מה עונשו של חייל שירה לעצמו ברגל?

סמל א', לוחם בגדוד שריון, נאבק להיות קרבי אך חש מצוקה בתפקידו. לאחר שניסיונותיו לפנות למפקדיו כשלו, ירה לעצמו ברגל. בית הדין הצבאי לערעורים המיר את מאסרו בעבודות צבאיות אך קבע ש"מעשהו פגע במשמעת הצבא ובערכיו"

חנן גרינברג פורסם: 28.01.05, 11:38

מצוקות בצבא: לוחם בצה"ל, שחש מצוקה נפשית בתפקידו, ירה לעצמו ברגל. מלבד הצורך באשפוז, המעשה עלה לו גם בחודשיים מאסר בפועל. אולם בית הדין הצבאי לערעורים החליט להקל עמו, וקבע שהוא יבצע עבודות צבאיות במשך שלושה חודשים.

 

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, האלוף ישי בר, ושני שופטים נוספים החליטו אתמול (ה') להתחשב בסמל א', לוחם וחובש בגדוד שריון, והמירו את עונש המאסר שהוטל עליו בבית הדין הצבאי של פיקוד צפון בעונש קל יותר.

 

החייל, שנמצא כיום לקראת שחרור, התגייס עם פרופיל עורפי אך התעקש לשרת כלוחם. הוא סיים מסלול בחיל השריון ואף עבר קורס חובשים. לפני מספר חודשים הסיר את אפוד המגן שלבש בעת שמירה במוצב משום שחש כאבים בגבו. נהג רכב שהגיע לשער צפר לא' כדי לזרז אותו. החייל זעם ונטש את העמדה.

 

קצין שהיה באזור שכנע את א' לשוב לש.ג. והובטח לו שלא יישפט ויוכל לשוחח על הנושא עם סגן מפקד הגדוד. בפועל, הסגן לא זימן אותו לשיחה, וכשכתב א' מכתב שבו ביקש לשוחח עם מפקד הגדוד - נענה בשלילה. מפקדו הישיר הזהיר את החייל שיישלח לכלא בעקבות מעשהו. א' אמר למפקדו כי הוא חש במצוקה ויעדיף לירות בעצמו, ובלבד שלא יגיע לכלא.

 

מספר ימים לאחר מכן, מימש א' את האיום, וירה לעצמו ברגל באמצעות הנשק האישי.
הוא אושפז בבית חולים למספר שבועות, והואשם בשימוש בלתי חוקי בנשק. בית הדין של פיקוד צפון ציין שמדובר בחייל חדור מוטיבציה, אך קבע כי "הוא עבר עבירה פלילית חמורה שבוצעה מתוך מניע פסול, כולל רצון להשתחרר מעולן של תורנויות". על א' נגזרו חודשיים מאסר בפועל, ארבעה חודשי מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי.

 

גם שופטי בית הדין הצבאי לערעורים, שאליהם פנה א' בבקשה להקל בעונשו, ביקרו את מעשהו והסכימו עם קביעת הערכאה התחתונה שמדובר ב"פגיעה במשמעת הצבא וערכיו". עם זאת, ציינו השופטים את תרומתו של החייל ושביעות רצון מפקדיו מתפקודו, ואת המצוקה בה חש אותה העת.

 

השופטים קבעו כי חודשי המאסר בפועל יומרו בשלושה חודשי עבודות צבאיות בבסיס צה"ל בתנאי "יחידה סגורה", שם יועסק כחובש. את ההורדה בדרגה הותירו השופטים על כנם.