"האורגזמות הרבה יותר חזקות באינטרנט"

פרופ' אהרון בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה ומומחה ל"חקר רגשות", סבור כי תעשיית ההיכרויות והסקס ברשת מהווה איום אמיתי על מוסד הנישואים. "בני זוג יותר סלחניים לבגידות באינטרנט מאשר בחיים", הוא אומר. הבשורה הטובה: אנשים שוב מדברים לפני שהם קופצים למיטה.

היחסים הנוצרים באמצעות הרשת מהווים איום של ממש על מוסד הנישואים, כך סבור פרופ' אהרון בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה, מחבר הספר "אהבה ברשת. האינטרנט - המרחב הרומנטי החדש" ואחד ממייסדי המכון לחקר הרגשות באוניברסיטה. 

 

"בחיים המודרניים האינטרנט נעשה אמצעי מרכזי להתאהבות, פלירטוט, בגידה רומנטית וקיום יחסי מין", אומר פרופ' בן זאב. לדעתו, אנו עדים להולדתם של מערכות יחסים וסוגי רגש חדשים וכי יחסים רומנטיים וקשרים מסורתיים כמו נישואין עומדים בפני שינוי.

 

בן זאב, שירצה מחר (ד') במסגרת הכנס התשיעי של איגוד האינטרנט הישראלי, סבור כי היחסים ברשת, בין אנשים שלא נפגשו מעולם, שונים לחלוטין מהיחסים שאנחנו מכירים מ"העולם האמיתי", ובעתיד הם עלולים לשנות את האופי המונוגמי של היחסים הרומנטיים.

 

מסקר שנערך בארצות הברית בתחילת שנת 2000 עלה כי רק כשני אחוז מהפנויים והפנויות האמריקנים מקיימים קשר עם בני זוג דרך האינטרנט. בתחילת 2003, הם כבר הגיעו ל-25 אחוז. באופן כללי קיימת עלייה משמעותית במספר האנשים הרואים באינטרנט מקום רומנטי - גם אם הם נשואים: מסתבר כי כ-30 אחוז מהאנשים במעגל ההיכרויות המקוונות בארצות הברית הם נשואים.

 

"בגידות ורומנים מחוץ לנישואין היו תמיד", מסביר בן-זאב, "אבל מעולם לא היה כל כך קל לבגוד או לנהל רומן כמו דרך האינטרנט". התופעה הזו, מתברר, מיטיבה גם עם תעשיית השידוכים באינטרנט, שרווחיה האמירו בשנים האחרונות: כשמדובר בפנויים ופנויות, כשהשידוך מצליח הקליינט נעלם. הלקוחות הנשואים הם לקוחות קבועים, שבדרך כלל חוזרים שוב ושוב לרומנים דרך האינטרנט ומהווים הכנסה קבועה לחברות בענף.

 

"בני זוג יותר סלחנים כלפי בגידות באינטרנט"

 

על פי בן-זאב, "הזמינות שבאינטרנט והאנונימיות מייצרות סיטואציות נוחות להיכרות, לעתים בעלות יתרון רב על המציאות". לדבריו, דווקא נשים נאות מבקשות להכיר גברים דרך האינטרנט, מתוך מחשבה שיכירו תחילה את אישיותן - ולא ירצו אותן בגלל המראה בלבד.

 

מקרים נוספים הם של אנשים עשירים או מפורסמים, שמעדיפים לשמור על אנונימיות תחילה. "שיהיה ברור לכולם", אומר בן-זאב, "האוכלוסייה באינטרנט היא מאוד מגוונת. זה לא בהכרח הלוזרים של החברה". בחיי היומיום בוחרים להכיר אנשים על פי המראה החיצוני תחילה ורק לאחר מכן מתרשמים מתכונות האישיות.

 

"זה לא סוד שלנשים יפות יש יתרון גדול בחיים. באינטרנט הן מאבדות את היתרון הזה. היתרונות באים לידי ביטוי בכתיבה מהירה, שנינות, חוש הומור. בעלי תכונות אלה הם המאהבים הגדולים של האינטרנט", אומר בן-זאב. במקביל מהווה האינטרנט כלי זמין להשגת מין מהיר.

