שאלה של זהות

סרטה התיעודי של אריאלה אזולאי על עזמי בשארה, שיוקרן בשבת הקרובה בסינמטק תל-אביב, הוא עיון מרתק בסוגיות של זהות, לאומיות ואלימות

הסרט-מסה של אריאלה אזולאי, "גם בתוך עמכם אני יושב", שיוקרן בשבת הקרובה בסינמטק תל-אביב, פורש את הגותו ומחשבתו הפוליטית של עזמי בשארה, אחת הדמויות האינטלקטואליות, המורכבות והמאתגרות שהתגלגלו לכנסת ישראל. לאורך כל המונולוגים המרתקים שהוא נושא פה מצולם בשארה, מרצה לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטת ביר זית ומייסדה של מפלגת בל"ד, בתוך חללים מקוטעים ושבורים שהינם אנלוגיים למרחב הפלסטיני מחד ולעולמות המסוכסכים שבתוכם הוא מתנייד מאידך.

 

זה אינו סרט תיעודי במובן המקובל, אלא עבודה הקרובה יותר ברוחה לוידיאו-ארט (בדומה לשתי יצירותיה הקודמות של אזולאי, "סימן משמים" ו"מלאך ההיסטוריה"). כלומר, לא דיוקן פוליטי וביוגרפי של בשארה עולה כאן, אלא ניסיון לפרק, על ידו ובאמצעותו, מערכת מושגית והווייתית חדורת סתירות ומתחים. כך, למשל, מרוקן בשארה מתוכנו, באבחה אחת, את המושג "ערבי-ישראלי", המייצר בן כלאיים שהוא נטול היסטוריה ושאיפות לאומיות, מצביע על רעיון הפיכתה של ישראל ל"מדינת כל אזרחיה", מפגין יחס חילוני למושג "אומה", ובוחן את המונח "טרור" במסגרת יחסי כובש-נכבש. הסרט, כמו מחשבתו הפוליטית הרדיקלית של מושאו, מציע ריבוי של זוויות צילום ומבטים – והכל כאמור מצטבר לכלל מורכבות חזותית ורעיונית, שהיא לעולם לא "אחדותית", "הרמטית" או "שלמה".

 

אלה, כמו רוצה הסרט לומר, מושגיו של הכובש, לא של המוכפף. מזוהים עם ההיסטוריה כפי שהיא מסופרת מנקודת מבטם של המנצחים, לא המובסים. התוצאה היא עיון מאלף – אף כי חסר כל מימד ביקורתי – בסוגיות של זהות, לאומיות, פוליטיקה ואלימות שנפגשות בצומת הקרוי מדינת ישראל, ומנוסחות על ידי פוליטיקאי שהוא קודם כל אינטלקטואל אמיתי.

 

"גם בתוך עמכם אני יושב", שבת, 8.1, 14:00, סינמטק תל אביב.