"מה קורה, מה נשמע, הכל בסדר?". אני מנסה להבין אם מי שעומד מולי ומברך אותי בעברית זה אחד החלוצים הטובים בעולם או שאני סתם הוזה שאנדריי שבצ'נקו מדבר איתי בשפת אמי. כשהוא רואה את הבעת התדהמה שעל פני הוא מיד מסביר: "הייתי בישראל עם דינמו קייב במחנה אימון. אני יודע עוד מילים אבל אסור לי להגיד אותם...". אני נרגע. היה שווה להמתין שעה וחצי בקור שחודר לעצמות. שבצ'נקו מולי, חי ובועט.
הראיון נקבע לחמש וחצי אחר הצהריים, אחרי שכל שחקני מילאן כבר עזבו את המילאנלו, מתקן האימונים המרשים. ג'וזפה פיאנסה, קצין העיתונות של האלופה האיטלקית, העביר איתי את הזמן עד להגעתו של הכוכב, כשמדי פעם הוא חוזר על המשפט המתנצל "שבצ'נקו כבר מגיע". באותו זמן, מתברר, בילה החלוץ בחדר הכושר ולאחר מכן במסאז' ומקלחת ארוכה, כדי להתאושש מהאימון. "רק ככה אפשר לשחק ברמות הגבוהות של אירופה", מסביר ג'וזפה את סדר הפעולות של המקצוען מאוקראינה.

שחקן השנה על פי מגזין הכדורגל הנחשב בעולם "הפראנס פוטבול", הוא אדם חביב, חייכן ובעיקר סבלני כלפי אין-ספור הראיונות שהוא מתבקש להעניק. מתברר שדווקא בתקופה האחרונה קיבלו במילאן החלטה לעצור את זרם הראיונות והשיחה שלנו איתו נחשבת לנדירה. "צריך להבין שבכל העולם רוצים לדבר איתו", אומר פיאנסה. "ביפן, בקוריאה ואפילו באפריקה. כל זאת בנוסף לעיתונות האירופאית. הוא החליט על חופש מתקשורת מאז הזכייה (בתואר כדורגלן השנה - מ.ג) וזה יימשך גם בתקופה הקרובה".
שבצ'נקו בן ה-28 מספר שלמרות המעמד העולמי שקנה לעצמו בענף, הוא לא נשאר אדיש לזכייה בפרס: "התרגשתי כמו ילד קטן. מאז שהתחלתי לשחק כדורגל באוקראינה דמיינתי את הרגע הזה. זה היה ענק ואני מקווה בכל ליבי שאוכל לממש זאת שוב. בהתחלה לא האמנתי שיבחרו בי ואני מודה לכל מי שעשה את זה. זה נותן לכל שחקן מוטיבציה להמשיך ולהשקיע את הכל כדי להגיע להישגים מעין אלו".
מעידה בשמינית הגמר מול מנצ'סטר תיחשב לכישלון
למילאן יש שתי משימות חשובות השנה - לשמור על האליפות באיטליה ולנסות לשחזר את הזכייה בליגת האלופות מלפני שנתיים. כדי להתקדם לקראת המטרה השניה הם צריכים לעבור את מנצ'סטר יונייטד בשמינית הגמר ו'שבה' יודע שמעידה בשלב הזה תיחשב לכישלון: "במילאן תמיד יש לחץ לזכות באליפות, בגביע ובליגת האלופות. זה מועדון גדול עם הרבה אוהדים בעולם ואנחנו צריכים לספק את התיאבון של כולם. ברור שהשנה אנחנו נראים טוב ואנחנו יכולים לזכות בכל התארים. זה לא יהיה קל. יש לנו יריבות מצויינות בליגה האיטלקית ובליגת האלופות. אנחנו עובדים קשה לאורך כל השנה כדי שבחודש מאי נוכל לחגוג בכל החזיתות. לפני כשבועיים התמודדנו מול יובנטוס (0:0), היריבה הגדולה שלנו באיטליה והיינו עדיפים בכמה דרגות במהלך המשחק. זה נסך בנו ביטחון רב להמשך. אנחנו יודעים שאנו טובים יותר מיובנטוס וצריכים לקחת השנה את האליפות.
"בליגת האלופות מדובר במשחקים קשים מאד. יונייטד היא קבוצה שיכולה תמיד להכות אותך. אנחנו צריכים להגיע מולם בשיא הכושר כדי שנוכל לעבור אותם ולהעפיל לשלב הבא. המשחק השני יהיה אצלנו בבית וזה טוב. לשחק מול 75 אלף צופים נלהבים בסן-סירו זה לא קל, גם אם קוראים לך מנצ'סטר יונייטד. אני מאמין שהביתיות תהיה פאקטור חשוב מאוד ושנצליח להעפיל לשלב הבא. אם לא, אפשר לומר שהעונה שלנו היא כישלון".
