הערוץ כבר בן שלוש

בסוף השבוע חוגג ערוץ 10 שלוש שנים לעלייתו לאוויר. הרייטינג עדיין מדשדש, אבל על סגירה אף אחד כבר לא מדבר. ומה הלאה? אנשי הערוץ אופטימים

"יש עוד מקום לטלוויזיה ישראלית מקורית, איכותית שתדבר לכל שכבות האוכלוסייה ותיתן מענה לצרכים תרבותיים של קהלים שונים. לוח שידורים מקורי, חדשני ומבודל לעומת השידורים של התחנות הקיימות... פלורליזם שישקף תחומי עניין של פריפריות, קבוצות, עדות וקבוצות גיל", שר התקשורת בנימין בן אליעזר, אוקטובר 2001, פרסום המכרז לערוץ 10.

 

השבוע לפני שלוש שנים עלה לאוויר ערוץ מסחרי חדש, ערוץ שהיה אמור להביא משב רוח רענן, לספק תחליף לפליטי דודו טופז, "ערוץ 4 הבריטי", אמרו האופטימיים. עכשיו הילד כבר בן שלוש ועדיין לא ברור מה יצא ממנו. מה שבטוח, הרבה לא נשאר מהערוץ המקורי, בעצם כמעט כלום.

 

מי חבר של סשה?

 

כשערוץ 10 עלה הוא נראה כמו ערוץ 2 האידיאלי, זה שמוטי שקלאר, מנכ"ל הרשות השניה חולם עליו בלילה והזכייניות עובדות עליו כל כך קשה לקראת המכרז שאוטוטו נסגר. מבט חטוף בלוח השידורים של השבוע הראשון מביא לנו פלורליזם של ממש, מתוכניות תרבות ושיחה, שילוב בן מערב ומזרח, שעשועון טריוויה, קריצה לצה"ל ומהדורת חדשות בלוק חדשני.

 

שחקן תיאטרון "גשר" סשה דמידוב הופקד על הפריים טיים של שבת עם "החברים של סשה". בניסיון אצילי הוא ביקש להפוך את המפגש בין מזרח

 למערב לאפשרי ואפילו רצוי, וזאת בלי לטשטש את מבטאו הרוסי. הוא שר עם אביבה אבידן את "פרי גנך" ברוסית וערך קאמבק ל"אני ומשה ליד הסמובר פה".

 

זוכרים שרמי קליינשטיין הגיש תוכנית אירוח מסביב לפסנתר? או את נטלי עטיה עם תוכנית תרבות ובידור? תמר אלמוג יוצאת גל"צ הגישה סוג של "קולה של אמא" טלוויזיוני - והרשימה עוד ארוכה: "ג'פרדי" עם רוני יובל, "החיים על פי ז'וז'ו" עם ז'וז'ו אבוטבול, "פטנט" עם שמוליק טיאר, "קיפודים", "עם ישראל LIVE", "הכיסא אח"ם" ו"חיים ושאול ולהפך", "שטח פרטי" עם יעל דן, "בן ורוזן" עם בן כספית ועמנואל רוזן, "קפטן קוק" עם גיל חובב, "לימוזינה" עם גיל ריבה והדרמה "תיק סגור". מישהו בכלל זוכר?

 

יש דבר אחד משותף לכל התוכניות האלו: הן עפו מהמסך תוך זמן קצר מאוד. בעצם, רק תוכנית אחת החזיקה מעמד מיום הקמת הערוץ, וגם היא עם הפסקה ממושכת באמצע, השעשועון "החוליה החלשה" אז בהנחיית פנינה דבורין והיום בהנחיית חנה לסלאו.

 

"בשורה התחתונה? נדמה שערוץ 10 היה כאן תמיד. מקורי יותר? טיפה. משתדל יותר? קצת. נחזור מחר? הל, יס", מבקר הטלוויזיה רענן שקד, 29.1.02, ערב עלייתו של ערוץ 10.

 

גם היום נדמה שערוץ 10 היה כאן תמיד, אבל התשובה לשאלה "נחזור מחר?" נשארה עמומה. בערוץ שומרים על אופטימיות זהירה: "בניגוד לעבר בו היו תחושות של משבר, היום אנחנו מרגישים על קרקע יציבה", אומרת דפנה פרנר, מנהלת ההפקות בערוץ, "האופק הוא לנצח, אולי יהיו עוד מכשולים ומהמורות, אבל עשינו את זה והעתיד הוא בטוח. אנחנו יוצאים ממעמד האנדרדוגים, הגרעין הקשה של הצופים רק הולך וגדל ואנשים מתחילם להכיר את הפרצופים".

 

ובאמת, אחת הטקטיקות שנוקט ערוץ 10 המחודש, היא להאכיל את הצופים באותם הפרצופים שוב ושוב, עד שהם יתחילו לקבל תיאבון, בדיוק בשיטה שהנחיל ערוץ 2. "למדנו שאין קיצורי דרך וצריך לתת לעניינים להבשיל" אומרת פרנר, "יש לנו תוכניות שרצות כבר המון זמן בערוץ ורק בתקופה האחרונה אנחנו רואים שהציבור נהיה מודע להן ופתאום הן מקבלות גם רייטינג. זה קשה כי בערוץ 2 יש רק פרצופים מוכרים ואצלנו הכל רענן וחדש כך שהקהל צריך ללמוד ולהתרגל – אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שזה קורה וכדאי להיעזר בסבלנות". כך קרה למשל שפתאום לונדון וקירשנבאום הפכו מצמד זקנים שפג תוקפם לתותחי רייטינג (יחסית לערוץ כמובן) שבימים טובים הצליחו אפילו להשתחל לטבלת 10 התוכניות הכי נצפות. 

