צילום דיגיטלי: נעים להכיר, העדשה

היא בולטת לה בחוצפה מגוף המצלמה, שבירה ונשרטת, ומוכנה לקלוט בשמחה כל גרגיר אבק וטביעת אצבע. אבל אי אפשר בלעדיה

תפקידה של העדשה הוא לאסוף את קרני האור ולמקד אותן על גבי משטח החיישן שבמצלמה, על מנת לקבל תמונה חדה, אותה תרשום המצלמה כקובץ. האובייקטים המצולמים לא תמיד ממוקמים באותו קו אופקי.

למשל, צילום של אדם העומד במרחק מטר בודד מהמצלמה, ומאחוריו בניין במרחק 20 מטרים מהמצלמה. 

 

במקרה כזה, יש לבחור לאיזה מרחק למקד את העדשה: מטר או 20 מטר. לשם כך, המצלמה משתמשת במנגנון של מיקוד אוטומטי (Autofocus) על מנת למקד את העדשה (לרוב היא תבחר באובייקט המופיע במרכז העינית). דגמים רבים של מצלמות דיגיטליות מאפשרות גם מיקוד ידני של העדשה, ששימושי במצבי צילום בהם המיקוד האוטומטי אינו מתפקד היטב.

 

שאלה של איכות

 

אחת השאלות הראשונות שרוכשי מצלמות דיגיטליות נוהגים לשאול, על מנת לדעת מהי איכות התמונה שמעניקה המצלמה היא: "כמה מגה-פיקסל?". אבל, חשוב לזכור שהמספר המייצג את כמות המגה-פיקסל, אינו המדד היחיד לאיכות התמונות.

 

איכות העדשה עשויה בהחלט להבדיל בין תמונה איכותית וחדה לבין תמונה מאכזבת. גורם זה קשה יותר לבדיקה ולהשוואה בין מצלמות, אבל באופן כללי כדאי לרכוש מצלמה שיש לה עדשה מבית יצרן עדשות ידוע, לדוגמה Canon, Nikon, Leica, Minolta, Fuji, Carl Zeiss. ניתן לבדוק מיהו יצרן העדשה, באמצעות התבוננות בחזית העדשה.

 

סוגי עדשות

 

את העדשות ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים:

 

• עדשה בעלת זווית ראיה רחבה - עדשה שכוללת בתמונה שטח רב מהאובייקט, כלומר מרחיקה אותו ולכן יכולה ליצור תחושה של מרחב.
  
  
• עדשת טלפוטו - מקרבת את האובייקט, באופן דומה לשימוש במשקפת או טלסקופ. לדוגמה כשמצלמים מופע רוק כבד, אפשר לעמוד באחת השורות האחרונות, ובעזרת עדשת טלפוטו לקלוט את הגיטריסט, כך שיתפוס את כל שטח התמונה.
  
  
• עדשה נורמלית - בעוד שעדשות אחרות מרחיקות או מקרבות את האובייקט, העדשה הנורמלית מציגה את האובייקט בגודל ובפרופורציות דומים לאופן שבו העין האנושית רואה אותו: אין תחושה של קירוב או הרחקה.

 

איך נדע מהו סוג העדשה במצלמה שלנו? לשם כך, מציינים יצרני העדשות בחזית העדשה את אורך המוקד שלה. אורך מוקד הוא מספר, העוזר לדעת עד כמה העדשה מקרבת או מרחיקה את האובייקט המצולם. ככל שאורך המוקד גדול יותר, העדשה מקרבת יותר. לדוגמה, עדשה באורך מוקד 105 מ"מ מקרבת את האובייקט המצולם כך שהוא ממלא את התמונה, מאשר עדשה באורך מוקד 28 מ"מ, אשר מאפשרת לקלוט אובייקטים רבים המפוזרים על שטח נרחב יותר.

 

כל התמונות צולמו מאותה נקודה, אך כל תמונה צולמה בעדשה בעלת אורך מוקד שונה: אם התבוננתם בעדשה המתנוססת בחזית המצלמה, בוודאי הבחנתם כי לא רשום עליה אורך מוקד בודד אלא טווח, לדוגמה 5-14. טווח זה נקרא "זום".

 

מהו זום?

 

הזום מאפשר לקרב ולהרחיק את האובייקט המצולם, כלומר לשנות למעשה את אורך המוקד של העדשה. כך יכולה עדשת זום אחת, לקבץ בתוכה את שלושת הסוגים העיקריים של העדשות: רחבת זווית, נורמלית וטלפוטו. טווח הזום, כלומר ההפרש בין אורך המוקד הקצר ביותר לארוך ביותר של העדשה, מסומן במספר עם x לצדו.

 

לדוגמה, x3 מציין זום שבו מצב הטלפוטו (אורך המוקד הארוך ביותר) מקרב פי שלושה מהמצב רחב הזווית (אורך המוקד הקצר ביותר). נתון זה עוזר לדעת עד כמה גמישה העדשה, מבחינת היכולת שלה לקרב או להרחיק את האובייקט המצולם.

טווח זום של x3 או x6 מתאים לרוב השימושים הנפוצים במצלמה, כגון צילום משפחתי ותיעוד מקומות. טווח זום העולה על x6 עוזר במיוחד למי שמרבה לצלם נופים, או לחלופין אובייקטים רחוקים שיש להתקרב אליהם מאד.

 

במצלמה קומפקטית או קומפקטית-מתקדמת, חשוב לבדוק את טווח הזום הרגיל (ה"אנלוגי"), ופחות להתייחס לזום הדיגיטלי.

