טיפ למשורר מתחיל: היה אמיץ

"היה אמיץ, כמו הילד שמתווכח עם המורה. כמו הפרח שמתעקש לפרוח ליד מוסך". אהרון שבתאי נותן טיפים למשוררים מתחילים

זכור שאין שום צורך בשירה. אתה הולך ברחוב ורואה מכוניות, נעליים, נשלפים מהכיס טלפונים. אלה הם דברים נחוצים, שאנשים לא מסתדרים בלעדיהם, ולכן יש להם יוקרה. קח זאת בחשבון.

 

השיר צריך להיות כמו מטאטא, כמו טלפון נוקיה; לקבל את האובייקטיביזציה, המשקל, המגנטיזם, הביטחון העצמי, ואפילו של שרוך. כלומר, של דבר, שלפחות ברגע מסויים ברור שהוא נחוץ והכרחי. דבר, שיוצאים מהבית כדי לקנות אותו, ואם לא מוצאים, מעלעלים בדפי זהב.

 

היה אמיץ, כמו הילד שמתווכח עם המורה. כמו הפרח שמתעקש לפרוח ליד מוסך. העולם בנוי על אילוף, הליכה בתלם, הדחקת האמת במעטפת של שיגרה. זה הלקח של האגדה על בגדי המלך. שיר פועל בכיוון ההפוך, הוא אומר דבר פשוט, שמשום מה לא נאמר בפה מלא, דבר שהוא נחוץ כמו חמצן.

 

זכור ששני שליש מהמשוררים הגדולים זכו להתעלמות, צונזרו, ישבו בכלא, גלו או נרצחו: דנטה, בלייק, היינה, בודלייר, פושקין, ברכט, לורקה, ססאר ואייחו, עזרא פאונד, מנדלשטם וכד'.

 

אפשר לחבר קילומטר של בתים מחורזים להפליא, אבל את מי זה באמת מעניין? גם השירה כפופה לחוקי ההיצע והביקוש, ומשוחחת עם הזמן. עדיף להגיד דבר אחד פשוט, מחוספס, שנוגע לזמן, כמו מעיל בחורף כשיורד גשם. הלב של השירה היא האמירה שיש בה את הדחיפות הזאת. חשוב אם יש לך משהו לומר, וזכור שהזמן קצר, מבחינת העיתוי ומבחינת משך האמירה. כשהגשמים חולפים, איש לא יתעניין במעיל.

 

• מתוך מוסף הספרות של "ידיעות אחרונות".