רעבים? הנשנושים שלא ישברו לכם את הדיאטה

חשוב לאכול בין שלוש הארוחות העיקריות, כדי לא להגיע אליהן רעבים מדי • מגוון דוגמאות לחטיפים שיכולים להוות ארוחת ביניים ומכילים לא יותר מ-100 קלוריות

דנה איידלר פורסם: 11.01.05, 06:18

אני לא אוכל כלום עד הצהריים/ערב, אז למה אני שמן/ה???", "אכלתי עוגה, אז עכשיו אני אצום עד הבוקר...", "למי יש זמן לאכול ארוחת בוקר, גם ככה אני לא רעב/ה!", "נישנשתי ובגלל זה עליתי במשקל...". אם המשפטים האלה נשמעים לכם מוכרים, הגיע הזמן לשנות גישה.

 

כמו כל פעולה שאנחנו עושים, גם אכילה 'שורפת קלוריות'. פעולות הלעיסה, העיכול וספיגת המזון דורשות אנרגיה, וככאלה הן מעלות את קצב חילוף החומרים. דילוג על ארוחות גורם לאובדן הזדמנויות להעלות את קצב חילוף החומרים ולהאיץ את 'שריפת הקלוריות'. כשהגוף מרגיש שמונעים ממנו מזון, הוא נערך לקראת תקופת הרעבה. בשל הצורך שלו לשרוד הוא נעשה חסכן.

 

בשלב זה, כדי לבצע את אותן פעולות יומיומיות שגרתיות הוא ישתמש בפחות קלוריות. חיסכון זה יסייע לו לשרוד לאורך זמן במצב הרעבה. אבל יעילות זו לא משחקת לטובתנו אם המטרה היא ירידה במשקל. המנגנון החסכוני בגופנו ימנע את 'שריפת הקלוריות' ולא יאפשר את איבוד הקילוגרמים המיותרים.

 

מחקרים מראים שדילוג על ארוחות מגביר את התאווה למזון בעל ריכוז קלורי גבוה. מזון שכזה לא בהכרח גורם לתחושת שובע, ומשום כך גורם לנו לאכול ממנו יותר. בנוסף, ארוחות עד 'התפוצצות' מגדילות את קיבולת הקיבה, דבר שגורם להגדלה של הצריכה הקלורית עם הזמן.

 

ארוחות קטנות ותכופות

 

מומלץ לצרוך 5-6 ארוחות ביום, במקום שלוש ארוחות גדולות. לארוחות קטנות ותכופות מספר יתרונות, ובהם איזון רמת הסוכר בדם. רמות סוכר גבוהות, שאופייניות למצב שאחרי אכילת ארוחה גדולה, גוררות רמות אינסולין גבוהות. אלה, מצידן, מעודדות תחושת רעב בסמוך לסיום הארוחה.

 

ארוחות קטנות ותכופות מונעות את התנודות ברמות הסוכר, דבר שמשפיע בשני מישורים. במישור אחד הן תורמות לתחושת השובע, ובמישור האחר הן מעודדות שימוש במאגרי השומן. סגנון אכילה זה של ארוחות קטנות ותכופות הוכח כמסייע בשמירה על פרופיל שומנים תקין בדם, מקטין את התאווה למתוק ומשפר את היכולת הקוגניטיבית.

 

ארוחות בעלות ערך קלורי רב אך 'ריקות' מבחינת ערכים תזונתיים אכן יתרמו להשמנה. מזונות עם ריכוז קלורי גבוה מספקים בדרך כלל פחות תחושת שובע פר קלוריה. עובדה זו מסבירה את הצורך לאכול עוד מאותם מזונות עתירי קלוריות, כדי לספק את תחושת השובע. כדי שאותן קלוריות יהיו משביעות ויעזרו לנו להגיע לארוחה הבאה פחות רעבים, עליהן להכיל ריכוז קלורי נמוך, תכולת שומן לא גבוהה, פחמימות, חלבון וסיבים. מומלץ להקטין את הארוחות העיקריות ולהוסיף במשך היום שלוש ארוחות ביניים. כדי לאפשר שליטה באותן ארוחות ביניים, שנאכלות בין שלוש הארוחות העיקריות, רצוי להגביל אותן ל-100 קלוריות.

