חופשה רגועה במטולה

היום, כשאומרים "כוננות ספיגה" במטולה מתכוונים למטיילים. כאן מחכים להם חדרי אירוח מזמינים, סיורי נופים ואוכל מצוין. גיחת שלווה

אילנה מסר פורסם: 22.02.05, 10:51

מה אין בה, במטולה היפה, הקרירה, קסומת הנוף, זו שהיא בסך הכל רחוב אחד, קשישה בת מאה ומשהו שה"חאקורות" שלה צופנות סוד. הנה חיימק'ה הוד מרחוב הראשונים, ששיפץ את החצר והבוידעם לפני כחודשיים ומצא בעליית הגג ספר מסעות בעברית, משנת 1914. את הספר כתב אחד, ישעיהו פרס, ומתוארים בו מסלולי טיול, מסעדות, מלונות ומקומות מפגש בירושלים, צפת, טבריה, באר שבע ויפו, תוך שהמחבר נכנס לפרטי פרטים ומציין את מזג האוויר המאפיין תקופה זו ואחרת, ועוד מוסיף שמות מסעדות ראויות ברובע היהודי בדמשק, בביירות ובקהיר.

 

חיימק'ה ומרים הוד מנהלים את "בית שלום" במטולה ומגישים לארוחת הבוקר גבינות ביתיות, שמנת, זיתים כבושים, ירקות

בית שלום מטולה משפחת חיימק'ה הוד מסעדה צימר צימרים

בשמן זית וחלב מהרפת. כל כך נעים לשבת איתם סביב שולחן עץ מאסיבי, בחדר האוכל עטור המזכרות שבו מוצגות תמונות המשפחה - משפחת פיין, מראשוני מטולה - כשמאחור רוחשות להבות באח הברזל ועליו רותח הקומקום. בני הזוג מתחרים ביניהם מי יספר לאורחים עוד מתולדות המקום והם גם ירשו לכם, בזהירות, לעלעל בספר ההיסטורי שהתגלה בביתם.

 

חצר הבית נבנתה במקור על ידי סבו וסבתו של חיים. חדר האוכל הוא בית המגורים הראשון שלהם מאז הגיעו למטולה מיסוד המעלה, ב-1896, לאחר שחצו את בצת החולה. בבית הזה הובאו לעולם 11 ילדים. שלום פיין, אביו של חיימק'ה, הוא אחד מהם.

 

הזיתים שכובשים בעלי הבית נמסקו מעצים בני 108 שנה שנטע הסב. ריבות התאנים נרקחות משני עצי התאנה בחצר ואף ממתיקות את העוגות שמגישה מרים הוד לשולחן, על פי מתכונים סודיים של הסבתא שלה. ליקר השזיפים החריף-מתקתק הוא המצאה אישית של בעל הבית.

 

20 חדרי האירוח מעוצבים בטעם מאופק - תמהיל של עתיק וחדש, נוח ומפנק. חדרי האמבטיה מרווחים וחדשים, המיטה רחבה ורכה ועל שידות הלילה מוצבות עוגיות הבית ושוקולד. מהחלון נשקפת חצר שבה מלבלבות רקפות.

 

בקיצור - נקודת פתיחה טובה לסיור מודרך במטעים ולאורך גבול לבנון. חיימק'ה הוד ילווה (בתיאום מראש). 

 

 

ללכת על הגבול

 

ממלון שלום פונים ימינה, לביקור בבית לישנסקי, בספריה, במוזיאון בית-האיכר (תחנת המכס הישנה) ועד לשער וייס, דרכו הוברחו יהודי סוריה לארץ ומשם נרקמו הקשרים הראשונים עם תושבי דרום לבנון בשנת 1976. מהשער נעים לאורך הגדר המזרחית של מטולה, תוך תצפית על מפל "הטחנה" בנחל עיון. מומלץ לעצור בבית העלמין של מטולה. השמות המיתולוגיים מספרים הכל.

