סרטן המעי: הגורמים והבדיקות לגילוי מוקדם

סובלים מכאבי בטן שלא פוסקים? יורדים לפתע במשקל ללא סיבה מיוחדת? משלשלים ללא סיבה? אילו תופעות מחייבות התייחסות מיוחדת ואילו בדיקות קיימות לגילוי מוקדם? כל מה שרציתם לדעת ופחדתם לשאול על סרטן המעי

מדענים סבורים שריבוי המקרים של סרטן המעי הגס, שנצפה בשנים האחרונות בארצות המערב ובישראל קשור ברובו לסגנון חיים ולהרגלי תזונה. במחקרים רבים נמצא קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של קלוריות, שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי, כמו גם קשר עם עישון ובמיוחד חוסר פעילות גופנית.

 

שינויים נקודתיים בבקרה הגנטית תורמים אף הם להתפתחות האדנומה ולהפיכתה לגידול ממאיר. אצל חלק קטן מהחולים בסרטן המעי הגס (כ-15%) מאובחנת נטייה משפחתית לחלות במחלה. בקרב קרובי משפחה, כמו הורים, אחים וילדים של אנשים שחלו בסרטן המעי הגס, שיעור התחלואה במחלה גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. לפיכך עליהם להיות במעקב קפדני יותר ולבצע קולונוסקופיה – בדיקה מהימנה של המעי הגס לכל אורכו, בה מוחדר מכשיר ארוך וגמיש למעי הגס.

 

בחלק מאוכלוסייה זו ניתן, באמצעות בדיקות דם, לאבחן שינוים גנטיים שבעקבותיהם ניתן, לעתים, להמליץ על פעולות רפואיות מוגדרות לצורך מניעה וגילוי מוקדם, ולכן אם יש לכם במשפחה ריבוי של גידולים במעי ובמיוחד הופעת גידולים לפני גיל 50, חשוב שתפנו לייעוץ רפואי.

 

בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן מעי הגס

 

בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה: בדיקה פשוטה ולא פולשנית המומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 50 אחת לשנה עד לגיל 75. הבדיקה ניתנת חינם בכל קופות החולים והיא פשוטה לביצוע. מטרת הבדיקה לגלות עקבות של דם בצואה שאינו נראה לעין. הופעת דם סמוי בצואה יכולה גם לגלות נוכחות של גידול קדם ממאיר (פוליפ-אדנומה) או גידול. אם נתגלה פוליפ שעדיין לא הפך לממאיר ניתן לכרות אותו באמצעות קולונוסקופיה, ובכך להקטין את הסיכון לפתח סרטן של המעי הגס בעתיד.

 

גם אם נתגלה גידול ממאיר בבדיקה, הוא מתגלה בדרך כלל בשלב מוקדם (מה שמפחית את התמותה בשיעור של 30%). תוצאות חיוביות בבדיקה, המעידות על הימצאות גידול, מתקבלות רק אם הגידול אמנם מדמם ביום שבו מתבצעת הבדיקה, לכן היא מתבצעת במשך שלושה ימים רצופים. ניתן לגלות באמצעות עקבות של דם בצואה כמחצית של הפוליפים הגדולים או הגידולים הממאירים. לכן יש צורך לבצע בדיקות עוקבות כל שנה, כדי לוודא שאין סימני דימום בתוך הצואה.

 

המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות במשרד הבריאות, ממליצה לאנשים שנמצאים בסיכון רגיל (כלומר שאין להם סרטן מעי במשפחה) על ביצוע בדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה מדי שנה מגיל 50. המלצה זו קיבלה את אישור כל הגורמים המעורבים בתחום בישראל. הבדיקה כלולה בסל השירותים של קופות החולים, וניתנת חינם.

 

בדיקת פי הטבעת באצבע: בדיקה המתבצעת באנשים מגיל 50 ומעלה. היא מאפשרת לרופא למשש את הגידול כאשר הוא ממוקם בטווח האצבע הבודקת.

