שיקום שיניים ואסתטיקה של הפה

מה הסכנות מהלבנת שיניים? מה אחוזי הצלחה של שתלי שיניים ומה זה איטום שיניים? ד"ר אלדד שרון השיב לכם על הדרכים להשיג חיוך זוהר

לא מזמן הפסקתי לעשן ואני שוקלת גם להפסיק עם השתיה המרובה של קפה ותה. האם העובדות הפשוטות האלו יעזרו לי בשמירת האסטטיקה של השיניים ובהלבנתן הטיבעית לאורך זמן? אני רוצה להוסיף שאני מצחצחת שיניים לפחות 3 פעמים ביום.

השיניים לא מבהירות עם השנים גם אם הציחצוח שלך יהיה מעולה ותלכי לשיננית כל כמה חודשים. הציחצוח והשיננית יכולים להסיר כתמים או צביעה חיצונית של השן. השן באופן טבעי נבנית מבפנים עם השנים ולכן הגוון שלה משתנה. הלבנות יכולות לעזור. הם לא גורמות לנזק בשימוש נכון. מידת ההלבנה משתנה ממטופל למטופל וכך גם העמידות לאורך זמן. יתכן שיהיה צורך לעשות ריענון כל שנה אך התהליך פשוט.

 

יש לי שתי שיניים קדמיות שנראות אפורות יחסית ליתר השיניים והדבר מפריע לי ביותר. האם הלבנה "תופסת" על שן מתה (מזה 5 שנים), האם התכשירים שבשוק יעילים גם למקרה כזה? האם עליי לעשות כתר בכל מקרה (רפואית לא צריך אבל הגוון מאוד מפריע לי). יצוין כי החניכיים שלי נראות יפות מאוד ואי מאוד חוששת משינוי הגוון שלהן (כפי שראיתי אצל אחרים פעמים רבות).

במקרה שלך התכשירים הנמכרים היום בשוק הם פחות יעילים . הדרך הטובה ביותר היא הלבנה מתוך הכותרת, דרך הפתח בו בוצע טיפול השורש. ההלבנה מתבצעת ע"י הנחת חומר בתוך השן וסתימה זמנית מעל למשך שבוע עד שלושה שבועות. לא ניתן לחזות את התוצאה מראש אך לרוב יש שיפור. כל רופא שיניים טוב יוכל לבצע את ההלבנה.

 

רופא השיניים שלי הזהיר אותי שלמרות שהלבנה היא אפקטיבית בסופו של דבר היא פוגמת בציפוי השן ולאחר זמן השן מצהיבה אפילו יותר. הייתי שמחה לשמוע את חוות דעתך והאם תוכל להמליץ על טכניקת הלבנה בטוחה ויעילה?

ההלבנה היא תהליך בטוח ( גם הספרות המקצועית אומרת כך), אם היא מבוצעת ע"פ ההוראות. ההלבנה יכולה לגרום לרגישות בשיניים שתחלוף . בכל מקרה לא נגרם נזק לציפוי האמייל ולא נפגמת קשיותו. כמובן שהשן יכולה שוב לשנות את צבעה עם השנים. זהו תהליך טבעי ולכן יש צורך ברענון של ההלבנה כל כמה זמן.

 

למה פלואור אינו מונע עששת למרות תוספת במזון ובמשחות שניים? האם גם פלואור רעיל?

הפלואור לא מונע עששת הוא גורם לקריסטלים הבונים את השן להיות עמידים יותר. מתן פלואוריד בתקופה של התפתחות השיניים גורם לכך שהפלואור מהווה חלק מהקריסטלים שבונים את השן (גם בשכבות העמוקות) . הקריסטלים שנוצרים הם גדולים יותר ולכן עמידים יותר לחומצה המופרשת ע"י החידקים והורסת את חומר השן. אנשים שלא נחשפו לפלואוריד במהלך התפתחות השיניים, הפלואוריד במשחת השיניים ובמים מחזק רק את שטח הפנים החיצוני של השן. בצורה כזו פני השטח עמידים יותר .

 

בתי בת שלוש וחצי, עם עששת נרחבת. ארבע שניה הקדמיות פגועות בצורה קשה ועוד ארבע שניים טוחנות גם הן במצב לא טוב. רופאה אחת שאינה מומחית לילדים תארה סבל אפשרי ביום בו יתחילו השניים לכאוב, מאידך היא סרבה לטפל בילדה והציעה טיפול בהרדמה כללית. רופא שני אמר שאין צורך לטפל בשניים הקדמיות כי במקביל ל"האכלות" השן נאכל גם השורש, והשן מתפוררת ללא כאבים, ופרט לבעיה האסטטית אין כל בעיה להשאיר את המצב כמות שהוא ללא צורך בטיפולים יקרים וטראומטיים. השאלה שלי היא מי מהרופאים צודק, האם תיתכן פגיעה גם בשניים הקבועות כתוצאה מהמנעות מטיפול, עלי לציין שקצת קשה לי להבין איך יגיעו פתאום כאבים אחרי שנה בערך שהשניים הקדמיות כל כך פגועות ואין לילדה כל בעיה לאכול מאכלים קרים מאוד, חמים או מתוקים.

