סקס לפני אימון: מתיש או ממריץ?

מימי יוון העתיקה ועד ימינו אנו טרם הוחלט פה אחד אם סקס לפני אימון יפגום בו או ישפרו. הדיעות חלוקות וכך גם המחקרים. זה מה שקורה בשטח

ד"ר דרור שגיא, מגזין "דינמי" פורסם: 11.01.05, 06:18

הישגים ספורטיביים, בעיקר ברמות הגבוהות, מחייבים מעקב ובקרה של עשרות משתנים: משך האימון, תדירותו ועצימותו, משך ההתאוששות ואופיה, כמות ואיכות המזון, משך השינה ומועדה, היבטים פסיכולוגיים שונים וגורמים רבים נוספים.

 

גורם נוסף שעשוי להשפיע על הביצוע הספורטיבי נוגע לפעילותו המינית של הספורטאי: מִשכה, תדירותה, עצימותה ועיתויה. השפעת הפעילות המינית על הפעילות הספורטיבית לוותה תמיד בהשערות ובמיתוסים שונים ונותרה מעורפלת ושנויה במחלוקת. בשורות הבאות ננסה לפזר, ולו במעט, את הערפל.

 

יוון העתיקה: אל תעשו סקס ואכלו אשכי שור כתושים

 

התייחסויות והנחיות ראשונות שנוגעות להשפעה של שמירה או איבוד זרע על גופו ונפשו של הספורטאי מופיעות כבר לפני כאלפיים שנה, ביוון העתיקה, ערש המשחקים האולימפיים. ארתאוס, הרופא היווני בן המאה הראשונה לספירה, התייחס לשפיכת זרע עקב קיום יחסי מין וטען ש"אם גבר שומר על הזרע בגופו - אזי הוא אכזר, אלים, אמיץ ובעל כוח רב, כמו חיה. הוכחות לכך ניתן למצוא אצל ספורטאים המתנזרים ממין".

 

פילוסטרטוס, פילוסוף יווני בן המאה השלישית, דקדק יותר והתייחס אפילו לשפיכת זרע בלתי רצונית או בלתי מודעת, והמליץ ש"ספורטאי שהיה לו קרי לילה צריך להתאמן בזהירות ולבנות את כוחו יותר מתמיד, מאחר ועתה הוא סובל מגירעון בגופו. האימונים שלו צריכים להיות קלים יותר אך להימשך זמן רב יותר, כך שניתן יהיה לאמן את ריאותיו".

 

גם הרופא היווני גאלן, בן המאה השנייה, היה מוטרד מהשפיכה הבלתי רצונית של הספורטאים, והִנחה כך: "במיטתם של הספורטאים המצויים בתקופת אימונים יש להניח משטח עופרת מתחת לשרירים של החלק התחתון של הגוף, בין המותניים לבין הירכיים. משטח זה יגרום, בשעת השינה, לקירור איבר המין והאשכים ועשוי למנוע קרי לילה ואיבוד של זרע".

 

קליטומכוס, מתאבק פנקריאטון, הגדיל לעשות בניסיונו להקטין את כמות הגירויים המיניים בסביבתם של הספורטאים, והמליץ להקפיד על הכללים הבאים:

 

פליני הזקן, אולי משום שהיה היסטוריון (ולא איש ספורט) ואולי משום שהיה רומאי (ולא יווני), נשאר בדעת מיעוט כשטען בשנת 77 לספירה שפעילות מינית טובה לספורטאים, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית: "ספורטאים חסרי חיות וכוח חוזרים לחיים לאחר קיום יחסי מין. גם קולם, שהיה דק ולחשני, שב להיות מחוספס וחזק".

 

היוונים האמינו שעלייה בכוח קשורה לתהליכים המתבצעים באשכים (ביוון העתיקה טרם הכירו את הורמון הטסטוסטרון ופעילותו האנבולית). לכן, לצד ההמלצה להימנע משפיכת זרע, הומלץ על שימוש בתוסף מזון שהכיל אשכי שור כתושים.

 

סקס וספורט? תשאלו את הפר והשור

 

חוסר ההסכמה בנושא השפעתם של יחסי המין על הביצוע הספורטיבי מתרכז כיום בראש ובראשונה בשאלת העיתוי. בין הכדורגלנים, מצויים בצד התומך רומאריו (ברזיל) וג'ורג' בסט (אנגליה): "אני מבקיע שערים רק אם היה לי סקס טוב בלילה שלפני המשחק", כך רומאריו. ואילו בסט קובע ש"סקס לא משפיע על הביצוע. אולי לא מומלץ לקיים יחסים שעה לפני המשחק, אבל בלילה לפני המשחק - אין בעיה".

 

בין השוללים נמצא את לונגברג (ארסנל), שחש כי "סקס בלילה שלפני המשחק גורם לתחושה שהרגליים יצוקות מבטון". ד"ר פופסקו, רופא נבחרת הכדורגל הרומנית, מעריך כי "תיאוריית הפר והשור נכונה גם לגבי ספורטאים: הפר, העובר עיקור, הוא חיה רגועה ושקטה בהשוואה לשור, האלים והתוקפני, המושפע מהורמוני המין שלו. קיום יחסי מין בקרבת זמן לאירוע הספורטיבי גורם לירידה בתוקפנות הספורטאי ובכך לפגיעה בביצועיו הספורטיביים".