 

סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה: הסתכלות ישירה אל תוך המעי עצמו. הבדיקה מתבצעת דרך הסתכלות בחלל המעי תוך שימוש במכשירים אופטיים שונים. על דור המכשירים המודרניים נמנים האנדוסקופים הגמישים - הפיבר-אופטיים. לקטגוריה זו שייכים:

 

• הסיגמואידוסקופ הגמיש - המאפשר בדיקה בעומק של עד 60 ס"מ מפי הטבעת. בדיקה זו גורמת לאי נוחות מסויימת לנבדקים, אך אינה גורמת סבל. הבדיקה מחייבת הכנה מוקדמת עם חוקן, ונמשכת דקות ספורות. בדיקה זו מאפשרת לגלות גידולים במעי הגס, ומאפשרת לקיחת דגימה לבדיקה פתולוגית, או כריתת הפוליפ.

 

• הקולונוסקופ - הוא מכשיר ארוך וגמיש המאפשר לבדוק את המעי הגס לכל אורכו. זו בדיקה מהימנה ביותר, המבוצעת במכונים הגסטרואנטרולוגים בארץ. אין היא מחייבת אישפוז, אך מצריכה הכנה מוקדמת על-ידי חוקני ניקוי. לפני הבדיקה נותנים חומר טשטוש והבדיקה נמשכת כ- 10 עד 20 דקות. יתרונה על-פני כל הבדיקות האחרות הינו בבדיקה של כל המעי הגס לאורכו, ובאפשרות לכרות גם פוליפים שפירים ללא קושי, כדי למנוע את התפתחותם לגידולים סרטניים.

 

בדיקות אלה מבוצעות על פי המלצת הרופא לקבוצות בסיכון גבוה, או כחלק מתהליך האיבחון כאשר מתעורר חשד לממצא כלשהו. בשנים האחרונות יש הממליצים על ביצוע בדיקה זו כבדיקת סקר לגילוי מוקדם גם לקבוצות בסיכון רגיל, אחת ל-10 שנים מגיל 50. יחד עם זאת, אף מדינה בעולם לא החליטה עד כה על עריכת בדיקת סקר ארצית באמצעי בדיקה זו.

 

צילום רנטגן: חוקן בריום בשיטת "הניגוד הכפול" וקולונוסקופיה וירטואלית (קולונוגרפיה). חוקן בריום הינו בדיקה הכרוכה בהחדרה של מעט בריום עם תוספת אויר, היוצרים שכבה עדינה של חומר ניגודי על דופן המעי, ומאפשרים גילוי פגמים קטנים יחסית. כך ניתן להבחין בחסימות, או בבליטות העלולות להיות גידולים. בדיקה זו פחות מדוייקת מקולונוסקפיה לצורך איבחון גידולים קטנים, ואינה מאפשרת לקיחת דגימות לבדיקות פתולוגיות, או כריתת פוליפים. אם מסיבה טכנית לא ניתן לבצע קולונוסקופיה שלמה של המעי, ניתן להשלים את הבדיקה על-ידי צילום רנטגן בשיטת "הניגוד הכפול". בדיקה זו נעשית רק על פי הפניית רופא.

 

לאחרונה הוכנסה לשימוש רנטגנאי 'קולונוסקופיה וירטואלית', שהיא בדיקה של כל המעי, תוך שימוש במכשיר C.T., שאיננה מחייבת טשטוש, אולם מחייבת הכנת המעי על ידי חוקנים. בדיקה זו נמצאת בשלבי בדיקה ראשוניים בארץ על מנת לקבוע את יעילותה לעומת אמצעים אחרים.

 

הקולונסקופיה הווירטואלית נמצאת עדיין בחיתוליה, ובאגודה למלחמה בסרטן אומרים כי "שיטה זו אינה מקובלת עדיין בעולם כאמצעי לבדיקת סקר לגילוי מוקדם. ההנחיות המקובלות כיום הן לשימוש בשיטה זו בנבדקים בהם קולונוסקופיה רגילה נכשלה או בנבדקים בעלי סיכון לביצוע קולונוסקופיה רגילה בשל גילם או מצבם הבריאותי. עם התבססות הניסיון והמחקר, אנו צופים לבדיקה זו יהיה מקום חשוב".