לשיני חלב או שיניים נשירות כמה תפקידים חשובים.

1. פונקציה - מאפשר לילד לחתוך וללעוס את המזון כמו שצריך. יש לכך חשיבות גדולה מאוד בתזונה.

2. שיני החלב שומרות מקום לשיניים הקבועות ואף מדריכות אותם בזמן הבקיעה לעמדה נכונה.

3. אסתטיקה - מעבר למה שאת רואה גם הילד מבין. מראה אסתטי של השיניים תורם גם לביטחון העצמי של הילד.

יש חשיבות עליונה לטפל גם בשיני חלב. טוב עשית שפנית לרופאת שיניים מומחית לילדים כי זו הכתובת הנכונה במקרה שלך. שינים שנרקבות כתוצאה מעששת גורמות לחדירת זיהום לעצם הלסת דבר שיכול לפגוע בשיניים הקבועות, אבצסים וזיהומים מפושטים. עששת נגרמת על ידי חידקים. חיידקים אלו יכולים לעבור ממקום למקום בפה ול"הדביק" שיניים בריאות. גם אם לא כואב לילד שלך עכשיו בטוח יכאב אחר כך , הילד יסבול וכמו שאנחנו לא אוהבים שכואב לנו אין שום סיבה שיכאב לילד, אם ניתן לטפל לפני.  והדבר האחרון זה ללמוד למנוע את הישנות הבעיה. חלק מזה על ידי טיפול עכשיו ובהמשך טיפול מניעתי. כך נותנים לילד הרגלים נכונים שילוו אותו גם כאשר בוקעות השיניים הקבועות.  בשורה התחתונה - חובה לטפל.

 

הסתבר לי שאני צריכה לעשות טיפול שורש בשן טוחנת והרופאה גם המליצה לעשות כתר, אבל הבנתי ממנה שיש אפשרות גם לעשות סתימה זמנית ולוותר על הכתר בשלב זה. האם מומלץ לעשות כתר מראש או לחכות עד שהסתימה תישחק או משהו?

ברוב המקרים יש צורך במבנה וכתר לאחר ביצוע טיפול שורש. המתנה עם סתימה זמנית היא המתנה לצרות. סתימה זמנית איננה אטומה ובחלוף הזמן יהיה דלף אשר עלול לזהם את תעלת השורש מה שיחייב חידוש טיפול שורש. סתימה זמנית נשחקת מהר יחסית וכך נותרים קירות שן דקים אשר עלולים להישבר באופן שלא ניתן יהיה לשקם את השן.

  

האם סתימות האמלגם בטוחות לילדים? או עדיף סתימות לבנות? מה קורה עם מבוגר שכל הטוחנות שלו משוחזרות עם סתימות כאלה? האם לא כדאי להחליפן?

סתימות האמלגם בורסיות השונות שלהם נמצאות בשימוש כבר למעלה ממאה שנה ובהלצחה רבה. אירגון הבריאות העולמי שדן גם הוא בשאלה הזו לא מצא לנכון לאסור על השימוש באמלגם. ישנם מדינות בעולם שאוסרות על שימוש באמלגם אבל יותר משיקולים של איכות הסביבה. המטרה למנוע מהכספית באמלגם להגיע לביוב ומשם אולי למי תהום. בארץ מותר להשתמש באמלגם בילדים והוא בטוח כאשר משתמשים בו בצורה נכונה.

 

לא הייתי ממליץ להחליף סתימות אמלגם תקינות בסתימות לבנות (קומפוזיט) רק כדי להסיר את האמלגם . האמלגם הוא חומר טוב . במידה ורוצים להחליף סתימות אמלגם משיקולים אסתטים ניתן. לכל שן צריך לשקול האם החלפת השיחזור לא תגרום נזק נוסף לשן והאם ניתן לבצע את הסתימה בצורה טובה. הטכניקה בביצוע סתימות לבנות היא מאוד עדינה ובקלות הסתימה יכולה להכשל. היום גם נשאלת השאלה האם מהסתימות הלבנות משתחררים חומרים שיכולים לגרום לנזק.