 

הסיבה לכך היא, שבניגוד לזום האופטי, המשנה את אורך המוקד של העדשה, זום דיגיטלי "לוקח" שטח מסוים מחיישן התמונה ומגדיל אותו כך שהוא נראה קרוב יותר.

 

הגדלה זו באה על חשבון החדות, לכן לא מומלץ להשתמש בזום דיגיטלי אם איכות התמונה חשובה. עם זאת, עדיף לצלם באורך המוקד הארוך ביותר שהזום האנלוגי מאפשר, ולאחר מכן להתקרב אל האזור המעניין בתמונה, באמצעות תוכנה לעיבוד תמונות כגון פוטושופ.

 

עדשות למטרות מיוחדות

 

אחד היתרונות החשובים של מצלמות רפלקס הוא היכולת לנתק את העדשה מגוף המצלמה כדי להחליף עדשה. אפשר לחבר למצלמה עדשות טלפוטו דמויות תותח שמסוגלות להציץ למרפסת של שכנה הרחוקה כמה קילומטרים מהמצלמה, או עדשות מאקרו שמסוגלות לצלם יתוש באורך שני מילימטרים.

 

מיד נפרט סוגים של עדשות אשר ניתן לחבר למצלמת רפלקס, אבל לפני כן בשורה חשובה לבעלי מצלמות שאינן רפלקס - גם לכם דאגו יצרני המצלמות. כדי להרחיב את אפשרויות הצילום עם העדשה המובנית במצלמה, אפשר להרכיב על עדשת המצלמה עדשות נספחות, המחקות את פעולתן של העדשות הבאות:

 

• עדשות בעלות זווית ראיה רחבה מאד - מאפשרות לכלול בתמונה שטח גדול יותר מהאובייקט המצולם, בהשוואה לרוב עדשות הזום הסטנדרטיות. עדשות זום מגיעות בדרך כלל עד אורך מוקד של 18 או 21 מ"מ (מקביל ל-28 או 35 מ"מ במצלמות הרפלקס המסורתיות לסרטי צילום). אורכי מוקד אלו מעניקים זווית ראיה רחבה למדי, בדרך כלל 63-75 מעלות. אך במצבי צילום מסוימים דרושה זווית ראיה רחבה יותר, לדוגמה בצילומי נופים, ארכיטקטורה ועיצוב פנים. לשם כך, ניתן להשתמש בעדשות בעלות אורך מוקד קצר מ-18 מ"מ בקירוב.
  
  כדאי לזכור שיחסי הגודל בין אובייקטים קרובים ורחוקים, נראים מוגזמים ככל שזווית הראיה של העדשה רחבה יותר. כך למשל, ילד קטן שעומד קרוב למצלמה ייראה יותר גבוה מגורד שחקים שמאחוריו (אפילו אם הבניין אינו רחוק מאד ממנו). שימו לב, שעיוותי העדשה רחבת הזווית, גורמים לכך שבצילומי דיוקנים ממרחק קצר, אפילו אנג'לינה ג'ולי עלולה להיראות כמו המפלצת מפרנקנשטיין.
  
  
• עדשת עין הדג - מדובר בסוג של עדשה רחבת זווית, אשר רואה את העולם בזווית רחבה באופן מדהים, לדוגמה, 180 מעלות. הדחיסה של שטח כה גדול לתוך מסגרת התמונה, גורמת לעיוות המעוגל של הקווים בשולי התמונה, שמעניק לתמונות עין הדג את המראה האופייני שלהן. זאת בניגוד לעדשות רחבות זווית אחרות, שמתקנות את הקווים המעוגלים כך שיופיעו ישרים. קיימים שני סוגים של עדשות עין הדג. כאלו שממלאות את כל שטח התמונה (full frame) וכאלו שיוצרות עיגול במרכז התמונה וסביבו רקע שחור.
  
  
• עדשת מאקרו - עדשה המסוגלת להתמקד למרחקים קצרים ביותר, על מנת לצלם אובייקטים קטנים: פרחים, בעלי חיים וכדומה. דגמים רבים של מצלמות דיגיטליות קומפקטיות, מאפשרים למקד אפילו למרחק של מילימטרים ספורים, וזאת ללא שימוש בעדשה נספחת לצילום תקריב.

 

השפעת העדשה על תחושת העומק בתמונה

 

העין האנושית מקבלת רמז על המרחק מעצמים בסביבה, לפי ההבדל בגודל בין עצמים קרובים לרחוקים. הכלל הוא, שככל שנתקרב יותר לאובייקט, ונשתמש באורך מוקד קצר יותר של העדשה, האובייקט ייראה גדול יותר ביחס לעצמים שמאחוריו, דבר אשר יחזק את תחושת העומק.

 

אפקט זה בולט במצלמות דיגיטליות קומפקטיות רבות, שעדשות הזום שלהן בעלות אורך מוקד קצר מאד ולכן מאפשרות הרחקה רבה של האובייקט. במצב זה, כל שינוי קטן בתנוחת הצלם או במיקום האובייקט המצולם, יגרום לשינוי דרמטי בפרספקטיבה וביחסי הגודל של אובייקטים בתמונה.

 

לעומת זאת, אם נתרחק מהאובייקט ונשתמש באורך מוקד ארוך (טלפוטו), תיווצר תחושה של "דחיסת" אובייקטים קרובים ורחוקים יחד, דבר המצמצם את תחושת העומק. אין זה בהכרח חיסרון - אפשר לעשות שימוש יצירתי באפקט זה.