כן לאהבה, לא לסטוצים

למורן אייזנשטיין נמאס מתדמית הבייב והיא מחפשת כיוונים חדשים, גם בקריירה וגם בחיים: "התקשורת יצרה דימוי מסויים ואני איבדתי את עצמי לגמרי. היום אני לא אתפרסם בכל מחיר"

אנשי העסקים שנקלעו לחדר התה שבמרומי הקומה ה-17 של מלון "שרתון-מוריה" בתל אביב, הופתעו לגלות שם את מורן אייזנשטיין, דוגמנית-שחקנית. אפילו במקום המהודר הזה, שמסתופפים בו אורחים מאופקים ומנומסים, המבטים הרעבים ננעצו בבייב האולטימטיבית, שלבשה גופייה חושפנית באמצע החורף.

 

"אנשים שאני נמצאת בפנטזיה שלהם ממציאים שהייתי איתם", היא מספרת. "יום אחד התקשרה אליי בחורה, שהחבר שלה – איש מסודר מהבחינה הכלכלית, בעלים של יאכטות – רצה לפגוע בה, להוציא לה את העיניים. בטלפון הנייד שלו הוא הזין את הנתונים כך שכשחבר מסוים שלו יתקשר אליו, על צג הנייד תופיע שיחה מזוהה עם שמי. היא לקחה את הטלפון וראתה את שמי. היא התקשרה אליי. שמעתי בקול שלה חרדה ותמימות. אני בחיים לא אקח חבר של מישהי. אני מאמינה שמי שלוקחת חבר ממישהי תיענש בכך שגם לה ייקחו את החבר. למי שלא מכיר אותי, אני נראית אחת כזאת שוואללה בחגיגות. ואני לא. אני אישה של גבר אחד, ואם אין לי חבר – אין לי סטוצים".

 

לא תמיד אייזנשטיין מרגישה כל-כך טוב עם עצמה. "אם רע לך בפנים ואתה עובר דברים לא טובים, אתה תסתכל על עצמך במראה וגם אם תהיה הכי יפה בעולם, אתה תרגיש הכי מכוער בעולם והכי רע בעולם. היו תקופות שהסתכלתי על עצמי במראה ולא יכולתי לראות את עצמי. הסתכלתי על עצמי במראה וראיתי את העצבות בעיניים. אתה לא רואה אור. אתה רואה בן-אדם חסר אנרגיה. היתה תקופה שלא אהבתי את עצמי, לא ידעתי מי אני. יש לי שיחות עם אלוהים. אני אומרת לו: 'בורא עולם, למה יצרת אותי כמו שאני? מצד אחד, לא מכוערת, ומצד שני כל-כך שונה מבפנים. איפה ההיגיון?'. זה הקונפליקט שלי עם עצמי".

 

נראה שבגיל 27, ואחרי שכיכבה ב"המופע של סטיב" בערוץ 2 ובמחזה "החשפנית" בתיאטרון חולון, אייזנשטיין עייפה מהטייפ-קאסט הנצחי שדבק בה מאז הפרסומת בה הכריזה בפתיינות "ואם ביום שלישי לא בא לי?". היא היתה רוצה שיראו בה הרבה יותר מנערת זוהר, שמתרוצצת מאירוע יחצני אחד למישנהו. בינואר, לאחר שבמשך שלוש עונות אייזנשטיין הובילה את מסע יחסי הציבור של מעצבת האופנה עירית, היא התבשרה שהוחלט להחליף אותה באילנית לוי הצעירה ממנה.

 

בעונה הבאה של "לימוזינה", תוכניתו של גיל ריבה בערוץ 10, אייזנשטיין מיועדת להחליף את גלית גוטמן, שהגישה בה פינה. במקביל לנסיונותיה להעפיל לתפקיד טלוויזיוני משמעותי יותר, אייזנשטיין מכינה את עצמה גם לחיים הרחק מאור הזרקורים. היא לומדת ריפוי באמצעות טיפות מתמצית פרחי באך ומקווה לפתוח עסק עם אחותה, שהשתלמה ברפואה אלטרנטיבית לפניה.

 

"לאן שהגעתי עד היום, הגעתי בזכות עצמי – ולבד", היא אומרת. "בעבר, היו אנשים שטענו שהם גילו אותי. אבל זה ממש לא נכון. עד גיל מסוים לא היה מישהו שממש האמין בי ואמר 'אני לוקח אותה ועושה ממנה משהו מסוים'. אני האמנתי בעצמי ובזכות עצמי עשיתי הכל. כשהתחלתי את הדרך הייתי תמימה. היו הצעות של כל מיני אנשים, שהבטיחו תמורה אם אעשה את זה. אבל אין אצלי דבר כזה, להתקדם דרך דברים לא נכונים. יש לי מטרה ויש לי דרך, גם אם היא קשה. כמו שיש אנשים טובים באמצע הדרך, יש גם אנשים רעים מאוד באמצע הדרך.

 

"לבחורות שנמצאות בתחילת דרכן אני יכולה להגיד שצריך לפקוח עיניים. צריך להאמין בעצמך ולהחליט שאם אתה רוצה לעשות משהו, יש לעשות אותו בדרך הישרה והנכונה, ולא דרך המיטה. אין שום ערובה שאם תיכנסי עם מקבל החלטות למיטה, זה יפתח בפנייך את הדרך".

 

איזה גבר את מחפשת?

