"קופחתי רק בשל היותי ערבי". כך טוען ד"ר ותד נשאת, רופא שיניים שעתר לבית המשפט העליון, בטענה כי ועדות הבנייה בנתניה לא אישרו לו להשתמש בדירתו כמרפאת שיניים, על רקע אפלייה גזעית.
נשאת, בעל דירה ברחוב בנימין בנתניה, הגיש בשנת 1998 בקשה לשימוש חורג בחדר אחד בדירתו, כדי להשתמש בו כמרפאת שיניים. הבקשה נדחתה בשלב הראשון בוועדת המשנה של הוועדה לתכנון ובניה בנתניה, אך מאוחר יותר הוחלט לקדם אותה ולהעביר אותה לדיון בוועדה עצמה.
בחודש מארס 2003 הוחלט לאשר את הבקשה לשימוש חורג בחדר אחד. בעקבות ההחלטה הגישו כרמלה וארוין רוזמן, דיירים בבניין, ערעור לוועדת התיכנון והבניה במחוז מרכז.
בחודש יוני 2003 נתנה הוועדה המקומית היתר בניה לד"ר נשאת, אך חודש לאחר מכן התקיים דיון בוועדת המשנה של הוועדה המקומית, ובו הוחלט לבטל את ההיתר, זאת עוד לפני שהתקיים דיון בוועדה המחוזית. החלטת ועדת המשנה הובאה בפני הוועדה המחוזית, אשר קבעה כי מדובר בהחלטה תמוהה, אך אישרה אותה בכל זאת.
בעקבות ההחלטה הגיש נשאת באמצעות עו"ד ניסן שריפי ערעור לבית משפט המחוזי בתל אביב אך הערעור נדחה.
עו"ד שריפי ערער לבית המשפט העליון נגד החלטת בית המשפט המחוזי והחלטת שתי הוועדות. בערעור נטען, כי הוועדה המקומית ביטלה את ההיתר על סמך נימוקים שעד היום לא ידוע מהם ומאין נבעו.
לדברי עורך הדין, בית המשפט המחוזי התעלם מכך שהוועדה המקומית ציינה בהחלטה לבטל את ההיתר, כשהיא מתבססת על החלטת הוועדה המחוזית. אך הוועדה המקומית לא יכולה היתה להסתמך עליה, אלא אם נערך תיאום מראש בין השתיים, כיוון שהדיון במקומית נערך לפני הדיון במחוזית, מעשה הפוסל את ההחלטות של שתיהן.
בערעור נטען עוד, כי ההחלטה על ביטול ההיתר מהווה אפליה וקיפוח של נשאת, בגלל היותו ערבי. בעתירה נטען, כי בית המשפט המחוזי התעלם מכך שהוועדה המקומית מעולם לא נקטה הליכים כלפי רופאי שיניים העובדים בתוך דירת מגוריהם, ונשאת הוא היחיד שהוועדה נקטה נגדו הליכים משפטיים מקרב כל רופאי השיניים בנתניה, למרות שרובם מתגוררים ועובדים בדירתם. "המערער הוא גם היחיד מקרב הללו שמוצאו ערבי, והנתונים מדברים בעד עצמם", נטען.
עו"ד שריפי הוסיף וטען בערעור, כי עיריית נתניה בעצמה מבצעת שימושים חורגים ואפילו הוועדה המקומית פעלה עד לפני זמן קצר במשרדים שייעודם היה תעשיה ומלאכה. לדבריו, עיריית נתניה והוועדה המקומית נוהגות בעיר בהפרת חוקי התיכנון והבניה וכל המסעדות שבבעלות העירייה המנוהלות בידי החברה הכלכלית שבבעלותה, בעיקר אלה הסמוכות לחוף הים נבנו ללא היתר. בנוסף, משרדים שונים של העירייה הנמצאים מחוץ לבניין העירייה הרשמי ברחוב תל חי, ממוקמים במבנים שייעודם מגורים, ועיריית נתניה בנתה מנחת מסוקים בצמוד לחוף הים, סמוך לבית חולים לניאדו, ללא היתר בניה.