אוהב להגיע לעבודה בכל יום מחדש
שבצ'נקו השיג כבר כמעט הכל ככדורגלן, אבל הצצה באימון שגרתי של מילאן במהלך השבוע מגלה שהוא עדיין מתנהל כמו שחקן במגרש השכונתי (במובן החיובי, כמובן) - משחק חזק, לא מפסיק לרוץ, רוצה להבקיע בכל משחקון ומתלהב כמו ילד אחרי שהעביר כדור למגן בין הרגליים. האם בכלל נשאר למה לשאוף במעמדו? שבצ'נקו כמעט נעלב מהשאלה.

"נשארו לי עוד הרבה שאיפות. אני הכי רוצה להגיע עם נבחרת אוקראינה להישגים. עד היום זה לא קרה ואני לא רוצה לסיים את דרכי בכדורגל ללא הישג בינלאומי משמעותי. אנחנו יכולים להעפיל למונדיאל בגרמניה ב-2006 ואני מקווה מאוד שנעשה את זה. מעבר לזה, תמיד אתה רוצה לזכות עוד פעם באליפות, גביע, ליגת האלופות ובכל מה שאתה יכול. אם הייתי יכול הייתי ממשיך עם הכדורגל כל החיים".
בשנים האחרונות מרגיש שבצ'נקו טוב מאד במילאן והוא לא חושב לרגע לעזוב, אפילו לא לגלאקטיקוס של ריאל מדריד. לא פלא שהאוהדים כל כך אוהבים אותו ורואים בו כבר סוג של סמל. "מילאן היא הרבה יותר מעוד מועדון. זה בית. אנחנו מגיעים לאימון באותה התלהבות בכל יום. השחקנים הם אינטיליגנטים מאד וחברים גם מחוץ למגרש. זה חשוב מאוד, כי רק כך אפשר להצליח לאורך עונה ארוכה עם משברים כפי שכל קבוצה חווה. אצלנו המשברים האלה תמיד נשארים בחדר ההלבשה ואנחנו יוצאים מאוחדים כנגד הקבוצות האחרות. אני מאוד אוהב 'להגיע לעבודה' במילאן ואני משתדל להחזיר את כל מה שאני יכול על המגרש".
כשיושבים עם שבצ'נקו לשיחה אחד-על-אחד, קשה להיות מופתעים מהפירגון שלו כלפי הקולגות למקצוע. רבים מאוהדי הכדורגל חושבים כי מדובר בחלוץ הטוב בעולם אבל הוא חושב אחרת. "לטעמי תיירי הנרי הוא החלוץ הגדול ביותר כיום. הוא מגיע עם 'כל החבילה' שחלוץ יכול לחלום עליה. יש לו את התנועה, המהירות, שינוי הכיוון ובעיקר את הטאץ' המדהים עם הכדור. אני חושב שהוא מושלם. מעבר לזה, אין ספק שגם אדריאנו מאינטר מוכיח היום שהוא חלוץ גדול".
חלוץ אוקראיני מחפש קבוצה בישראל
במשחקי רבע גמר גביע אופ"א מול הפועל תל אביב לפני שלוש שנים שבצ'נקו לא השתתף, אבל גם הוא זוכר את האימפריה האדומה של אז: "אני זוכר שהיה לחץ גדול בקבוצה, בעיקר לאחר ההפסד הראשון (0:1 לאדומים בקפריסין). במשחק הביתי הצלחנו להשוות מהר מאוד ולכן הרבה לחץ השתחרר והמשכנו קדימה. אפשר לראות שיש כדורגל טוב בישראל. הייתה לכם קבוצה בליגת האלופות וזה לא פשוט. אני חושב שצריך להתמיד ולהצטיין לאורך זמן ואז הקבוצות הישראליות יוכלו להתמודד גם בשלבים המאוחרים של העונה".
שבצ'נקו, מסתבר, מכיר גם את הנבחרת הישראלית ואפילו את המאמן הלאומי: "ראיתי את נבחרת ישראל בטלוויזיה. חייבת להיות לכם נבחרת טובה אם הצלחתם להשיג תיקו מול צרפת בחוץ. מעבר לזה, אברהם גרנט היה אצלנו (במילאן - מ.ג) מספר פעמים ויצא לנו לשוחח. אני זוכר אותו, הוא בחור שכל הזמן רוצה ללמוד".
לקראת סיום הראיון שולח 'שבה' ד"ש לעם היושב בציון וגם משחרר משפט שיכול לגרות את הדמיון אצל יעקב שחר ולוני הרציקוביץ'. "מזג האוויר אצלכם מדהים. הייתי במחנה אימון בישראל (עם דינמו קייב - מ.ג), הגענו כשבאוקראינה היה שיא החורף. מאד נהנינו ואני חושב שרק בגלל מזג האוויר אצלכם אולי אגיע לשחק בישראל לפני הפרישה. כל הזמן אני משחק בקור מקפיא, גם במילאנו. תגיד, אולי קבוצה ישראלית תרצה להחתים אותי עוד כמה שנים? אני פתוח להצעות". הוא נפרד ומשאיר אותי עם תחושת החמצה. למה הוא לא אמר את זה לפני שקלינגר החתים את אמבמבה?