שורשיו של הטאואיזם מגיעים עד 2600 לפנה"ס. הטאואיזם אינו דת במובן המערבי, אלא דרך להפוך אותנו לבעלי עצמאות רוחנית, רגשית ומינית. טאואיזם, כפשוטו, הוא מדע החיים, המשתדל לכלול בתוכו את כל ההיבטים הרבים של חיי האדם. אוצר החוכמה הזה רוכז באוסף ספרים שנקרא "טאו טסנג", הכולל כיום 5,484 כרכים ומכסה תחומי ידע רבים, מאסטרולוגיה ועד רפואה, חקלאות, אדריכלות, פנג-שואי, אסטרטגיות לוחמה, וכמובן תורת המיניות.
ה"פקואה" היא הסמל הטאואיסטי ששמונה צלעותיו מייצגות היבטים ואיכויות שונות של החיים. המתומן מראה שכל תחום הוא רק היבט אחד של השלם, ורק כאשר הם מתמזגים יחד, הם הופכים לאחדות חזקה. לעיתים קרובות אנשים מאמינים שכאשר יש להם בעיה מינית, עליהם להתמקד בעיקר במין ולפתור את הבעיה באמצעות מין. הגישה של הטאו היא אחרת. אם תחום אחד נחלש או סובל מחוסר איזון, התרגול הטאואיסטי מציע שימוש בכל העמודים כדי לחזק ולהזין את העמוד החלש, עד שיתחזק ויירפא את עצמו בקלות ובטבעיות.
אנשי הטאו מבחינים בין מיניות אנושים לאלוהית. בעוד האלוהית מובילה מריפוי עצמי לאריכות ימים ומגיעה לשיאה באלמוות, המיניות האנושית מאופיינת בפליטת זרע ובאוננות, מובילה לאובדן חיוניות ולחולי, וסופה מוות. בסין העתיקה אמור היה הקיסר להיות היחיד שהוסמך לקיים את הטקס המיני הסודי של "חדר המיטות". בזמן שתינתה איתו אהבים, היתה האשה אחראית לכך שהקיסר ישמר את כוחו המיני (כלומר, לא יגיע לפליטה) ברמת העונג והריגוש הגבוהה ביותר האפשרית.