סקירת עיתונות, 5 בינואר 2005

None

כותרות עיתוני העולם, 5 בינואר 2005:

 

ניו יורק פוסט

 

המועמד המוביל לנשיאות הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כינה את ישראל "האוייב הציוני"- ההתבטאות הקיצונית ביותר שלו עד עתה נגד ישראל- לאחר שחיילים ישראלים ירו פגז טנק בבית להיא שברצועת עזה וגרמו למותם של שבעה פלסטינים, רובם ילדים.

 

ישראל מתעקשת כי פגז הטנק פגע בקבוצה של חמושים שניסו לירות פצצות מרגמה לעבר מטרות ישראליות, אך עדי ראייה לאירוע סיפרו כי כל ההרוגים היו ילדים ונערים, וגורם בכיר בצבא הישראלי אף התנצל על הפגיעה בחפים מפשע. הייתה זו ההתקפה הקטלנית ביותר בעזה בשלושת החודשים האחרונים.

 

השפה בה השתמש אבו מאזן כדי לתאר את הסכסוך הישראלי- פלסטיני הקצינה בצורה ניכרת במהלך ארבעה ימים של מסע בחירות בעזה. בתגובה להתבטאות האחרונה שלו, אמר שר החוץ הישראלי, סילבן שלום כי "ישראל מודאגת מאוד מהתבטאויותיו האחרונות של אבו מאזן שהיו מאוד מיליטנטיות. לא שמענו התבטאויות דומות לאלו כבר זמן מה".

 

בוושינגטון, הגיבה מחלקת המדינה האמריקנית בביקורת על דבריו של אבו מאזן. "אנו מוטרדים מאוד מהשימוש בביטוי הזה. לנאומים שכאלו אין מקום בניסיון לחדש את הדיאלוג בין המדינות".

 

גארדיאן

 

מושל בגדד ושישה משומרי ראשו נרצחו על ידי חמושים בעת שנסעו בשיירה של שלושה רכבים בצפון העיר. בו זמנית, במערב העיר, התפוצצה משאית תופת סמוך למפקדה של הקומנדו העיראקי. שמונה חיילים ושני אזרחים נהרגו, ו-60 נוספים נפצעו.

 

ארגונו של בכיר אל- קאעידה בעיראק, אבו מוסעב א-זרקאווי, נטל את האחריות על ההתנקשות במושל. בהודעה שפרסמה באתר אינטרנט כתבו אנשי הארגון: "אנו מעבירים מסר לכל הבוגדים שתומכים ביהודים ובנוצרים- זהו גורלכם!".

 

מזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול, התייחס להתנקשות ואמר: "זהו עוד מקרה שמוכיח כי הטרוריסטים האלו תומכים במשטר הקודם ולא מעוניינים בקיומן של הבחירות החופשיות בעיראק. הם מעוניינים לחזור לתקופה החשוכה בה שלט סדאם בעיראק, אבל זה לא הולך לקרות".

 

בהתקפות שונות ברחבי עיראק נהרגו אתמול חמישה חיילים אמריקנים, מה שהפך את יום האתמול ליום עם מספר ההרוגים הגדול ביותר מאז המתקפה על חדר האוכל בבסיס האמריקני במוסול.

  

סידני מורנינג הארלד

 

ראש הממשלה, ג'ון הווארד, דיווח כי כ-560 אוסטרלים עדיין נעדרים באזורים מוכי האסון בדרום מזרח אסיה. כ-150 אלף בני אדם נהרגו באסון, מתוכם לפחות 16 אוסטרלים.

 

לדברי הווארד, "מספר הנעדרים הגדול לא מצביע על כך שכל הנעדרים נהרגו. ייקח לנו קצת זמן עד שנגלה מה קרה לכולם, ולכן בינתיים, מספר האוסטרלים שנפגעו באסון עדיין לא ברור".

 

הווארד הודיע גם כי החליט להכריז על 16 בינואר כיום אבל לאומי רשמי לזכר קורבנות האסון. לדבריו, "מאחר והתאריך נופל על יום ראשון, אני מעריך שאוסטרלים רבים בוודאי יבקרו בכנסייה באותו היום ויזכרו את ההרוגים, אך אני מניח שיהיו גם כאלו שיתייחדו עם זכר הקורבנות בדרך אחרת".

 

הסאן

 

מנהיג הדת המוסלמי, אבו חמזה, שעצור בבריטניה, סרב להגיע לדיון במשפטו לאחר שטען כי אינו יכול ללכת משום "שציפורני רגליו ארוכות מדי".

 

אבו חמזה, יליד מצרים, מואשם בהסתה לרצח, בעבירות של איומים ובאחזקת מסמכים המכילים מידע שעלול לשמש למטרות טרור. הוא אמור היה להשתתף בדיון באמצעות מצלמות וידאו שהותקנו בכלאו והעבירו את תמונתו לאולם המשפט, אך הוא סרב לעזוב את חדרו.

 

כתב של העיתון שלח לבית הסוהר בו מוחזק אבו חמזה קוצץ ציפורניים, בתקווה שישתמש בו ויגיע לדיון הבא בעניינו.

 

ניו יורק טיימס

 

בעיית ההשמנה מטרידה מזה זמן מה את האומה האמריקנית, וסביב הדאגה הזו התפתחה תעשייה שלמה של קלטות התעמלות, ספרי דיאטה וחברות שונות המציעות תוכניות הרזייה. אך מחקר חדש מגלה כי אין כמעט קשר בין תוכניות הרזייה שונות לאיבוד משקל אצל אנשים שהחלו בדיאטה.

 

החוקרים סיפרו כי עד עתה לא נערכו מחקרים רבים בנושא, משום שהחברות סירבו לעשות זאת מחשש שרווחיהם יפגעו.

 

לפי המחקר, החברות מעולם לא סיפקו נתונים המוכיחים בוודאות כי אנשים שהצטרפו לתוכנית הדיאטה שלהן איבדו יותר משקל מאשר אלו שלא הצטרפו לתוכנית. למעשה, המחקר החדש מוכיח כי המצטרפים לתוכניות ההרזייה השילו ממשקלם רק 5% יותר מאשר אנשים שלא הצטרפו, ורובם העלו בחזרה את הקילוגרמים שהורידו.

 

צ'יינה דיילי

 

זוגות ברחבי סין המבקשים להינשא ממהרים לערוך את הטקס לפני תחילת "שנת התרנגול" בחודש הבא, הנחשבת לשנה המביאה מזל רע לזוגות נשואים, וידועה גם בכינוייה "שנת האלמנה".

 

רשמי נישואים החלו לשוטט בימים האחרונים ברחבי סין כדי להיענות לביקוש הגובר ולהשיא את הזוגות המאוהבים לפני תום השנה הנוכחית, "שנת העז".

 

למרות שהתופעה מתרחשת בדרך כלל פעם בתשע שנים, "שנת התרנגול" הקודמת הייתה רק לפני שנתיים, וגרמה לתופעה דומה של עלייה דרמטית במספר החתונות.