 

אני סובלת מדלקת בשורש של שן טחנת והרופא המליץ לי לעקור אותה ולעשות טיפול שורש לשיניים שליד ולשים במקום כתר. חברה אמרה לי שבמקום כתר עדיף לשים שתל, כי כך לא צריך להרוס את השיניים שליד. מה עדיף ?

ההחלטה כאן לגבי הטיפול צריכה לקחת בחשבון את כל היתרונות והחסרונות של שני הטיפולים. אם ביצוע הגשר מחייב פגיעה בשיניים שלמות ( הכנה של השן, ביצוע טיפול שורש יזום ומבנה), אזי תוכנית הטיפול שהייתי ממליץ היא שתל. ביצוע שתל לא פוגע בשיניים סמוכות, אחוזי ההצלחה של שתל בודד הם מעל 90% , ולגבי עלויות לדעתי כבר אין הפרש גדול. חשוב לומר שביצוע שתל מחייב בדיקה יסודית לפני על מנת לקבוע האם בכלל ניתן למקם שתל בלסת. לא כל מקרה מתאים להשתלה.

 

סיימתי לאחרונה טיפול להרכבת גשר. הטכנאי המליץ לי לא להדביק בדבק קבוע אלה בזמני כדי לנקות אבן מהשיניים מידי פעם. לעומת זאת הרופאה רצתה להדביק בדבק קבוע. איזה סוג דבק כדאי להדביק?

ההחלטה אם להדביק קבוע או זמני צריכה להתקבל ע"י הרופאה בלבד. ברוב המקרים רצוי להדביק עם דבק קבוע. הדבק הזמני הוא מסיס יותר בנוזלי הפה בהשוואה לדבקים ה"קבועים". הדבק הזמני מכיוון שהוא מסיס יותר, עלול להשטף ואז יש סיכוי גבוה שתתחיל עששת מתחת לכתר. בד"כ מדביקים זמני גשרים על מנת לתת לשיקום תקופת ניסיון בפה ולאפשר לרופא להסיר אותו במידה וצריך לבצע שינויים . אם הכל בסדר ההמצלה היא דבק קבוע. ישנם מקרים, לא רבים, בהם נדביק את הגשר באופן זמני לתקופות ארוכות ,אך אז צריך להיות בביקורת כל 2-3 חודשים לוודא שהדבק לא נשטף. לא לחשוש מההדבקה הקבועה, אם הגשר בוצע נכון ואתה תדע איך לשמור עליו הוא יאריך ימים. חשוב גם לדעת ששום טיפול רפואי לא מחזיק לעד.

 

האם כאב כל פעם שני שותה משהו קר בשן הקידמית העליונה משמעו חור ומכאן נובע שעלי לבצע סתימה ?

לא בהכרח שיש לך חור למרות שהכאב ממוקד לשן אחת. יכול להיות שישנה סתימה לקויה, נסיגת חניכיים ודנטין חשוף, שחיקה ועוד. כדאי להבדק על מנת לאבחן את הסיבה לכאב ולטפל במידת הצורך.

 

בבדיקה שיניים שגרתית שערך רופא השיניים לבני בן השש, הוא אמר שיש לו חור קטן באחד השיניים. והמליץ לאטום את כל השיניים. מה זה איטום? מתי מומלץ לעשות אותו- האם רק לשיניים קבועות או גם לשיניים שטרם התחלפו?

איטום זו פעולה מניעתית שבמהלכה מורחים חומר שאוטם את החריצים שעל גבי השן. החיידקים לא נכנסים לחריצים וקל יותר לנקות את השיניים. במצב זה יש פחות סיכוי להתפתחות עששת. מומלץ לעשות איטום לשיניים קבועות ובמקרים מסוימים גם לשיניים נשירות.

 

לפני כשבוע עשו לי שתי סתימות. מאז יש לי רגישות לקור וחום אבל בעיקר לקור, ובכלל כאב עמום כללי בלסתות. זה לא משהו היסטרי אבל האם זה אמור להיות ככה, ואם כן כמה זמן?

ברוב המקרים לאחר ביצוע סתימות נרחבות ישנה רגישות לחום וקור שלעיתים חולפת רק לאחר חודש. חשוב שהרגישות תפחת משבוע לשבוע או אפילו מיום ליום. אם זה כך סביר להניח שזה יעבור. אם הרגישות לא משתנה ואפילו מחריפה יתכן וישנה בעיה בסתימה או שעקב העששת העמוקה שהייתה, יש צורך בטיפול שורש. אם משהוא לא נראה הגיוני יש לפנות לרופא השיניים ולנסות להבין מה מקור הרגישות.

 

• שאלות נוספות? שאלו בפורומים הרפואיים של ynet