 

העלייה ל"מצפה דדו" פורשת לפניכם את מטולה, עמק החולה, צפון רמת הגולן, החרמון והר דב. שם מקבלים "גזרת דרום לבנון" ואירועי הר דב משמעות מדויקת בזמן אמת.

 

התצפית לכיוון עמק עיון והמובלעת הנוצרית של קליעה ומרג'-עיון מזמנת חוויה מסוג אחר. הכל נראה כל כך פסטורלי ושלו, חלק מהבתים מצטיירים כארמונות פאר, על שיפולי הגבעות נטועים עצי חורש - אבל אין לתת למראה האידילי להטעות. גם אנשי החיזבאללה נטועים שם.

 

עוברים לדרך מטעים ציורית וממשיכים לאורך קטעי נוף יפים, עמוסים בוסתני פירות. דרך הכורכר קופצנית אך נסבלת מובילה עד ל"מצפה עדי". משם עולים על כביש סלול היטב ובצידו אתרים מזמינים לפיקניק. הכביש יוביל אתכם עד למשגב-עם ויזמן תצפית עומק לעבר נופי דרום לבנון, לצד חומר למחשבה על שהיית צה"ל שם בעבר הלא רחוק.

 

קיוסק הבריכה של גידי

 

מה שהיה בעבר הקיוסק של הבריכה של מטולה, הפך באחרונה ל"גידי'ס", מעין בית מרזח של בוקרים, ספון עץ, בעל דלפק הגשה רחב, עם כסאות בר מצופים עור אדום ופינת הסבה מרופדת, נחבאת קמעה, ללגימת בירה קרה עם חברים. גידי הררי, איש ביטחון לשעבר, קורא למקום שלו "ביסטרו גלילי" ומשקיע שם נשמה ודמיון.

 

הוא הכיר את המקום מאז 1984, עת הגיע לראשונה לשרת ביחידת מודיעין צפונית. כבר אז נדלק בו רעיון להקים כאן בית אוכל

לא שיגרתי, איזה ביסטרו או סלוּן - משהו עם אווירה שלא יתפשר על איכות התפריט. המנות שמוציא השף תומר איכותיות על פי כל קריטריון. טובה במיוחד מנת פירות הים והצדפות. 

 

אבל תבשיל הקדירה של גידי'ס, בשר עם ירקות שורש, או כבדי העוף הצלויים המוגשים ברוטב אוכמניות,  או חזי העוף העדינים על מצע של תרד ארוז בבצק פילו דקיק, או הנתחים העגולים של מדליוני דג הטונה על מצע של פלפלים משלושה צבעים - המנות האלה הן חגיגת זלילה מלווה ביינות משובחים.

 

 

גלגולים רבים עברו על אחוזת דוברובין ביסוד המעלה מאז נוסדה על ידי משפחת גֵרים שהגיעה מרוסיה ב-1883 והתיישבה באחוזה בלב מטעי פרי. האחוזה שימשה תמיד אתר נכסף למבקרים שבאו לצפות בביתני האמנים שהתמקמו במבנה האורוות הישן, לטעום נוסטלגיה ולאכול אצל המסעדן הזכור לטוב גדי ברכוז ז"ל, שטיפח במקום מסעדה איכותית של בשרים מעושנים ותבשילי גורמה.

 

אחריו פעלה במקום מסעדה בניחוח רוסי שמשכה למקום אוהבי פירות ים, עד שגם זו נעלה את שעריה. לפני שנה הוחלט במועצה לשימור אתרים, בשיתוף עם קק"ל, למנף את אחוזת דוברובין בהשקעה של מיליון שקל, כדי לרענן את החזות המאובקת של המקום, לטפח את הצמחייה והבוסתנים, להשקיע בתשתיות החשמל והקרקע ולהפוך את מתחם האחוזה לאתר של קונצרטים ומופעי תרבות.

 

קפיצה קלה ממטולה מזמנת כאן מופע אורקולי שמספר את תולדות המקום מראשיתו. באותה הזדמנות אפשר להתארח במסעדה המקומית.