 

המלצות לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה

 

על פי הנתונים הקיימים, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גבוה יותר לאנשים מגיל 50 ומעלה, ומגיל 65 קיימת עלייה חדה במיוחד בתחלואה אצל גברים ונשים במידה שווה. בישראל יש יותר חולים בסרטן המעי הגס בין ילידי אירופה ופחות בין ילדי ארצות אסיה ואפריקה. באמצע נמצאים ילידי הארץ. ניתן להגדיר אנשים באוכלוסייה הכללית, כבעלי "סיכון גבוה" במיוחד לפתח את המחלה במקרים הבאים:

 

• אנשים בגיל 40 ומעלה, להם קרוב משפחה אחד או יותר (הורים, אח, אחות וכו') שחלו בסרטן המעי הגס.
• אנשים שחלו בעבר במחלות ממאירות, או במחלות הנחשבות קדם ממאירות - פוליפ שפיר (אדנומה), בגידול ממאיר במעי הגס, בדלקת כרונית של המעי הגס, או בגידול ממאיר של מערכת המין הנקבית (שד, רחם, שחלות).
• אנשים עם תסמונת משפחתית של סרטן או פוליפים מרובים במעי. גיל הבדיקה לאנשים בקבוצה זו נקבע על ידי רופא מומחה למחלות אלה.

 

לאנשים בריאים, המצויים באחת מקבוצות "הסיכון הגבוה", מומלץ לבצע קולונוסקופיה מלאה לאיבחון מוקדם. על מועד ביצוע הבדיקה ותדירותה יש להיוועץ ברופא מומחה.

 

סרטן המעי הגס ניתן למניעה ולאיבחון מוקדם בדרכים אלה:

 

• תזונה נכונה: ניתן להפחית את הסיכון להופעת גידולים ממאירים במעי הגס באמצעות תזונה וסגנון חיים מתאימים. במיוחד חשוב להקפיד על פעילות גופנית סדירה, צריכה קבועה של ירקות ופירות טריים, הקטנת צריכת בשר אדום, והגבלה קלורית. כמו כן מומלץ לאכול פחות שומן מן החי; לאכול יותר סיבים הנמצאים במזונות, כמו: לחם מחיטה מלאה, אורז מלא וכד'; להרבות באכילת פירות וירקות טריים; להימנע מהשמנת יתר; לבצע פעילות גופנית סדירה; להימנע מעישון.

 

• איבחון פוליפים: בעודם בשלב שפיר, לפני התפתחות מחלת הסרטן, מאפשר את כריתתם ומונע במקרים רבים את סכנת התפתחותם של גידולים ממאירים.

 

• תרופות מונעות: יתכן ובעתיד תהיה המלצה לצרוך תרופות כמו אספירין ונוגדי דלקת אחרים אשר לגביהם יש מידע ראשוני כי הם יעילים במניעת סרטן המעי.

 

התופעות המחייבות איבחון רפואי

 

• דם בצואה - לרוב הגידולים יש נטייה לדמם. אם הם נמצאים במעי הגס השמאלי, מופיע לעיתים דם אדום טרי על הצואה או בתוכה. יש לזכור שאנשים רבים סובלים מטחורים, שאינם כמובן גידולים, וגם אלה נוטים לדמם. אם הגידול ממוקם בצידו הימני של המעי, לא ייראה דם טרי, אולם יכול להיווצר מצב של חסר דם (אנמיה). תופעה זו, של חוסר דם בגיל מבוגר, עלולה להעיד על קיום גידול מדמם במעי, והדבר מחייב פנייה לרופא לצורך בדיקה ואיבחון.

 

• שינוי בפעולת המעיים - הגידול המתפתח חוסם באטיות את חלל המעי ומפריע לזרימת תוכן המעי. תופעה זו עלולה לגרום לשינויים בהרגלי היציאות: עלולה להתפתח עצירות שלא היתה קיימת בעבר, או נטייה לשלשול, וכן שינוי בצורת היציאות. הדגש הוא על שינוי בהרגלי היציאות - כאשר תופעות אלה אינן חולפות בתוך שבועיים - שלושה, מומלץ לפנות לרופא. יש להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה לתופעות אלה אינה סרטן, אך רק רופא, לאחר בדיקה, יכול לקבוע זאת.

 

• כאבי בטן קבועים - שלא היו קיימים בעבר ואינם חולפים, מחייבים פנייה לרופא לצורך בדיקה.

 

• ירידה דרסטית במשקל - מחייבת פנייה לרופא לצורך בדיקה.