 

בספרו מצטט בן-זאב אנשים שמדווחים שהאורגזמות שלהם בסייבר ספייס הן הרבה יותר חזקות. "שוב, האנונימיות של האינטרנט מאפשרת לאנשים ללכת הרבה יותר רחוק ולהוריד מסכות", מסביר בן-זאב. "הדמיון משחק כאן תפקיד הרבה יותר גדול מאשר בסקס רגיל. והדמיון תמיד טוב יותר מאשר היומיום. תמיד אפשר לדמיין את בן או בת הזוג כיפה יותר, חטוב יותר ולעשות דברים שלא חלמתם לעשות בעולם האמיתי".

 

על פי העדויות, באינטרנט עושים דברים נועזים יותר. חלקם מדווחים כי יש לזה ערך חינוכי, כי הם לומדים באינטרנט ומיישמים עם בני זוגם מחוץ לרשת. אחד המרואיינים בספר אמר: לא משנה לי שהתיאבון של אשתי מתעורר בחוץ, העיקר שהיא אוכלת בבית. בני זוג יותר סלחניים לבגידות ברשת מאשר בחיים".

 

אי אפשר בלי משיכה מינית

 

הסוג השלישי של יחסים ברשת שמונה בן-זאב הוא יחסים רומנטיים עמוקים. היחסים באינטרנט חזקים, מסביר בן-זאב, כי יש בהם גם מרכיב דומיננטי של דמיון פעיל. "דמיון מרגש אותנו", הוא אומר. "כמו בספרים, סרטים ואמנות, הוא מוביל אותנו לסיטואציות חזקות מבחינה רגשית. באינטרנט אתה לא רק צופה פסיבי אלא חלק מהסרט. אתה כותב את התסריט, מביים ומשתתף.

 

יש מהצד השני אדם בשר ודם שבאמת רוצה אותך". לדברי בן-זאב, אחוז ניכר מהרומנים באינטרנט מועבר לחיים מחוץ לרשת, "אבל אז", הוא אומר, "הפגישה הראשונה פנים מול פנים היא קילר ליחסים. החשיבות של המשיכה עצומה, ויש בדרך כלל התנפצות של הדמיון במציאות". מרואיינים בספרו של בן-זאב דיווחו על בני זוג עימם ניהלו רומנים ממושכים באינטרנט, אך כשנפגשו פנים מול פנים, נגמר הרומן בו ברגע.

 

לדברי בן-זאב, מרבית המקיימים רומנים וירטואליים ממושכים מאפשרים הנחה מסוימת למראה החיצוני, אך ישנו סף שמתחתיו לא יירדו. "משיכה מינית הכרחית", אומר בן-זאב, "אי אפשר לעקוף את זה". עם זאת, לזוגות שעברו את הפגישה הראשונה מחוץ לרשת בשלום יש סיכויי הישרדות גבוהים.

 

"לאחר שנתיים ביחד דיווחו כ-70 אחוז מבני הזוג שהכירו ברשת כי הם עדיין יחד והיחסים טובים. גם איכות היחסים לאחר שנתיים גבוהה יותר אצל אלה שהתחילו באינטרנט. שאלונים שהמשתתפים מדרגים בהם מספר פרמטרים גילו כי כ-62 אחוז מאלה שנפגשו באתר מסוים והיו נשואים שנתיים העריכו את איכות הקשר עם בני זוגם כמעל לממוצע".

 

איך אתה מסביר את זה?

 

"באינטרנט אתה קודם כל מכיר את האדם שמולך, ומערכת יחסים שנבנתה מלכתחילה על תכונות פנימיות היא בעלת סיכויי הישרדות גבוהים יותר, בתנאי שעברת את סף המשיכה. יש קורלציה ברורה בין אורך תקופת החיזור להצלחת הנישואין". בעניין זה חושף בן-זאב תוצאות של מחקר אחר, לפיו דווקא בני זוג שחוו מערכות יחסים רבות וקיימו יחסי מין עם בני זוג רבים לפני הנישואין יהיו אלה בעלי הנטייה הגבוהה יותר לבגוד בבני הזוג לאחר הנישואין.

