האם הלקוחות ירגישו בהבדל עם מכירת הבנק לידיים פרטיות?
הלקוחות לא צריכים לחשוש לכספם, ואין חשש להעלאה ברמת הסיכון של הפיקדונות. הבנק נמצא בפיקוח המפקח על הבנקים, אשר אחד מתפקידיו הוא להבטיח כי הלקוחות יוכלו למשוך את כספם בכל עת. המפקח על הבנקים הוא גם זה שאישר את מועמדותו של ברונפמן בהליך המכרז, כמו את שאר המועמדים שהתמודדו על הרכישה. במסגרת זו, נבדקה כשירותם של המועמדים מבחינת יושר ואינטגריטי אישי ועסקי, חוסן כלכלי, וניסיון וידע מקצועי.
מעבר לכך, עם המעבר לידיים פרטיות, הבנק צפוי לעבור הליכי התייעלות, תוך המשך מתן הדגש על הבנקאות הקמעונאית - מה שעשוי לפעול לטובת לקוחות הבנק, וגם לטובת לקוחות כלל הבנקים, שייהנו מהגברת התחרות מול הבנקים האחרים.
הרוכש יבקש מן הסתם להפעיל תוכנית התייעלות לבנק. מה צפוי לעובדים?
5,000 עובדי הבנק הצליחו להגיע להבנה עם נכסים מ.י, הזרוע הממשלתית המטפלת בהפרטת הבנק, לפיה חוקת העבודה בבנק תישמר למשך 5 שנים. המשמעות היא כי רוכש הבנק לא יוכל לבטל את ההסכם הקיבוצי עם העובדים לתקופה זו. הסכם זה כולל סעיף לפיו לא ניתן לפטר עובדים ללא הסכמת הוועד. ההנהלה תוכל להציע לעובדים פרישה מרצון בתנאים מועדפים.
עם זאת, העובדים לא הצליחו להגיע להבנה עם האוצר לגבי דרישתם כי הקונה לא יוכל לממש את נכסי הבנק (בפרט דיסקונט ניו-יורק) ולמשוך דיבידנדים לתקופה של 5 שנים. על כך צפויים העובדים והאוצר לדון בתחילת השבוע הבא. אם לא ייענו, מאיימים העובדים בהשבתת הבנק.
האם הבנקים האחרים צריכים 'להתרגש' ממכירת דיסקונט?
עם העברת השליטה בבנק, צפוי דיסקונט לעבור תהליכי רה-ארגון והתייעלות. מדובר בתהליך ארוך. דיסקונט, נזכיר, חרט על דגלו את נושא הבנקאות הקמעונאית, והתחיל ביישום אסטרטגיה זו לפני כשנתיים (הבנק גייס כ-160 אלף לקוחות חדשים מאז). המעבר לידיים פרטיות עשוי לחזק עוד יותר מגמה זו, ולהפוך אותו לאף יותר אגרסיבי.
הבנק נמכר מתחת לשווי השוק שלו ומתחת להונו העצמי. האם מניית דיסקונט תרד עכשיו לשווי בו נקנה הבנק?
גרעין השליטה בבנק (26%) יימכר תמורת 1.3 מיליארד שקל, המשקף לבנק שווי של 80% מההון העצמי שלו. הבנק נסחר כיום בבורסה לפי שווי של 92% מהונו העצמי (העומד על 6.2 מיליארד שקל). העובדה שהמניה נמכרה מתחת לשווי השוק שלה לא בהכרח תשפיע לרעה על מחירה. נהפוך הוא, כניסת קבוצת ברונפמן עשויה להציף ערך נוסף לבנק, עם הליכי ההתייעלות שיינקטו.
מדוע הסכים האוצר למכור את הבנק מתחת לשוויו? האם ברונפמן קנה 'מציאה'?
למדינה היה מאוד חשוב למכור את הבנק, ובלבד שלא תרד ממחיר הרצפה שקבעה. החשיבות, בנוסף לעצם המכירה, היא בקידום הפרטות אחרות שעומדות על הפרק. ברונפמן מצדו קנה את הבנק במחיר מצויין. למחיר יש להוסיף את האופציה שניתנה לו לרכישת 25% נוספים מהבנק, כשהמנגנון לפיו ייקבעו תנאי האופציה טרם הוסדר סופית. אם יוכל ברונפמן לרכוש את החלק הנוסף לפי אותו יחס (80% מההון העצמי של הבנק כפי שהוא כיום) הרי שמדובר בהנחה משמעותית שתתווסף לעסקה.