ערוץ 2 מכיר לכם את מנוע החיפוש "גוגל"

None

אחת התכונות המרכזיות של התקשורת היא אמנות העיתוי - החשיפה הדרמטית של היום תהפוך לאטריות הקרות של מחר, והכתבה המגזינית תרתק כשהיא מקורית ותעורר פיהוק בפעם ה-20, בגירסה זו או אחרת. ואמנם, בעידן של ריבוי ערוצי תקשורת ומידע, כושלים כלי תקשורת בהגשת אטריות קרות ועייפות, לעיתים בתום לב, בגלל חוסר ידיעה, ובמקרים אחרים הם ממחזרים מתוך עצלות. קשה להאשים אותם: לא קל להיות גם מקוריים, וגם מעודכנים ומעניינים כל הזמן.

 

ערוץ 2, במהדורת החדשות של מוצאי שבת, לא הגיש אטריות קרות ולא עורר פיהוק (ההפך, לסתותינו נשמטו עד הרצפה) אלא אימץ את נקודת הראות של מי שלקה בתרדמת בשש השנים האחרונות והתעורר זה עתה. הכתב הנלהב סיפר לנו על 'רשת האינטרנט הווירטואלית' ועל מנוע חיפוש אחד, גוגל. על מה מדובר, בעצם, הוא תהה, ובכן, גוגל הוא כמו ספריה משוכללת (על המסך נראתה ספריה ואנשים המעלעלים בספרים), שאפשר לבקש בה מהספרן להביא לנו את כל הספרים בהם מוזכרת המילה אהבה וכל זאת תוך חצי שנייה (!).

 

אך רגע, אם גוגל הוא אתר אינטרנט וירטואלי, איך אפשר לראות את הספרים, הוא שאל את עצמו ומיד הפליג בהסברים: האתר פועל באמצעות שרתים ונגיש בכל העולם וכו' וכו'. כל אותה עת חיכינו לפואנטה: אולי רוצה הכתב להתעכב על הפרויקט השאפתני של העלאת ספרים לרשת, בשיתוף עם חמש ספריות גדולות, או לתהות על תוכניות גוגל לעתיד, לאחר ששכרה את שירותיו של מרק לוקובסקי, ארכיטקט מערכות הפעלה של מיקרוסופט. אך לא.

 

סיקור האינטרנט והטכנולוגיה בערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל היה תמיד מתחת לכל ביקורת (ערוץ 10 בולט לטובה בהקשר זה), ובערוץ 2 נרשם אתמול שפל חדש. בין המילים 'בורות' או 'זלזול' לתיאור היחס הזה, אני בוחר בשנייה. ערוץ 2 לא היה מעז להתייחס לתופעה כלכלית, פוליטית, מדינית או צבאית שש שנים לאחר שבאה אל העולם, לא כל שכן כשמדובר בתופעה כל כך מרכזית באינטרנט ובכלל, שאינה חדשה לא לרוב המכריע של גולשי האינטרנט או צופי ערוץ 2 (כ-3.2 מיליון גולשים באינטרנט בישראל, על פי סקר TIM האחרון. יש להניח שחלקם בקרב צופי ערוץ 2 גבוה הרבה יותר, בהתחשב בכך שרוב צופי הערוץ הם יהודים ישראלים דוברי עברית). לדווח באיחור ניכר לאחר כל כלי התקשורת זו עבירה עם קלון למוניטין התקשורתי, אך להתעדכן בחדשות יחד עם אחרוני צופיך, זה כבר בלתי נסלח.