קוראים לי ר', ואני קופירייטר

"אולי כדאי שכל שונאי הפרסומאים ישאלו את עצמם על מי באמת הם כועסים כל כך, ולמה". ר', קופירייטר במשרד פרסום גדול, לא מבין למה כל כך הרבה אנשים אוהבים לרדת על הפרסומאים. מונולוג

אם יש דבר אחד שתושבי הכרך המודרני אוהבים יותר משופינג, אופנה, רכילות, סלבריטאים, מוצרי צריכה, כסף, יופי מלאכותי, פפראצי, סושי, פוזה, סנוביזם מעודן, סמלי סקס ושואו אוף - זה לרדת על האנשים שמלמדים אותם לאהוב את כל אלה. או במלים אחרות: לרדת על פרסומאים. ובצדק.

 

הרי זה לא אתם, זה אנחנו, הפרסומאים. בגללנו אתם ריקים, מושחתים, הולכים בעדר, מתקלקלים, מפונקים, חמדנים, לחוצים, אבודים, עצבניים וחסרי שקט. אנחנו כנופיית יצורים נאלחים, מניפולטורים חורשי מזימות ותאבי בצע. אנחנו מלאי אגו, אנחנו חבורת אמנים מתוסכלים שמכלים את תסכולם בנפשכם הרגישה.

 

אין מה לומר, אנחנו בעצם שליחיו של השטן. בלעדינו הייתם יכולים להישאר נאמנים לעצמכם, להיות חופשיים, לחשוב עצמאית ולטפח סולם ערכים בריא ושפוי. בדיוק כמו בתקופות ההיסטוריות שלפני עידן התאגידים ומשרדי הפרסום. הרי היה כל כך טוב ברוסיה הסובייטית, בגרמניה הנאצית, בממלכה העותומאנית ובימיה העליזים של האינקוויזיציה הספרדית. תקנו אותי אם אני טועה.

 

אני אחד משליחי השטן האלה. אני קופירייטר. אני אוהב לכתוב וליצור, והעבודה הזאת מאפשרת לי לעסוק כל הזמן בדבר שאני אוהב ולהתפרנס מזה בכבוד. אני כותב גם ספרים שיצאו לאור והצליחו, כך שאם אני אמן מתוסכל זה רק בגלל שקשה להתפרנס בארץ הזו מכתיבה ספרותית נטו.

 

נכון, אני גם משתמש ביכולות שלי כדי לעזור לגופים שונים להעביר את המסרים שלהם באופן חד יותר, קליט, ברור, מעניין ובעיקר מבדר. הם עושים את זה כדי שלא תתרגזו כשהם פונים אליכם אלא תצחקו, תחשבו, תתרגשו.

 

אבל כשביקשו ממני לפרסם סיגריות, סירבתי. ואני לא היחיד. לעומת זאת כבר יצא לי אי אלו פעמים לחטוא בקמפיינים נגד עישון, קמפיינים למניעת סרטן העור, לקליטת עלייה, לשלום, לעידוד תרומות לילדים נכים ועוד מבחר קונספירציות רשע קפיטליסטיות שכאלה.

 

נכון, אני גם מפרסם מוצרי צריכה ולייפסטייל שאולי אתם לא צריכים. רובכם, אגב, מתפרנסים מלעצב אותם, או לתכנן אותם, או להרכיב אותם, או לשווק אותם, או למכור אותם, או לכתוב עליהם בעיתון, או לתקן אותם, או לשנע אותם או לבטח אותם. רובכם, אגב, גם משתמשים בהם. וזה בטח בגללי ובגלל הקולגות שלי. 

 

אני, אגב, גם מאוד אוהב לצפות בפרסומות. לעומת זאת אני לא צופה בתוכניות שלא מעניינות אותי או מזיקות לי. אבל במקום לרדת על יוצריהן אני פשוט מעביר ערוץ. חוץ מזה אני גם לא נוסע במכונית יוקרה, לא מתלבש לפי צו האופנה ולא מכיר שמות של סלבריטאים. והאמת - טוב לי מאוד בחיים. עכשיו אני אגלה לכם סוד: רוב חבריי הפרסומאים הם בדיוק אותו הדבר. לכן כדאי שכל שונאי הפרסומאים ישאלו את עצמם על מי באמת הם כועסים כל כך, ולמה. אם קשה להם למצוא תשובה הולמת, אולי פסיכולוג טוב יוכל לעזור.

 

הכותב הוא קופירייטר במשרד פרסום גדול.