חברתי א' מגיעה לפגישה השבועית שלנו בפנים נפולות. מה קורה א' סאן? "בעיות בבית", היא אומרת לאקונית. "אני לא ישנה ולא אוכלת שבוע מרוב לחץ. בעלי החליט לעזוב את מקום העבודה שלו. הוא מצא מקום יותר טוב לטענתו עם משכורת יותר גבוהה. הוא מאוד נלהב ומתרגש מכך. אני לעומת זאת בכלל לא מתלהבת מהרעיון", היא אומרת ופניה היפות מתעוותות בדאגה.
"בזכות המשכורת הטובה שלו אנחנו יכולים לשלוח את בננו היחיד לבית ספר בין-לאומי. מה יקרה אם הוא יפוטר מהחברה החדשה? נאלץ לשלוח אותו לבית
ספר יפני ציבורי והוא לא יוכל להתקבל לאוניברסיטה בארצות הברית. וגם הסיכויים שלו למצוא כלה ראוייה בבגרותו יורעו!". עכשיו א' כבר מתייפחת ועושה אתנחתא לחיפוש ממחטת נייר בתיק הלואי ויטון שלה. שעולה בערך כמו משכורת ממוצעת במשק הישראלי.
"חוץ מזה, החברה החדשה הרבה יותר קטנה ואף אחד לא שמע עליה. את יכולה לתאר לעצמך איך אני ארגיש כאשר אשב עם כל חברותי בבית קפה והן תשאלנה אותי איפה בעלי עובד. הבעלים שלהן עובדים בחברות ידועות ורק אני אגיד שם של חברה שאף אחת לא מכירה". הבכי מתפרץ שוב, ביתר שאת. אני מקפידה על שתיקה רועמת תוך הנהון ראש אמפתי. חמש שנים ביפן למדו אותי קודם כל להקשיב ורק אחר כך (אם בכלל) לעבור לשלב העצות.
א' ממשיכה, "ומה שהכי מפחיד אותי, איריס סאן, זו העובדה שהוא אמר למעסיק הנוכחי שלו שהוא חלה במחלה קשה, ובגלל זה הוא עוזב את החברה. לפני כמה זמן הם חיפשו אותו בבית ונאלצתי לשקר ולהגיד שהוא הלך לבית החולים, אני כל כך מפחדת שאני לא אהיה אישה טובה לא אשקר מספיק טוב ובגללי יתפסו את בעלי בשקר". למותר לציין שכעת הלואי ויטון נפתח בשלישית.
א' משתתקת ואני מתחילה לדבר בזהירות: קודם כל בעלך קיבל החלטה, ואת צריכה לנסות לתמוך בו, אם את סומכת על שיקול הדעת שלו את צריכה לנסות להבין למה הוא עובר: אולי הוא זקוק לשינוי, הוא לא לא מרגיש מוערך מספיק? אולי הוא מחפש אתגרים חדשים? גם אם החברה החדשה לא תתגלה כהצלחה תמיד אפשר לחפש משהוא אחר, עם הרקורד שלו הוא בוודאי יצליח למצוא עבודה בקלות. א' מפסיקה עכשיו להתייפח ומביטה עלי בעיניים עצובות. "ומה אני אגיד לחברות שלי?".
את תגידי להן שהחברה הזו היא הדבר הבא בשוק ההייטק העולמי ושאת מאוד מופתעת שהן לא שמעו על השם הזה עד עכשיו. עכשיו א' צוחקת, "אוי איריס סאן, את יודעת שזה לא הולך ככה אצלנו, הברנד (המותג) ביפן הוא הדבר הכי חשוב". כאילו לחזק את דבריה היא מלטפת בהיסח הדעת את תיק הלואי ויטון יקר הערך שלה.
אני לא מתיאשת וממשיכה להרביץ בה תורה: ולגבי ה'מחלה המדומה' הרי שתינו יודעות שכך מחליפים עבודה ביפן. זה לא כמו אצלנו בישראל שהולכים לבוס ואמרים 'מיציתי את עצמי'. אצלכם 'הורגים את האמא' 'מתגרשים' וחוטפים 'מחלה קשה. ואף בוס יפני לא באמת מתרגש מההכרזות האלו.
א' בוכה מרוב צחוק עכשיו, תוך כדי שהיא מסתירה את פיה הפתוח בעזרת כף ידה הפתוחה המכסה על שיניה הצחורות מחמת הבושה, כמנהג המקום. "איריס סאן את נורא מצחיקה".
תשמעי א' סאן אני מציעה, בואי נלך לסופר, נעשה ביחד קניות לארוחת ערב לבעלך, אני מסבירה לה את האמרה הדרך לליבו של הגבר עוברת דרך קיבתו. מה אוהב לאכול הגו-שוג'ין (בעל) שלך?
אהממממ היא מקמטת את מצחה הקטן והמושלם, "טופו משי סשימי של טונה ומאכל מיוחד משורש הלוטוס". מה זאת אומרת אני מקשה? אתם אוכלים פרחים? א' שוב צוחקת, לא זה אוכל. בוא אני אראה לך בדיוק במה מדובר.
שורש הלוטוס
קודם כל קצת כבוד לפרח שמנפק לנו את שורש הלוטוס הטעים: תרבויות רבות במזרח הרחוק מוקירות את הפרח היפהפה שגדל בביצות המכוערות ועולה כמו מין נס מתוך הסחי והבוץ עבור הוויטנאמים למשל מסמל פרח הלוטוס טוהר ושלום, והוא אחד מגלגוליו של האל. הפרח עולה טהור ונקי מתוך מים עומדים ובוציים, ולכן נתפס כראוי לחיקוי, ומלמד ניתוק מדאגות חומריות.
