האם טלפוני ה-VoIP יחסלו את תעשיית הסלולר?

לא כל כך מהר. ומי שסבור כי בזק, פרטנר וחברות אחרות יעלמו מן האופק טועה, קרוב לוודאי. חברות הטלפון ישתמשו בטלפוניית אינטרנט כדי להציע שירותי מדיה ולחזק את אחיזתן בשוק

טלפוניית האינטרנט (VoIP) חודרת לכל מקום. כל משתמש מחשב מעודכן לא יכול להתעלם מהעובדה הזו. אם עד כה הוגבל השימוש בשיחות ה-VoIP החינמיות למחשב הביתי או, לכל היותר, לרחבי הבית (באמצעות טלפונים אלחוטיים המתחברים לאינטרנט), הרי שטלפוני ה-VoIP הניידים מאפשרים למשתמשים לשוחח חינם גם בדרכים.

 

חברת Vonage חשפה בתערוכת CES האחרונה טלפון Wi-Fi נייד שיאפשר למשתמשים לשוחח חינם באיזורים אשר בטווח הקליטה של נקודות

חמות אלחוטיות (Hot Spots). מוטורולה חשפה לפני חודשים כמה ספורים את ה-CN620, המכשיר הסלולרי הראשון בעולם שיודע לבצע נדידה מלאה בין רשתות Wi-Fi לרשתות GSM.

 

בחודש יולי, 2004, חשפה ספקית הסלולר היפנית DoCoMo מכשיר ראשון ברשת Foma הפועל גם ברשתות אלחוט מקומיות. בעת הנדידה לרשתות WLAN, מכשיר ה-N900il ממשיך לקבל ולהוציא שיחות בטכנולוגיית VOIP. תכונות טלפוניה כשיחת ועידה, השהיית שיחה ויישומים כדוגמת מסרים מיידים נתמכים גם בעת החיבור לרשת האלחוטית.

 

VoIP - האתגרים

 

כולם רוצים לקחת חלק בעוגת ה-VoIP והסיבות לכך ברורות - ציוד זול, שילוב טבעי בין קול ונתונים, הזמינות הגבוהה של האינטרנט בכל מקום ואפשרות להרויח הרבה מאוד כסף. טכנולוגיית VoIP תצמיח במהרה שירותים חדשים ותשנה את המודל העסקי של חברות רבות. עם זאת, מספר תנאים חייבים להתקיים לפני ששירותי ה-VoIP הניידים יגיעו לקהל הרחב, ובראשם איכות השירות והקול.

 

איכות השירות

 

טלפוניית אינטרנט דורשת פתרונות שיבטיחו שירותי איכותי (quality of service ובקיצור, Qos), על מנת להציע חלופה אמיתית לרשתות הטלפוניה הנוכחיות, המבוססות על מיתוג מעגלים (במהלכה מוקצה ערוץ קבוע בין המשתמשים) או לרשתות הסלולר.

 

טכנולוגיית VoIP, המשתמשת בפרוטוקול האינטרנט ובמיתוג מנות נאלצת להתמודד מול דרישות נוקשות. היא חייבת לספק את אותה הסחורה הנסחרת מזה שנים

 בטלפוניה המסורתית ללא שום בעיות, ולהציע זמינות, איכות קולית ואמינות אליה התרגלנו בעשרות השנים האחרונות.

 

מדדי האיכות העיקריים

 

ה-ITU (האיגוד הבינלאומי לתקשורת נתונים) הגדיר כבר לפני שנים רבות סולם של איכויות באמצעותו ניתן לסווג את איכות הקול, החל מ-1, אשר פירושו איכות קול גרועה, 2  - איכות קול עלובה, 3 - איכות קול סבירה, 4 - איכות קול טובה ו-5 - איכות קול מצויינת.

 

בעולם הטלפוניה התרגלנו לאיכות קול של 4 ויותר (Toll Quality), אך כל מי שמשתמש בפתרונות VoIP באינטרנט יודע שאיכות הקול משתנה ונעה בין עלובה לסבירה. על מנת להוות חלופה אמיתית לרשתות הנוכחיות, איכות הקול חייבת להיות טובה ויציבה כל הזמן.

 

עיכוב הקול

 

האתגר של חברות ה-VoIP אינו פשוט, מאחר והאינטרנט לא תוכנן להעברת קול אלא נתונים. אחד המאפיינים הבולטים לתעבורת הנתונים הוא בהיותה אסינכרונית. כלומר, הנתונים אינם מועברים בו זמנית ועיכובים קלים במידע באים בחשבון, כך שאם נקבל את הדואר האלקטרוני לאחר 3 שניות במקום 2 שניות, לא נרגיש בהבדל. עבור יישומים קוליים, שדורשים זמן תגובה אמיתי, העיכוב הזה משמעותי.

