סרטים בשמי ברלין

פסטיבל הסרטים של ברלין, שנפתח היום, מסמל את תוכנית ההתנתקות התרבותית של אירופה מהוליווד: בצוות השופטים הבינלאומי לא יישב אף נציג אמריקני. את ישראל ייצגו שבעה סרטים, ביניהם סרט על תנועת הסרבנים וסרט על קבלן הנחטף על-ידי פועליו הפלשתינים

זמן קצר בלבד לאחר ייסודם של פסטיבלי הקולנוע של קאן בצרפת וונציה באיטליה, יצא ב-1951 לדרכו ה"ברלינא - לה" – פסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין, שייפתח היום זו הפעם ה-55. את הפסטיבל הראשון חנך "רבקה", סרטו המפורסם של אלפרד היצ'קוק. מאז השתתפו בתחרות הרשמית של ה"ברלינאלה" יותר מאלף סרטים, שהתחרו על פרסי דוב הזהב ודוב הכסף היוקרתיים.

 

השנה מתמודדים על פסלי הדוב הקטנים 21 סרטים, ביניהם סרטים על נוראות הקולוניאליזם האירופי באפריקה ("אדם לאדם" עם ג'וזף פינס וקריסטין סקוט-תומאס), קבוצת סטודנטים גרמנית שפעלה במחתרת נגד המשטר הנאצי, ביוגרפיה של נשיא צרפת המנוח פרנסואה מיטראן, שעותיהם האחרונות של מחבלים מתאבדים פלשתינים ("גן-עדן עכשיו" של האני אבו-אסאד), וכמובן – סרטים על מין ואהבה, שבלעדיהם לא ייתכן כל אירוע קולנועי המחשיב את עצמו.

 

בין מזרח למערב

 

ופסטיבל הסרטים של ברלין בהחלט שווה התייחסות, ולא רק בגלל היותו הפסטיבל הגדול ביותר. ה"ברלינאלה" נערך בעיצומו של החורף, כמה ימים לפני חלוקת פרסי האוסקר – ובכל זאת מגיעים אליו מדי שנה מיטב השחקנים והבמאים מארצות-הברית, אירופה ושאר מדינות העולם. "ברלין היא אחרת", הצהיר לפני כמה שנים מפיק הסרטים הנודע, ארתור קון, שזכה בשישה פרסי אוסקר וגם ב"דוב הזהב" על "הגן של פינצי קונטיני".

 

השנה יוקרנו במסגרותיו השונות של הפסטיבל כ-350 סרטים מ-52 מדינות. בין האורחים המכובדים שיצעדו על השטיח האדום בדרכם ל"היכל הפסטיבל" בכיכר פוטסדאם יהיו קווין ספייסי, גלן קלוז, קתרין דנב, דניאל דיי-לואיס, אנג'ליקה יוסטון, ג'ראר דפרדיו ועוד ועוד.

 

יתרונו של הפסטיבל וייחודו הם בכך שבגלל מיקומו – בלב הגוש הקומוניסטי – הפך ה"ברלינאלה" למקום מפגש אידיאלי בין מערב ומזרח. כבר בשנות ה-70 הופיעו בו סרטים ממדינות מזרח אירופה, ובכך תרם הפסטיבל למדיניות ההפשרה הבין-גושית. אולם ענני המלחמה הקרה העיבו במשך שנים על האירוע התרבותי, והיו שנים בהן נמנעו שחקנים ידועים להגיע לברלין, מחשש שייקלעו למלחמה של ממש ולא לירי הוליוודי.

 

ביוני 1953, יום לפני תחילתו של פסטיבל ברלין השלישי, פרצו במזרח העיר מהומות עממיות נרחבות, שדוכאו בכוח הזרוע על-ידי עושי דברה של מוסקבה. כמעט כל המוזמנים ל"ברלינאלה" ביטלו אז את בואם לברלין, למעט גרי קופר, שהגיע עם כל בני משפחתו.

 

ביוני 63', באחד מרגעי השיא של המלחמה הקרה, הגיע נשיא ארצות-הברית ג'ון קנדי לביקור הזדהות היסטורי במערב ברלין. כיוון שהביקור נערך בעיצומה של ה"ברלינאלה" העניק ראש-העירייה, וילי בראנדט, לאורח המכובד "דוב כבוד" של הפסטיבל. מיד לאחר נפילתה של חומת ברלין, ב-1990, עוד בטרם אוחדה גרמניה מחדש, סופחו מזרח ברלין ובתי-הקולנוע שלה לפסטיבל.

 

הנציגים הישראלים

 

למרות שורשיו האמריקנים הפך ה"ברלינאלה" עם השנים לבימת מחאה פוליטית נגד ארצות-הברית, כשמדיניותה של וושינגטון לא מצאה חן בעיני האירופים. בשנת 1970 התחוללה בפסטיבל שערורייה אדירה בעקבות הקרנת הסרט "או.קיי" על אונס ורצח צעירה ויטנאמית על-ידי ארבעה חיילים אמריקנים. הפסטיבל פוצץ מבלי שיחולקו באותה שנה פרסים.

 

השנה מהווה ה"ברלינאלה" קריאת תגר רצינית של הקולנוע האירופי על תעשיית הסרטים האמריקנית. בתוכנית הפסטיבל יוקרנו יותר הפקות אירופיות מבשנים עברו. מעבר לכך, בצוות השופטים הבינלאומי לא יושב אף נציג אמריקני. תוכנית ההתנתקות התרבותית של אירופה מהוליווד יוצאת לדרך.

 

את ישראל ייצגו בפסטיבל שבעה סרטים: "לך תחיה ותהיה" של הבמאי הצרפתי-רומני ראדו מיכאליינו על העלייה האתיופית לישראל, "בעיניים עצומות" של עדי חלפון על סיפור אהבה לסבי, ו"כביש" של נדב לפיד על קבלן ישראלי הנחטף על-ידי פועליו הפלשתינים. סרטים אלה יוקרנו במסגרת היוקרתית של הפסטיבל, "פנורמה".

 

"אודסה אודסה", סרטה של מיכל בוגנים על קהילת יהודי אודסה, ו"רציתי להיות גיבור" של שירי צור על תנועת הסרבנים יוקרנו במסגרת "פורום לבמאים צעירים". הסרט הקצר "דון קישוט בירושלים" של דני רוזנברג יתמודד בתחרות הרשמית של הסרטים הקצרים, ו"סיפור קיץ" של שמואל פלג יופיע בקטגוריית סרטי הילדים.