 

זאת, לעומת בני זוג שהכירו בגיל צעיר ולא חוו מערכות יחסים זוגיות אחרות. "באינטרנט חוזרים למעשה לימים ההם", אומר בן-זאב, "כשאנשים דיברו לפני שנכנסו למיטה. היום אתה רק מכיר מישהו ואתה קופץ איתו למיטה. מתברר שכשאתה מדבר קודם, במשך תקופת חיזור ארוכה, סיכויי ההישרדות גבוהים יותר.

  

אז פחות ירצו לבגוד בזכות האינטרנט, אבל מצד שני, היחסים באינטרנט הם בגידה מאוד נגישה. איך אתה רואה את מוסד הנישואין בעתיד?

 

"זה נכון שסייבר סקס הופך לנפוץ בקרב שיעור גדל והולך של אנשים נשואים, אך כיום הרבה מהם טוענים שהם מנסים להציב גבולות. בפועל קשה לשמור על הגבולות, כי עם האוכל בא התיאבון. הקלות הבלתי נסבלת של היחסים באינטרנט באמת מאיימת, בעיני, על מוסד הנישואין כמו שאנחנו מכירים אותו. "לאורך כל ההיסטוריה האנושית היתה מונוגמית באופן מוצהר. הניאוף היה קיים אך היה סודי, והממדים של התופעה היו קטנים יותר. זה כמו סכר עם חור קטן, שהולך וגדל והופך לענק ומאיים".

 

אז מה צופן לנו העתיד?

 

"יש תהליכים בהיסטוריה, ואנחנו עוברים עתה תהליך שסופו עוד לא ברור. לפני 100 שנה לא היו יחסי מין מחוץ לנישואין. זה לא היה מקובל. היום לא מקובל להינשא לפני שמקיימים יחסי מין. זה נהפך לנורמה רצויה. אני בהחלט חושב שתהיה מהפכה בזוגיות, אבל לא ברור עדיין כיצד".

 

נישואים פתוחים? ילדי הפרחים ניסו את זה בארה"ב של שנות ה-60 וזה לא תפס.

 

"זה נכון. הבעיה היא רגשית. כשאתה אוהב מישהו, אתה רוצה את כולו ולא מוכן לחלוק בו. הרעיון של מסגרת קבועה הוא צורך קיים, שבסך הכל מהנה אותנו. זה נותן ביטחון, פמילייריות, מחזק רגשות. עובדה שגם גרושים וגרושות רוצים להתחתן שוב.

 

"מצד שני, זה בניגוד לטבע הרגשות, שמתעוררים חזק יותר בשינוי. אחת הסיבות שנשואים פתוחים נכשלו היא כי אתה מתרגש מהשינוי רק כשאתה משווה אותו למשהו קבוע. אם יש כל הזמן שינויים, הם כבר לא שינויים. בני זוג מזדמנים, ללא מערכת יחסים ראשונית יציבה, הם כבר לא ריגוש.

 

אני מעריך שיצטרכו למצוא בעתיד איזושהי מסגרת שמצד אחד תשמור על החשיבות והראשוניות של מסגרת הנישואין הקבועה, ומצד שני תאפשר שינוי שירגש אותנו. הוא לא בהכרח חייב להיות מיני אלא סתם שינוי רגשי. הדור הצעיר, שכל כולו גדל באינטרנט, ודאי ייאלץ להתמודד עם השאלות הללו בשלב מסוים".

 

יש לך הגדרה לרגש?

 

"קצר, בעל עוצמה חדשה, מתעורר עקב שינוי, ממוקד מאוד. אשתי, אגב, אומרת שאני לא מבין כלום ברגשות, ושאני חזק רק בתיאוריה".