משחק השנה - דיבוב: Vampire: The Masquerade - Bloodlines
אחד האלמנטים הבולטים ביותר לאורך ההרפתקה ב-Vampire: The Masquerade - Bloodlines הוא הדיבוב. מכיוון שזהו כותר שהטיפוסים והדמויות בו הן חלק אינטגרלי כל-כך מהמשחק, קשה לדמיין כיצד היה ניתן להעביר את התחושה והאווירה של Bloodlines ללא רמת הדיבוב הגבוהה שמאפיינת אותו. בזכות הכתיבה החכמה, השנונה ושופעת-ההומור של Vampire, הדיבוב ממש מעורר את העולם והטיפוסים המאכלסים אותו לחיים.
זוהי מטלה לא פשוטה בהתחשב בעולם בו מדובר - גרסה אפלה של לוס-אנג`לס, המלאה ביצורי ויצירי חושך התלושים מסיפורי אימה ואגדות. במקרים כאלה, אנו רגילים בדרך-כלל לדיבוב שהוא מוגזם, נדוש ומאולץ. ב-Bloodlines נראה כי Torika, המפתחת, עבדה שעות נוספות בליהוק השחקנים. כל קול וקול שנשמע בדיאלוג מותאם בקפידה לדובר - בין אם מדובר בערפד מעוות-למראה, אריסטוקרט נפוח ומתנשא או אדם-זאב שכלתן ומסתורי. קשה להגיד מי מחמיא למי יותר - הדיבוב לדיאלוגים הנפלאים או להיפך. בכל מקרה, הדיבוב ב-Vampire: Bloodlines הוא הטוב בו נתקלנו במשחקי PC השנה, וקרוב לודאי שגם בכמה השנים האחרונות.
משחק השנה - פסקול: Beyond Divinity
כשאתם מתחילים לשחק ב-Beyond Divinity, משחק התפקידים האיזומטרי שמשלב בין הבתר-שסף המהיר של דיאבלו לסיפור ולאינטראקציה-עם-עולם-המשחק של Baldur`s Gate, תרצו לעשות שני דברים: להחליש את עוצמת הדיבוב לאפס, ולהעלות את הווליום של המוזיקה למקסימום. ככל שהדיבוב של Beyond רע, כך המוזיקה שלו כה טובה עד שבכוחות עצמה היא גורמת למשחק לקרון, אפילו בחלקיו החלשים יותר.
Beyond Divinity אמנם פספס את ההזדמנות לזכות בתואר משחק התפקידים של השנה, אבל את תואר פס הקול אנחנו מעניקים לו ללא ויכוח - אם כל חלקיו היו מגיעים לאותה דרגה, אפילו Bioware היו כוססים ציפורניים. מהמוזיקה המאיימת של מערות קבורה, דרך קטעים פסטורליים מטעים בשלוותם בסמטאות כפר מקולל ועד מקצבים מקציפי דם בקרבות, פס הקול של המשחק הוא כמו משב רוח נעים שמלווה אותך בהליכה על חוף הים ומביא לאפך את ריח המלח והשמש: בלי זה החוויה הייתה נותרת חיוורת.