 

פירות טריים ויבשים בשילוב עם גבינה, שקדים או אגוזים יכולים להיות פתרון הולם לסיפוק התאווה למתוק. הם מכילים ויטמינים, מינרלים וחלבון, ללא תוספת סוכר. זוהי אפשרות נהדרת, אבל לפעמים, בואו נודה, זה לא מספק. לשם כך ניתן לגוון עם פרוסת לחם או קרקרים מתבואה מלאה (חיטה, כוסמין או שיפון) בתוספת ממרח כלשהו (גבינה, ריבה, דבש, חומוס ועוד). ואם בכל זאת קיים צורך בעוגייה או בממתק, הידע כמה ניתן לאכול ממנו במסגרת 100 הקלוריות יכול להציל אותנו מלכרסם את הקופסה כולה.

 

החטיפים שנמצאים היום בשוק מעניקים אפשרות נוספת לגיוון. ניתן 'לזרוק' חטיף שכזה בתיק לעיתות מצוקה, ולא להתפתות לקנות 'על הדרך' מוצר שלא יודעים מהי תכולת הקלוריות שלו. לאלה שמתקשים לאכול חלקי חטיפים, כדאי לבחור את החטיפים שארוזים כך שיחידה אחת שלהם לא עוברת את ה-100 קלוריות.

 

רכיבי המוצרים

 

סדר הרכיבים שמפורטים על אריזות המוצרים הוא לא אקראי. חלקו היחסי של הרכיב הראשון הוא הגדול ביותר, ואחריו מפורטים רכיבים בסדר יורד של כמותם היחסית במוצר. מאחר שהרכיב העיקרי בחטיפים הוא פחמימות, חשוב להעדיף חטיפים שיש בהם שימוש בתבואות מלאות, כגון חיטה מלאה, חיטת כוסמין מלאה, שיפון מלא או שיבולת שועל. תבואות מלאות אלה, לבד מהיותן עשירות בוויטמינים ובמינרלים, מכילות סיבים תזונתיים. הסיבים התזונתיים מסייעים לתפקודה התקין של מערכת העיכול ותורמים לתחושת שובע.

 

שומנים: רבים מאיתנו נרתעים מגבינת שמנת שמכילה עשרות אחוזי שומן, אך לא מודעים לכך שאוכלים חטיפים עתירי שומן. רצוי לבחור חטיפים עם תכולת שומן נמוכה. גם הרכב השומן חשוב, ורצוי להימנע משמנים רוויים ומשמנים מוקשים (באופן חלקי או מלא). שומן צמחי (בניגוד לשמן צמחי) הוא רק שם אחר לשומן מוקשה. לא משנה איך יקראו לזה, מוכח וברור שהוא מזיק לבריאותנו. בעוד שומן רווי 'רק' מעלה את רמות הכולסטרול הרע, שומן מוקשה אף מוריד בנוסף את רמות הכולסטרול הטוב. שומן מוקשה ושומן רווי מעלים את הסיכוי להשמנה ולתחלואה במחלות לב.

 

סוכרים: עדיף לבחור בחטיפים שמיקום הסוכר ברשימת הרכיבים שלהם רחוק מההתחלה. קיים יתרון להוספת המתקה של מולסה כתחליף לסוכר. מולסה מתקבלת בעת ייצור הסוכר. בעוד שבסוכר נשאר רק ערך קלורי, המולסה בעלת ערך תזונתי גבוה יותר (מכילה ויטמינים מקבוצה B , ברזל ועוד).

 

העשרה של החטיף בתוספי מזון (ויטמינים ומינרלים) יכולה להטעות. חשוב להסתכל על התמונה הכוללת ולשקול יתרונות מול חסרונות. תכולה של סוכרים ושומן מוקשה יכולה להאפיל על יתרונותיהם של תוספי המזון שמוספים למוצר.

 

ארוחות ביניים

 

עם 100 קלוריות צריך לזכור שהגוף הוא כמו קופה רושמת. לליקוק שאריות ממרח השוקולד מהכפית, לשתי יחידות פיצוחים שחטפתם על הדרך ולשלוק מיץ ממותק יש ערך קלורי שאין להתעלם ממנו. למרות שארוחות החטף הן לא גדולות, יש להתייחס אליהן כארוחה: לתכנן אותן מראש, לאכול אותן ליד שולחן, לא לעסוק בפעילות אחרת, כדי ליהנות מהאכילה מצד אחד ולהיות מודעים לכמות מצד שני. חשוב גם לגוון בבחירת הנשנוש, כך נבטיח שנקבל את כל הדרוש לגופנו.

 

הנה דוגמאות לחטיפים שאפשר לאכול כארוחת ביניים בין שלוש הארוחות העיקריות. כל דוגמה מכילה 100 קלוריות:

 

פירות:

 

חטיפים מוכנים:

 

מומלצים:

 

נשנושים:

 

מתוקים: