מה לעשות, הרוק מת

ליאון רוזנברג נטש את הרוק, לקח פסק זמן מהמשחק, ובהרכב החדש שלו "בורדו" הוא נוגע במקומות מוזיקלים חדשים

מים רבים זרמו בירקון מאז תסכית הרדיו ששידר ליאון רוזנברג בימי שירותו הצבאי בגל"צ. התסכית "קנוניה", שקרא אי שם בניינטיז להחזיר את הרוקנ'רול למקומו הראוי לאחר שנדחק לשוליים בידי זמרי פופ דה לה שמעטה, נראה היום רחוק ותמים. רוזנברג מיצדו שילם את חובו לסצינת הרוק הישראלית, עשה סטאז' בלהקת "בתריי זוזיי" והמשיך הלאה, בעיקר לטלוויזיה שפיזרה עליו אבק כוכבים לרוב.

 

בשלוש השנים האחרונות הוא ביקר אצלכם בסלון בין היתר בטלנובלה הישראלית "אסתי המכוערת", בלייט נייט של הלוויין "Y בלילה" ובדרמה היומית "אהבה מעבר לפינה" שמצלמת בימים אלה עונה שלישית. בסלון האינטימי שלו, לעומת זאת, עסוק רוזנברג מזה זמן בדברים אחרים.

 

מחר (ד') ייצא סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה של "בורדו", הרכב אקוסטי-אלקטרוני בו חברים לצידו של רוזנברג, יסמין בקר ודי.ג'יי מושיק שלומי. שנתיים וחצי של עבודה הובילו ל"כוכב בודד", סינגל שמביא גרוב, ביט והרבה אווירה. 

 

יש מרחק גדול מהרוק של "בתריי זוזיי" לסאונד האלקטרוני הרך של "בורדו".

 

"זה תהליך, תהליכים לוקחים זמן וביננו, הרוקנ'רול מת. אני יודע שזה מוזר לשמוע את זה ממי שהנהיג את מרד הרוקנ'רול הגדול בגל"צ וגם להקת 'בתריי זוזיי' לא ממש נחשבה ללהקת פופ, אבל לאורך השנים מצאתי את עצמי מאוד מתוסכל מהמיחזור. אני חושב שהכל כבר נעשה ברוק, גם להקות מצוינות כמו ה-Strokes נשמעות בשלב מסוים כמו הכלאה בין שתי להקות אחרות. הביטוי החדשני ברוק כבר לא קיים. את יסמין אני מכיר שנים ועם מושיק נוצר קשר ששבר לי הרבה מוסכמות שהיו לי לגבי מוזיקה. זרמנו וככל שהתקדמנו גילינו שאנחנו מתרחקים מהרוק לכיוונים אלקטרוניים. התוצאה היתה בשבילי מאוד מרגשת, זה נשמע כמו משהו חדש שלא נעשה קודם".

 

איך אתה מגדיר את האלבום?

 

"מבחינה סגנונית יש בו אמביאנט-צ'יל אאוט, מלא בסוגי ביטים, אלקטרו עד פרוגרסיב האוס. זה מסע שנמצא איפה שהוא על הסקאלה בין Underworld לאייר. יש בו 12 קטעים שחלק מהם שירים וחלק טרקים אלקטרוניים שיוצרים רצף. השירים נמוגים אחד לתוך השני ומתחברים לסיפור. פעם היו קוראים לזה אלבום קונספט למרות שזה כאילו פאסה, אני חושב שזה מסע".

 

אתם כותבים ביחד?

 

"חלק מהדברים. אנחנו אוהבים לעבוד ביחד, זה מאוד מפרה ואת ההפרייה ההדדית הזו אני רואה בין היתר בזה שבעקבות העבודה המשותפת עם שלומי נפתחתי לכל הקטע האלקטרוני והוא מצידו משלב הרבה יותר קולות בתוך הסטים שלו".

 

עד כמה יש מקום לטקסט במוזיקה אלקטרונית?

 

"הטקסטים מאוד חשובים. מלים בכלל מאוד חשובות לי. אני חושב שמוזיקה אלקטרונית נמצאת בבעיה כשאין לה מילים כי הביטוי האנושי הוא הדבר הכי חשוב. המוזיקה מספקת אטמוספירה אבל בתוכה חייב להתקיים האדם. גם אינפקטד משרום משלבים אלקטרוניקה עם שירה".

 

הופעה ראשונה מתוכננת בסוף החודש (27 בינואר) בקפה ברזילי בת"א. אתה מתגעגע לבמה?

 

"מאוד, למרות שתקופת ההופעות זכורה לי כתענוג מאוד מפוקפק עם כל סחיבת המגברים והגיטרות וההצטופפות במכונית בדרך למופעים בחורים שלא יאומנו. מצד שני זה כיף גדול לתקופה מוגבלת ואני חושב שאני חוזר לזה אחרת. מן הסתם, בגלל סוג המוזיקה, אני משער שנופיע יותר במועדונים. זה שונה".

 

למה "בורדו"?

 

"לכל אחד מאיתנו השם הזה מעלה אסוציאציה אחרת שעושה לו טוב. לי זה מזכיר יין, יסמין אומרת שזה צבע שמשרה אווירה מאוד מסוימת. זו מילה נעימה".

 

המוזיקה היא גורם מאזן מול המשחק?

 

"לגמרי כן. 'אסתי המכוערת' היא לא פסגת היצירה, אבל אני נהנה מזה וזו בסך הכל קריירה מפנקת בסוף היום כשאני פורש הביתה ובורח מאלה שמזהים אותי ברחוב, יש לי עולם עשיר ומלא של אנשים ועשייה וזו נקודת האיזון. אני לא יכול להתחיל ולתאר את האושר בלשבת באולפן ולשמוע משהו שכתבת מתנגן בלופ, זה ממיס. אני יודע מה אני עושה ב'אסתי המכוערת' ומה אני עושה באולפן. אוסקר וויילד כתב ב'דוריאן גריי' שמבחינה צורנית המוזיקה היא הנשגבת מכל האמנויות ומבחינת הרגש מלאכת השחקן היא הגבוהה שבהן. זה חיבור טוב – משחק ומוזיקה וכן, אני יודע שזה קצת נדוש לצטט את אוסקר וויילד, אבל זה מתאים".