדמוקרטיה – קולם של אלופי צה"ל לא נשמע. אמנם בדמוקרטיה הצבא צריך להיות כפוף לדרג המדיני – וכך נכון שיהיה – אבל באותה מידה על הצבא להציג את הערכות המצב המקצועיות והאחראיות בפני דרג זה.

 

הרמטכ"ל דיבר בעבר על הסכנה של נתינת רוח גבית לטרור, וזו אמנם המשמעות האמיתית של "ההתנתקות": התנתקות מהמלחמה העולמית בטרור, מתן שטח וחופש פעולה ל"מדינת" טרור, המחשה לאויב שדרכו מביאה פירות ללא תמורה, ואיום גובר והולך על אזרחי ישראל וחייליה, משני צדי "הקו הירוק". הרמטכ"ל ואלופיו (ע"ע האלוף דן חלוץ) נתונים במגננה מול מתקפה כוחנית של אבירי זכויות האזרח (ובלבד שאיננו יהודי), תקשורת מגויסת למען ראש הממשלה (כל עוד זה הולך בתלם של אוסלו ומבצע את המדיניות שכנגדה נבחר) ומערכת משפטית המתעלמת מההסתה מצד השמאל הקיצוני הקורא בגלוי למלחמת אחים (דוגמאות: העיתונאי יואל מרקוס, האלוף במילואים עמי אילון, וח"כ אבו וילן), אבל נזעקת כאשר ערוותו של חוק הטרנספר נחשפת לציבור על-ידי אנשי ימין, שאינם בהכרח מתנחלים או דתיים.

 

בהרצאה שנשא הרמטכ"ל בפני משתתפי כנס הרצליה הוא התייחס גם לפן המוסרי של המלחמה. לדבריו, לנושא זה יש שלושה היבטים:

 

א. האישי, בין כל חייל לבין עצמו, וכל אחד מאיתנו יודע מה לעולם לא נבצע.

ב. הישראלי, ועל צה"ל להביא בחשבון את המשמעויות לגבי החברה הישראלית, את החובה להימנע משסעים בה, ואת הצורך בגיבוי שלה.

ג. התייחסות הקהילה הבינלאומית.

 

בתום הרצאתו, הצגתי בפניו את השאלה הבאה: אדוני הרמטכ"ל, דיברת על ההיבט המוסרי, וציינת שיש דברים שכל אחד מאיתנו יודע שלעולם לא נבצע. כיצד מתיישבת אמירה זו עם משימת ההתנתקות ועם שבועת האמונים של חיילי צה"ל, והאם אתה מוכן להביא בחשבון שתשקול התפטרות מתפקידך אם חלילה תידרש להורות לחיילינו לבצע את הפקודה האיומה, לגרש יהודים מבתיהם בארצם? תשובתו של הרמטכ"ל הייתה שבמדינה דמוקרטית הצבא כפוף לדרג המדיני ועליו לבצע כל פקודה שתינתן לו.

 

האומנם? האם היה הרמטכ"ל מורה לצה"ל לגרש 8,000 ערבים מ-22 כפרים אם כך היה מחליט הדרג המדיני, או שהיה מעדיף להתפטר?

 

בנסיבות שנוצרו, כאשר מדיניות הממשלה גורמת לשסע כה חמור במדינה ובצבא, כאשר אלפים רבים של חיילים – דתיים וחילונים - לא יהיו מסוגלים לבצע את הפקודה שאסור לתיתה, וכאשר קצינים בפיקוד הדרום קובלים על כך שידיהם כבולות והם מנועים מלעשות את המוטל על צה"ל להגנת אזרחי ישראל, אני קורא לרמטכ"ל להתפטר מתפקידו, ובלבד שלא ייתן את ההוראה להפעיל את צה"ל נגד אזרחי המדינה.

 

הדברים נכונים גם לגבי המשטרה: המפכ"ל העריך בשבוע שעבר שפינוי גוש קטיף יהיה קשה יותר מפינוי ימית, והזהיר מפני כישלון בשל התנגדות הציבור. האם הציג לממשלה את המשמעויות של צמצום משמעותי בפעילותה השוטפת של המשטרה והזנחת המלחמה בפשיעה ובתאונות הדרכים, רק כדי להתאמן ולעסוק בגירוש יהודים מבתיהם בארצם? האם הסביר את הנזק ליחסים בין יהודים ודרוזים אם חלילה יישלחו כוחות משמר הגבול, שחלק גדול מהם דרוזים, לפעילות אלימה נגד מתיישבים יהודים?

 

כאשר המפכ"ל חושב כי יש אפשרות סבירה שהממשלה תיכשל בפינוי גוש קטיף בשל התנגדות הציבור, וכאשר הוא אינו מצליח להעביר את המסר לדרג המדיני, אני קורא לו להתפטר מתפקידו.

 

ראש הממשלה הוביל את המדינה למסלול התנגשות מסוכן וחסר היגיון ולנזקים אדירים ללכידות ולחוסן של הצבא והמשטרה. ניתן עדיין להשאיר גופים אלה מחוץ לוויכוח ולמנוע את עירובם במשימה פוליטית נגד אזרחי המדינה. האם יימצא האלוף הראשון, או הניצב הראשון, אשר יסירו את דרגותיהם ויניחו אותן על שולחן ראש הממשלה? האם יימצא האלוף הראשון, או הניצב הראשון, שינהג במקצועיות ובאחריות כפי שעשה האלוף אריאל שרון בימים שבהם עוד היה אריק?