 

כל מי שאי פעם ביצע שיחה בינלאומית המנותבת מהארץ ללוויין ובחזרה אלינו יודע עד כמה מתסכל כשנתקלים בעיכוב (Delay) של יותר מ-500 אלפיות השנייה. כך בזמן ששני אנשים משוחחים ביניהם, די בכך שאחד הצדדים נכנס לדבריו של השני, כדי שהעיכוב יגרום לבלבול בשיחה, ולשתיקות יזומות של הצדדים בניסיון להתגבר על השיבושים. ה-ITU המליץ על עיכוב של לא יותר מ-300 אלפיות השנייה על מנת להבטיח שיחה ברורה.

 

עיכוב בקצבים משתנים

 

תופעה נוספת המוכרת מעולם הטלפוניה המתקשרת לבעיה הקודמת היא ה-Jitter, היוצרת קצב משתנה של תופעת ה- Delay. זה קורה ממספר סיבות, העיקרית שבהן היא העובדה שבטלפוניה מבוססת אינטרנט, חבילות המידע או המנות (Packets) המרכיבות את השיחה מועברות ליעדן בנתיבים שונים. 

 

חבילות אלה אינן מגיעות ליעד באותו זמן וכך לא ניתן בעצם לשלוט בתופעת השהיה המתרחשת בקצבים שונים ומשתנים . בטלפוניה מסורתית המבוססת על מיתוג מעגלים, התופעה לא מתרחשת משום שלשני הצדדים מוקצה צינור קבוע לתקשורת.

 

לעומת זאת, תנאי בסיסי בטלפוניה הוא כי מה שיוצא מהקצה האחד של הצינור, צריך להגיע לקצה השני בשלמותו. לכן, דיבור צריך להתקבל בדיוק כשם שהועבר. לעיתים חבילות המידע באינטרנט "הולכות לאיבוד". בעת שיחות קול מגרעה זו אינה מקובלת ובאה לידי ביטוי בקטיעות ושהיות במהלך השיחה.

 

טלפונית IP חייבת מהבחינה הזו לחקות את דרך עבודתה של טלפוניית מיתוג המעגלים המסורתית. עבודה רבה הושקעה בתחום זה וכבר היום ישנם פתרונות המניחים את הדעת.

 

איכות קול סינתטית

 

בהנחה שהתגברנו טכנולוגית על איבוד מנות המידע והעיכובים, הרי שעדיין נותרה שאלת רוחב הפס. הקול משני הצדדים צריך להיות אינטליגנטי דיו כדי שנזהה את הדברים ואת הדוברים. אם הקול ישמע סינתטי מהצד השני הרי שלא עשינו דבר.

 

פתרון לכך הם מקודדי קול המאפשרים לנו כבר היום להסתייע ברוחב פס נמוך ועדיין ליהנות מאיכות קול סבירה ביותר. האתגר הוא להציע איכות המקבילה לדרגה 3 או 4 בסולם של ה-ITU. לשם כך, פותחו מקודדים שונים החל מ-G.711 הפועל בקצב של 64 קילוביט לשנייה ומציע איכות קול ברמה של 4.3 ועד מקודדים כמו GSM Full Rate (ידוע כ-RPE_LTP), הפועלים בקצב של 13 קילוביט לשנייה ומציעים איכות קול של 3.7 בסולם ה-ITU .

 

גמישות הרשת

 

שילוב VoIP בסלולר דורש באופן מובהק סדר עדיפויות חדש. לא ייתכן מצב בו המנות המרכיבות את הקול ינוהלו באותה הדרך כמו המנות המרכיבות את הודעת הדואר האלקטרוני. באנלוגיה לטלפוניה המסורתית, הרי שלא ייתכן מצב שבו נרים את הטלפון ולא נוכל לחייג. חובה להבטיח הקצאת רוחב פס זמין ליישומי קול גם בזמן שהרשת עסוקה בהעברת קבצים כבדים אחרים. העברת הקול צריכה ליהנות מעדיפות לעומת יישומי נתונים קלאסיים (כמו הדואר האלקטרוני).

 

האם האינטרנט מאיים על הטלפוניה?

 

בעתיד הלא רחוק נהנה מרשתות

 Wi-Fi ו-Wimax עם תעבורה מהירה פי כמה מהרשתות הנוכחיות, במקביל, עולם הסלולר והאינטרנט יעבור ויתמוך ב-MIPV6 (הגירסה הניידת של פרוטוקול האינטרנט), שיאפשר הקצעת כתובת IP אישית וקבועה לכל מכשיר נייד בעולם.

 

אם לא די בכך, הרי שפרוטוקולים כדוגמת SIP המוכרים מעולם האינטרנט השולחני ישתלב במהרה במגוון רחב של התקנים החל מטלפון סלולרי בעל מעט זיכרון ויהיו אחראיים על התמזגות אבולוציונית של תעבורת ה-IP בעולם הנייד והנייח.

 

האם פירוש הדבר שהאינטרנט עומד לשים קץ לתעשיית הטלפוניה והסלולר? התשובה בטווח הרחוק היא ללא ספק כן. אך זה בוודאי לא אומר שחברות תקשורת כמו בזק, פרטנר ואחרות יעלמו מן האופק, להיפך הן יחזקו את האחיזה שלהן בשוק בזכות הטכנולוגיה וישענו עליה כבסיס לשירותים חדשים ועשירי מדיה.