לאחר שהוציא אלבום ב"ניקו", פטריק נסע קצת להודו, טייל, אסף חוויות, חזר ארצה והקליט אלבום סולו, אחד היפים שנעשו במחוזותינו. סבג הוכיח שהוא יוצר מוכשר, שמצד אחד יודע לחבר טקסטים טובים ללחנים מרגשים ומצד שני מפגין יכולת מרשימה בהפקה המוזיקלית שנטתה לכיוון אלקטרוני. בפרויקט החדש המוזיקה האלקטרונית תופסת מקום נכבד יותר ביצירה, אם כי לא בלעדי וסבג ממשיך לשלב כלים אקוסטים כמו תופים, כלי הקשה וכמובן גיטרות.
"דאב און דה מון" הוא בקושי אלבום, 33 דקות אורכו, אבל הוא ללא ספק מסע. אולי לא תגיעו לירח, אבל בהחלט תוכלו להנות מלא מעט רגעים של ריחוף, ניתוק ואסקפיזם משובח. לאחר קטע אינטרו קצר סבג עושה מחווה לבוב דילן ומשלב את הטקסט של "מוזמביק" על קטע קליט עם זרימה נפלאה, שמושגת בעיקר בזכות האורגן החשמלי שמלווה אותו לכל אורכו. בחברת "סוני", האחראית על זכויות היוצרים של דילן, אישרו לסבג להשתמש במילים ואף שוקלים לשלבו באוסף שהחברה תוציא בקרוב.
לאורך כל האלבום סבג בחר להשתמש בדגימות שרכש בניכר, ולא מדובר רק בדגימות של תופים, בס או כלים אחרים, אלא בדגימות קול של ממש. וכך Mc Slave שמקבל קרדיט בעטיפת האלבום כלל לא דרך באולפנו של סבג. למרות זאת, הזרימה המילולית של Mc Slave מתחברת בקלילות לפלייבק של סבג.
הקטע השלישי, Bad Selection, מזכיר את הסגנון הקצבי של "גרוב ארמדה" והמלודיות הרכה של "אייר" ומשלב זמרת בעלת קול חמים, גיטרות אקוסטיות עדינות וקצב גרובי ביותר. קצת חבל שסבג לא לקח את סולו הגיטרה קצת יותר רחוק, אך כלי ההקשה מפצים על זה ונותנים לקטע את הזהות המקומית שלו על פני הגלובוס.
האלבום יוצא בהפקה עצמית בלייבל של סבג שנקרא "תשע רקורדס" ומופץ על ידי "הד ארצי". האלבום אולי אינו חדשני או אקספרמנטלי במיוחד, אך הוא בהחלט עומד בסנטדרטים גבוהים של הפקה הנהוגה בחו"ל, ואין ספק שהוא יכול להוות צעד קטן ראשון לקראת הגשמת השאיפות האימפריליסטיות של סבג בחו"ל. סוני, שמעתם?