לומדים מניסיון: אש ואוויר

האם ניתן לייצר גז שֶׁיְּכַבֶּה אש והאם גודל הצנצנת משפיע על משך בְּעִירַת הנר? ניסויים שתוכלו לעשות בבית, בנושא אש ואוויר

אנו יודעים שחומרים בוערים באוויר, אך האם כמות האוויר משפיעה על מֶשֶׁךְ הַבְּעִירָה? האם במקום שיש בו מעט אוויר, חומרים יִבְעֲרוּ למֶשֶׁךְ זמן קצר יותר? ובכן, ניתן לבדוק זאת. את הניסוי הבא כדאי לבצע יחד עם שני חברים. בנוסף, חשוב שאדם מבוגר יהיה לצדכם בעת ביצוע הניסוי.

 

 האם גודל הצנצנת משפיע על משך בְּעִירַת הנר?

 

ציוד וחומרים:

3 צנצנות זכוכית בגדלים שונים:

צנצנת גדולה,

צנצנת בינונית,

צנצנת קטנה,

פְּלַסְטֶלִינָה (תפקידה לחסום את כניסת האוויר אל הצנצנת),

3 נרות,

גפרורים,

מגש מתכת

 

מהלך הניסוי:

בניסוי ישתתפו שניים-שלושה חברים והורה שישגיח.

1. בחרו צנצנת (גדולה, בינונית או קטנה).

2. צרו מֵהַפְּלַסְטֶלִינָה צורת "נקניק".

3. שימו על פתח הצנצנת "נקניק - פְּלַסְטֶלִינָה".

4. על מגש המתכת הניחו את הנרות במרחק זה מזה.

5. הדליקו את שלושת הנרות - נר לכל משתתף.

6. כל ילד אוחז בצנצנת.

7. תנו אות (שלוש, ארבע ו..) והניחו, בו זמנית, את הצנצנות על הנרות. (צנצנת גדולה על נר ראשון, צנצנת בינונית על נר שני וצנצנת קטנה על נר שלישי).

8. חשוב להצמיד את הצנצנת לַמִּשְׁטָח, כך שכל נר "יְנַצֵּל" רק את האוויר העומד "לרשותו".

9. שימו לב: איזה נר כָּבָה ראשון, איזה כבה שני ואיזה נר כָּבָה אחרון?

 

מה לדעתכם היה קורה לו בצנצנת הקטנה היה חור? מה היה אז סדר כיבוי הנרות?

  

הערה: כדי לבצע את הניסוי לבד כדאי להיעזר בשעון אָנָלוֹגִי (עם שְׁנִיּוֹת) ולבדוק מה משך הַבְּעִירָה של הנר בצנצנת הקטנה, מה משך הַבְּעִירָה של הנר בצנצנת הבינונית ומה משך הַבְּעִירָה של הנר בצנצנת הגדולה...

  

הידעתם?

• האוויר הוא תערובת של גָּזִים. 78 אחוז מהאוויר הוא גַּז הַחַנְקָן. 21 אחוז מהאוויר הוא גַּז הַחַמְצָן. 0.04 אחוז מהאוויר הוא גַּז הַפַּחְמָן הַדּוּ חַמְצָנִי ושאר האוויר מורכב מִגָּזִים אחרים. 
• לגזים שבאוויר תכונות שונות: הַחַמְצָן, למשל, מעודד בעירה, הַפַּחְמָן הַדּוּ חַמְצָנִי מדכא בעירה, ואילו הַחַנְקָן אינו בוער. מה לדעתכם היה קורה אם כל האוויר היה מכיל חַמְצָן בלבד?

 

האם ניתן לייצר גז שֶׁיְּכַבֶּה אש?

 

ציוד וחומרים:

סוֹדָה לִשְׁתִיָּה,

בלונים,

חומץ,

בקבוק עם פִּיָה צָרָה,

בקבוק שתייה קלה,

כוס,

גפרורים,

מספריים

 

מהלך הניסוי:

חלק א'

1. שימו חומץ בתוך הבקבוק עם הפִּיָה הצרה.

2. קחו את בקבוק השתייה הקלה, גזרו קרוב לפתחו העליון וּצְרוּ מעין "משפך".

1. "הלבישו" בלון על פִּיַּת הַמַּשְׁפֵּךְ שיצרתם.

2. הכניסו לבלון אבקת סודה לשתייה.

3. הוציאו את הבלון מ"המשפך" .

4. הקפידו שאבקת הסודה לא תישפך על החומץ, ו"הלבישו" את הבלון על פִּיַּת הבקבוק עם החומץ.

5. בעזרת היד האחת הצמידו היטב את פִּיַּת הבלון לפִּיַּת הבקבוק.

6. הרחיקו את הפנים מהבקבוק, והרימו את גוף הבלון, כך שהסודה לשתייה תישפך לתוך החומץ.

7. כעת יתרחש תהליך תסיסה מהיר, במהלכו ישתחרר גז שֶׁיְּנַפֵּחַ את הבלון.

הגז שהפקנו בתהליך נקרא: פַּחְמָן דּוּ חַמְצָנִי.

 

חלק ב'

הניחו נר בתוך הכוס והדליקו אותו. שפכו את הגז שבבלון על הנר, מה קרה?

נסו להדליק שוב את הנר, האם הצלחתם?

  

הידעתם?

 

• הַפַּחְמָן הדּוּ חַמְצָנִי נמצא באוויר בכמות זעירה, אולם חשיבותו רבה: צמחים קולטים אותו מהאוויר ומייצרים בעזרתו את החומרים המרכיבים את גוף הצמח.
• בַפַּחְמָן הדּוּ חַמְצָנִי משתמשים לצורך כיבוי אש. גז זה כבד מהאוויר ואינו מאפשר בְּעִירָה.
• בועות הגז הקטנות, הנמצאות במשקאות תוססים, הן בועות של הגז פַּחְמָן דּוּ חַמְצָנִי.
• ליד נאפּוֹלִי שֶׁבְּאִיטַלְיָה יש מערה, שֶׁמִּקַּרְקָעִיתָהּ בוקע פַּחְמָן דּוּ חַמְצָנִי. הגז אינו מְאַפְשֵׁר נשימה ולכן גורם לְחֶנֶק. הראשונים שנפגעים במערה הם יצורים נמוכי קומה, כמו כלבים, ומכאן גם שם המערה: "מערת הכלב".