 

"אני רוצה מישהו שתהיה לי איתו אהבה אמיתית, בלי אינטרסים. כשאני אבוא הביתה, הוא יידע את הנשמה שלי. הוא יאהב אותי לא בגלל המראה שלי, לא בגלל שאני מפורסמת, לא בגלל שאני פנטזיה. אני רוצה שהוא יאהב את הנשמה שלי, שהוא ידע שיש בי המון דברים שאף אחד חוץ ממנו לא מכיר. האהבה היא במקום הראשון אצלי וסקס ברביעי. קודם כל אהבה, אחרי זה כל השאר. אני רוצה אהבה. אני מאוד רוצה זוגיות. אני אוהבת ילדים ואני רוצה משפחה".

 

רצוי משפחה עשירה.

 

"יש תקופות שאתה מקבל טלפונים מהבנק שצריך להכניס כסף. אבל זה עדיין לא אומר שבגלל שאני לא מרוויחה במשך חמישה חודשים אני צריכה לחפש לי מישהו עשיר. אם הייתי רוצה מישהו עשיר מן הסתם הייתי עם מישהו עשיר. אבל אני לא מחפשת את זה. אני בן-אדם עצמאי. יש לי קריירה ואני לומדת, ואני לא בונה את עצמי דרך התעלקות על מישהו, כי אלה חיים אומללים.

 

"ראיתי בבית את הזוגיות שהיתה להורים שלי. ראיתי את האהבה ביניהם והיה לי ממה ללמוד. ראיתי אותם מתחבקים בסלון ורוקדים. ראיתי כזאת אהבה בבית, שאני לא יכולה לרצות משהו אחר. אני יכולה לרצות רק אהבה אמיתית ורק גבר אחד. אני רוצה שהוא יהיה ראוי לי ושאני אהיה ראויה לו. אני מחפשת דמות אבהית, גבר יציב, שאוכל להיות לידו הילדה הקטנה, מישהו שאוכל להניח את ראשי על כתפו ולהרגיש ביטחון, לדעת שיש מישהו שדואג לי".

 

ההסבר הפסיכולוגיסטי יניח שאייזנשטיין מחפשת דמות אב. בשנת 91', כשהיתה בת 14, אביה טבע בים במהלך מסיבת סיום כיתה א' של אחיה הצעיר. "זה קשה נורא לגדול בלי אבא. הוא אהב אותי בטירוף. אבא זה הגבר היחיד בחיים שהוא אמיתי, שאין לו שום אינטרס. הוא מסתכל עליך כדבר טהור. כשהוא הולך, מה שנשאר זה זאבים. היה לי מישהו בחיים שאהבתי, שנתן לי בסיס, שנתן לי ביטחון, שהיה שם בשבילי. ופתאום, ביום אחד, הוא הלך.

 

"הטראומה ההיא משפיעה עליי גם בחיי הבוגרים. כשאני נמצאת עם מישהו שאני אוהבת, יש לי  פחד שזה ייגמר. זה יכול להיות הרסני, כי אני יכולה לאהוב, אבל כל-כך מפחדת לאבד את הבן-אדם, שאני עושה דברים כדי שזה ייגמר – ואז אני לא אצטרך לאבד אותו. אני אסיים את זה לפני שיקרה משהו טראגי. זה מפחיד. אני שואלת את עצמי: 'מה, עוד פעם אני אאבד גבר?'. אני מתגעגעת לאבא שלי כל הזמן. אם הייתי יכולה לבקש ממנו משהו, הייתי מבקשת שהוא יתן לי למצוא את הבן-אדם שישלים אותי, שאיתו זה יהיה אמיתי. ושיהיו לי חיים שלווים ומאושרים, כי מאז שהוא נפטר לא היה לי קל. עברתי המון מלחמות".

 

אייזנשטיין בנתה את עצמה כגיבורת תרבות על גבול הטראש, מהלך שבדיעבד היא רק יכולה להצטער עליו. "כשהתחלתי להתפרסם, הרגשתי שאני בובה של התקשורת", היא אומרת. "יכול להיות שזאת היתה אשמתי. רק התחלתי לטעום מעולם הזוהר. עשו עליי פרודיות, אבל אני לא חושבת שבלונדינית חלָלה יכולה להחזיק תוכנית במשך חמש עונות (Y בלילה – צ.כ). לפעמים, שופטים בן-אדם על הדברים הלא נכונים, אף אחד לא מסתכל מעבר. 

 

"מהבחינה הזו, השתתפותי ב'המופע של סטיב' היתה נקודת מפנה. אנשים ראו צד אחר בי. זה מה שרציתי: שיבינו שיש דברים מעבר. אני אדם פגיע ורגיש. כל פעם, כדי להתחזק, אני אומרת לעצמי שאני צריכה שיהיה לי עור של פיל. אם אני רוצה להיות במקצוע הזה, אני צריכה לשאת שיריון על הגב. וזה קשה, כי קורים לי דברים שקשה לי להתמודד איתם. התקשורת יצרה דימוי מסויים ואני איבדתי את עצמי לגמרי. היום אני לא אתפרסם בכל מחיר. זה משהו שאני לא אחזור עליו. היום אני יותר שקולה במה שאני אומרת. לא מעניין אותי להגיע לאירועים מתוקשרים בשביל שתמונה שלי תיכנס לעיתון כל שני וחמישי. לא מעניין אותי להיות בתמונה של יחסי ציבור, שאין מאחוריה עבודה. זה כבר לא זה. באיזשהו מקום אתה מתבגר".