  

גם בקרב האתלטים מצאנו דעות מנוגדות. לינפורד כריסטי (אנגליה) דוחה את הרעיון מכול וכול: "אני אומר לא מוחלט לסקס. בריצה אתה זקוק לתוקפנות, וללא סקס אתה תוקפן יותר". לעומתו סיפר בוב בימון האמריקני, כי "הפעם היחידה שעשיתי סקס בקרבת זמן לתחרות היתה בלילה שלפני קפיצת השיא במקסיקו".

 

מחקר שנערך בקרב רצים למרחקים ארוכים, גילה כי כרבע מהם נמנעים מקיום יחסי מין לפני האימון, וכמחציתם מוותרים על יחסי מין אחרי האימון, מחמת עייפות.

 

לעומת שאר הספורטאים, בין המתאגרפים שוררת תמימות דעים מוחלטת ונדירה באשר להימנעות מקיום יחסי מין לפני קרבות. המתאגרפים חלוקים מעט רק בנוגע למשך תקופת ההתנזרות, אם כי בכל מקרה אין המדובר בלילה שלפני הקרב אלא בשבועות שקודמים לו:

 

 

נשים: התמונה הפוכה, מין לפני ספורט רק עוזר 

 

חילוקי הדעות קיימים גם כשמדובר בהשפעת יחסי מין על הביצועים הספורטיביים של ספורטאיות. בצד התומכים מצויים אולשינסקי (ישראל): "נשים מתחרות טוב יותר לאחר אורגזמה, בעיקר קופצות לגובה ורצות", והאוקס (גרמניה) שטען כי "אצניות שקיימו יחסי מין העלו את רמת הטסטוסטרון בגופן ושיפרו את מהירות הריצה. באצנים נצפתה תופעה הפוכה".

 

לעומתם, הודתה סוזנה דנדו, מתעמלת מאנגליה, כי "מעולם לא עשיתי סקס לפני תחרות, מפני שאני מרגישה תשושה מאוד אחרי סקס. אני עובדת בפרך באימונים, ואיני רוצה לפגוע בסיכויי בתחרות".

 

"מכון לייפציג לתרבות הגוף" שבמזרח גרמניה כינה את התופעה בשם "סימום מין" וקבע כי הטסטוסטרון המופרש בעת קיום יחסי מין עשוי לשפר את יכולת הביצוע הספורטיבית של נשים. זאת ועוד: פרוסטגלנדין, המצוי בנוזל הזרע, עשוי להפחית רמת דיכאון אצל נשים. אוקסיטוצין, המופרש מיד לפני אורגזמה, גורם להפרשת אנדורפינים, המפחיתים את מידת הכאב אצל האשה. אסטרוגן, המופרש בעת קיום יחסי מין, עשוי להפחית כאבי וסת. עלייה ברמת הנוגדנים, עקב קיום יחסי מין סדירים, עשויה להפחית שיעורי תחלואה בהתקררות ובשפעת, בקרב נשים וגם בקרב גברים. מבחינה פיזיולוגית "טהורה" (לא כולל עלייה בסיכון למחלות מין ולכניסה להריון) - תדירות, משך ועצימות יחסי המין מוגבלים בגבר יותר מאשר באשה.

 

מחקרים: סקס דווקא מועיל, מרגיע ומרזה

 

יחסי מין נחשבים לתפקוד הפסיכוסומטי האולטימטיבי, הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית. הם נתפסים כפעילות גופנית טובה ומתונה. מדובר ב "מכשיר הכושר הטוב ביותר שהומצא אי פעם" - הגורם להפעלת שרירי האגן והישבן, השוקיים והירכיים, החזה והבטן, הגב והזרועות, הכתפיים והצוואר. קצב הלב עולה לכ-150 פעימות בדקה, והעלות הקלורית היא בת כ-100 עד 200 קלוריות ל- 20 דקות, שכוללות אורגזמה.

 

יחסי מין תורמים גם לשיפור בכמות ובאיכות השינה: השינה נמשכת זמן ארוך יותר (עד 25%), מושגת מהר יותר (השראת שינה) ובעלת איכות טובה יותר (כוללת פחות תקופות של ערות קצרה).

 

יחסי מין ורמת טסטוסטרון: רמת הטסטוסטרון אצל גברים גבוהה פי עשרה לפחות מאשר אצל נשים. ציפייה לקיום יחסי מין גורמת לעלייה ברמת הטסטוסטרון בגברים ובנשים גם יחד. תוצאה דומה מתקבלת גם מקיום יחסי מין, הגורמים לעלייה ברמת הטסטוסטרון, בגברים ובנשים.

 

אחרי האורגזמה חלה ירידה ברמת הטסטוסטרון בגברים. רמת הטסטוסטרון בנשים נותרת גבוהה. יחסי מין גורמים לתחושות של רעננות, התחדשות ועלייה ברמת האנרגיה. בשני המינים נצפתה, מייד לאחר קיום יחסי מין, הרפיה גופנית ונפשית דומה. רמת הטסטוסטרון בגברים עולה לערך נורמלי ואף גבוה ממנו תוך שעות ספורות, כדי לענות על הצורך הביולוגי לשוב ולהפרות.

 

בשלושה מחקרים מדעיים נוספים, שניסו לבדוק את ההקשר הספורטיבי ליחסי מין, נמצא הנקודות הבאות:

  

הנחיות והמלצות לספורטאי הנהנתן

 

 

כותב המאמר, ד"ר דרור שגיא הינו רכז הוראת המדעים בביה"ס למאמנים במכון וינגייט