בשירה הסינית, משתמשים לעיתים תכופות בדימוי של גברות יפיפיות לפרחים יפים. בשירה זאת פרחי הלוטוס המתרוממים מעל פני המים מתוארים כפיות עם סיכות ראש אדומות, כשסיכות הראש האדומות מתייחסות לפרחי הלוטוס האדומים בלבלובם, והפייה המהלכת על-פני המים מתייחסת לגבעול הלוטוס בלבלובו.
הלוטוס גדל במים רדודים, ועלי הכותרת שלו נפתחים ביום ונסגרים בלילה. ישנם סוגים רבים וזנים שונים של לוטוס ברחבי התבל. אבל בדרך כלל לכל גבעול של פרח לוטוס יש ארבעה חלקים עיקריים: פרח, עלה, שורש וזרעים. פרחי הלוטוס פורחים לרוב בצבעים לבן, ורוד, אדום ולפעמים בצהוב.
פרחי הלוטוס יפיפיים, ריחניים ואכילים. כאמור הם כל כך מוערכים בגלל שהם גדלים מתוך בוץ ורפש ולמרות זאת נשארים טהורים ובלתי מזוהמים. הם נקראים בשם "האצילים האמיתיים בין הפרחים". זאת הסיבה שאין ספור דורות של ציירים ומשוררים סיניים נמשכים לפרחי הלוטוס. פואמות על פרחי הלוטוס החלו להופיע בסין לפני שלושת אלפים עד ארבעת אלפים שנים. באגדה מסופר שגן-העדן המערבי של האושר המוחלט מלא עם פרחי לוטוס שלא ניתן לתאר במילים את יופיים.
ועכשיו לשורש
אורכו של שורש הלוטוס כ-8 ס"מ וקוטרו כ- 5 ס"מ. מבחוץ עורו של השורש חלק וצבעו ירוק. מבפנים ישנם מספר כיסי אויר לאורכו או בלשון העם חורים. ולכן כאשר פורסים את השורש לרוחבו הוא דומה לגבינה שוויצרית.
ברחבי אסיה הצמח נאכל על כל חלקיו. בתאילנד טובלים את העלים הצעירים ברוטב צ'ילי מתוק בעוד שביפן השורש הוא החלק הפופולרי. למרות שאנו קוראים למעדן שורש, למעשה זהו חלק שגדל במים או באדמת הביצה. חלקים אלו גדלים בקבוצות מחוברים זה לזה ויכולים להגיע כך כדבוקה לאורך של מטר. בדרך כלל הם נמכרים בשווקים בזוגות.
העור הדק של השורש זקוק לקילוף קל לפני הבישול, אך בגלל שהוא מאבד את צבעו מהר יש להשרות אותו במים עם לימון או חומץ, כדי למנוע מהם להשחיר.
מאחר וחומץ מוציא ממנו את המתיקות אף מומלץ לבשל אותו במעט חומץ.
החללים המתגלים עם פריסת השורש מצוינים למילוי והיפנים נוהגים למלאם בממרח שעועית אדומה, מחית דלעת או חרדל. המילוי יוצר ניגוד צבעים ומדגיש את הירק הדקורטיבי ביותר בטבע.
חשוב לא לבשל אותו יותר מידי אחרת הוא מאבד את הפריכות שלו ואת הערך התזונתי. את שורשי הלוטוס הטובים ביותר ניתן למצא בסתיו. יש לחפש את השורש הטרי בצבע שנהב, שורשים בצבע שחור פג תוקפם.ביפן ניתן לרכוש שורשים מוכנים ומבושלים בשקיות ואקום.
והנה הערך המוסף האמיתי: אומרים שהוא מעניק אנרגיה ולכן נחשב טוב גם לבריאות המינית. ברפואת המזרח משתמשים בשורש עבור בעיות נשימה או בצורת מיץ הנלקח מהשורש או כאבקה משורש מיובש שרוקחים ממנו גם תה. אם שותים את האבקה המיובשת שנרקחת מהשורש עם מים ניתן גם לרפא שיהוקים. יש גם תה טעים ובריא מאד משורש הלוטוס ולמרבה ההפתעה הוא
גם כשר.
איפה יש בארץ? אז זהו שאין. אתם מוזמנים להתחיל מהפכה מלמטה. היסטוריה מראה שאלו הן המהפכות המוצלחות ביותר.
סלט שורש לוטוס ושאר ירקות
עד שיגיע השורש לארץ הקודש אפשר להכין את המתכון עם תחליף לבחירתכם: צנון, לפת או קולורבי לא שזה דומה לשורש הלוטוס אבל בינתיים עד שהגאולה תגיע.
החומרים:
1/2 1 כוסות שורש לוטוס מבושל או מוכן בואקום וחתוך לרצועות דקות
3 מלפפונים
1 גזר
2 גמבות קטנות1/2 1 כוסות אפונה סינית חלוטה במים רותחים
1 כפית מלחלרוטב:
3 כפות חומץ אורז
5 כפות סוכר
2 כפות רוטב סויה יפני
2 כפות סאקה (יין אורז)
2 כפות מירין-יין אורז מתקתק
אופן ההכנה:
איטאדאקימאס