 

רייטינג זה כואב? 

 

"ארץ נהדרת" הציבה רף חדש לרייטינג של ערוץ 2. התוכנית המצליחה הראתה שגם תוכנית שבועית יכולה לעבור את רף 30 האחוזים. בשביל ערוץ 10 הייתה זו "אהבה זה כואב" שהראתה שגם הוא יכול להביא רייטינג משמעותי ויציב. הערוץ שיושב על רייטינג פריים של 6-7 אחוזים בממוצע קפץ מדרגה בעזרת הדרמה של דנה מודן שהכניסה אותו עמוק על תוך לב הטבלה עם 12% נכספים. 

 

"אני חושבת שזו דרמה מאוד אינטיליגנטית", אומרת יפעת פרסטלניק מפיקת הסידרה, "זו סדרה שפונה לנתח שוק שבעצם לא מקבל מקום בערוץ 2 – המון חבר'ה בגילאי 25 ומעלה ניגשו ואמרו לי שזו טלוויזיה אותנטית, נוגעת ללב ושאין כזו טלוויזיה בערוץ 2 ובטח לא בערוץ 1. זו נישה שכנראה לא מטופלת בשום מקום וקהל משכיל ואינטליגנטי מחפש את הדברים האלו".

 

פרסטלניק ממקמת את עצמה בתוך אלה שיושבים על הספה ומזפזפים בתקווה למצוא משהו אחר. "גם אני סוג של קהל יעד, אני מרגישה שבעקבות התוכנית שלנו יש עכשיו ניסיון ליצור אלטרנטיבה ולפנות לקהל מסוים. אני מכירה טוב את הקברניטים שם בערוץ ואני חושבת שהם מבינים שהכיוון הוא נכון, אלו הפידבקים שמקבל יאיר ניצני למשל וכנראה זה אותו קהל יעד שראה את 'אהבה זה כואב'. חייב להיות סיכוי לערוץ, אנחנו מאמינים בו והתחרות היא הכרחית".

 

תוכנית המקור שמביאה הכי הרבה רייטינג כרגע, מלבד האקטואליה, היא "אחורי החדשות" של יאיר ניצני. אחרי שניצני הביא 9% רייטינג בתוכנית הראשונה של העונה, לפי הדיווחים במסדרונות הערוץ, שמפניות נפתחו. מאז חלה ירידה קלה וניצני עצמו יודע שיש עוד לאן לשאוף: "זה סך הכל יום הולדת 3 והוא בכל זאת עוד תינוק, אבל תינוק מוכשר עם עתיד ואני שמח שאני חלק מהתינוקייה הזו. אני בטוח שיש עתיד ואני אומר את זה עם חותמת, למרות שהחותמת שלי לא שווה הרבה. ברור שאפשר הרבה יותר טוב, אבל טלוויזיה זה זמן, סבלנות והרבה הרבה כסף, כשכל הדברים האלו יתחברו אחד לשני באופן מושלם – הערוץ יצליח. לאט לאט, ובסבלנות".

 

מה למדנו? 

 

אחרי שדנה מודן עזבה את יום שני, הרייטינג של היום צנח בחזרה. האם הערוץ ממשיך להחזיק בקהל שהביאה אליו מודן? כנראה שלא. בעתיד הקרוב אין טעם לחכות להרבה שינויים, בעתיד הרחוק כנראה שגם לא, בקיץ מבטיחים טלנובלה אבל קשה להאמין שזה מה שיביא את

 הבשורה. ובכל זאת ב-10 מכריזים על מהפך לכבוד היומולדת: "יש לנו כיוון חדש", אומרת דפנה פרנר, "אנחנו מייצרים תכנים אלטרנטיביים שפונים לקהל רחב, בעיקר יותר צעיר והרבה יותר נועז. למדנו שאין קיצורי דרך, וצריך לתת לעניינים להבשיל. בחודש הבא, תוך פרק זמן קצר יעלו כמה תוכניות חדשות, יש לנו ריאלטי של הדוגמניות, את השעשועון 'הדיל הגדול' עם מורן אטיאס, וגם חזרה של '24'. בהמשך יעלו בערוץ תוכניות עם אופי קיצי יותר ויהיה לנו קיץ עם קונספט ברור וצעיר, ותהיה בו טלנובלה פיצוץ". 

 

ולסיכום: הערוץ עדיין לא המריא, אבל לפחות איש כבר לא מדבר על סגירתו. ענייני הבעלות התייצבו, ואי אפשר לפסול את ההערכה שהמפסידה במכרז לערוץ 2 תמצא את עצמה ב-10. מה לגבי שידור לאנטנות? בערוץ רוצים כמובן, אבל הדרך לשם עדיין ארוכה. ולכל התוהים, לא, זה לא משפיע על נתוני הרייטינג שנמדדים אצל משפחות המחוברות לכבלים.