אוקטגון: לאוכלי בשר בלבד

טלי חרותי-סובר הלכה לאכול במסעדת אוקטגון שליד רמת דוד. טייסים בשפע היא אמנם מצאה שם, אבל אוכל צמחוני טוב - לא. מצד שני, הקרניבור נהנה

אם תמיד רציתם, להיות טייסים ורק הגיבוש הפריע, אם חשקתן במכונף קרבי ומסוקס ולא ידעתן איפה פוגשים את המועמדים, שימו פעמיכם למסעדת "אוקטגון" הממוקמת ממש בכניסה לרמת דוד. במבנה העץ הכפרי, שהגיע היישר מדרום אפריקה, תוכלו לפגוש לא רק את גיבורי וגיבורות החיל מנשנשים משהו מעל מפות הכור האירני, אלא גם תפריט ע-נ-קי המכוון בעיקר לחובבי בשר.

 

הכל התחיל כשהחליטו שני בני נהלל הסמוכה להפסיק לגדל מלפפונים, עגבניות ובצל ולהעלותם מן האדמה היישר אל הצלחת. בתחילה חשבו להקים משהו עגול, סטייל המושב הוותיק בו גדלו. אחר כך החליטו כי מבנה בעל שמונה צלעות ישרת אותם טוב יותר. מכאן בא גם השם.

 

בשנים שלחמו בבירוקרטיה (שלא ששה להפוך קרקע חקלאית למקבלת קהל), למדו לעומק את נושא המסעדנות. כחובבי בשר סימנו את הכיוון, כחובבי עם ישראל הקפידו על תפריט שישביע את כו-לם. אנחנו הגענו בערב חורפי אחד, זוג שכל מבוקשו אוכל טוב מלווה שיחה נעימה. על האוכל עוד נדבר, שיחה נעימה לא הייתה שם.

 

הקומה שנייה

אוקטגון היא מקום גדול. הקומה הראשונה המיועדת ללא-מעשנים היא חלל מואר, רחב ונטול אינטימיות. אף פינה מחבקת לא ניגלתה לעיננו ולכן נפרדנו בצער מהמקלות הלבנים והתיישבנו על אחד השולחנות שפזורים במרחב.

דווקא רצינו לעלות אל הגלריה, שהיא קומת המעשנים, אלא שזו התגלתה כתפוסה כולה על ידי עובדי חברה סלולארית רווחית. לא הייתי מזכירה את העובדה הזו לולא הפכה עליצות העובדים לחלק אינטגרלי מארוחתנו.

 

בעודנו מחייכים לעבר הברכה האישית שהונחה על הצלחות ("לכולנו הרבה שמחה, שקט ושלום ממשפחת אוקטגון") החל הווליום של הקומה העליונה לטפס. הניסיון להתייעץ (ביננו, ביננו) בנושא התפריט לווה בפרצי צחוק עזים וצווחות-סבבה מן האזור ההוא שהוגברו בעזרת האקוסטיקה המשובחת הנובעת מן המבנה. גם הניסיון לזהות צלילים ממוסיקת הרקע המרחפת דרך קבע בחלל עלו בתוהו. המוסיקה הייתה נעימה בוודאי. אנחנו לא ממש הצלחנו לשמוע. לא נותר אלא לנסות להתעלם, להפסיק לסנן מבין השיניים "כמה וולגרי ולא מתחשב" ולהתרכז בתוכן הצלחת.

 

 

1000 הכוכבים

לתפריט הרגיל צורפה תוספת שכותרתה "1000 הכוכבים" . מדובר בתפריט זוגי שבעבור 260 שקל מציע מנות ראשונות, עיקריות, אחרונות, שתייה קלה וחמה ואף בקבוק יין קטון. התפריט כלל כמה מנות עם שמות מזמינים כמו "עופטגון" – חזה עוף ממולא תרד, פטריות וריבת בצל על מצע רוטב שמנת-חזרת או "קורדון-אוקטגון" – נתח סינטה ממולא בחזה עוף מעושן, פרמזן וחרדל, בציפוי שקדים. בעזרת סימני עיניים החלטנו ללכת על הקומבינציה הזו.

למנה ראשונה לקח הקרניבור חזה אווז מעושן ברוטב פירות יער. זוגתו הצמחונית (אני) זיהתה מנת פטריות פורטובלו בתנור, עם עגבניות וגבינת עיזים, ברוטב שמנת ועשבי תיבול.

 

רגע לפני, הגיעו לשולחן פרוסות דקות של לחם בית טעים מלווים בזיתים, מלפפונים בשמיר וגם טחינה על בסיס יוגורט.

התנפלנו על הצלחותתוך ניסיון נואש להתעלם מזעקות השמחה שעטפו אותנו כל העת. מכיוון הקרניבור נשמעו מצמוצי הנאה קולניים. הצלחת לוקקה עד תום והחיוך הרחב סימן כי מדובר בהצלחה.

 

המנה הצמחונית הרבה פחות הצליחה (זה כנראה עונשו של צמחוני שמחפש אוכל משובח במסעדת בשרים) הפטריות שחו בתוך רוטב שמנת קרומי וצמיגי, ולמעט עגבניות השרי החמודות, המנה הייתה נטולת טעם לחלוטין. כמה לגימות מהקברנה סוביניון המשובח של רקנטי שצורף לארוחה וכבר הגיעו המנות העיקריות.

 

למגינת ליבי חזר על עצמו הריטואל בדייקנות מעציבה : נתח הסינטה הענק (350 גרם משקלו) שלווה בתפוחי אדמה פריכים בעשבי תיבול, נגרס באהבה. על הלזניה בגבינת עיזים ורוטב שמנת ניתן היה לדלג בקלות. בשלב הזה, אני חייבת להודות, התחיל לכאוב לי הראש. צווחות הסלקומאים (אופס..) , חוסר היכולת לתקשר בנינוחות וגם צלחותיי המלאות, לעומת אלה הריקות-לגמרי של זה שאיתי, הגבירו בי את החשק ללכת הביתה.

 

שני אספרסו קצר ומוס פירות יער טרנדי אך טעים, סיימו את הבילוי. התגלגלנו החוצה (אחד מאיתנו, בכל זאת, אכל היום). מהמכונית שליד הגיחו שני טייסים. איזה כיף לצרחניות מהסלולארי.

 

 

אוקטגון

כתובת: מושב נהלל, בכניסה לבסיס רמת דוד. 04-6415333.

פתוח: שבעה ימים בשבוע 09:30 – 24:00

מחירים: בוקר- 38 שקל, ראשונות - 22-48 שקל, עיקריות - 40-80 שקל, עיסקיות - 49-69 שקל.

שירות: זריז ואדיב

חנייה: בשפע