מאחורי הקלעים של בנק לאומי

45 שנה עבד שמואל זוסמן בבנק השני בגודלו במדינה, מתוכן 14 שנה כמנהל משאבי אנוש; הוא שרד את כל חילופי המנכ"לים, השערוריות, החקירות והקרבות הסוערים בין העובדים להנהלה; עכשיו הוא פורש, ומספק הצצה נדירה אל מקום עבודה מסקרן במיוחד

ציבור לא אוהב את הבנקים? נו, איפה אוהבים מלווה בריבית?, מחייך שמואל זוסמן ומייד מרצין, אבל לעובדים שלנו דווקא יש אהבת בנק בלתי רגילה. כל הסביבה שלהם קשורה לבנק. הם יותר משוחררים מעובדים בבנקים אחרים, לא פוחדים לומר מה הם חושבים, לא פוחדים מכלום.

 

לפני שבועיים נפרד זוסמן (68) מאותם עובדים בבנק לאומי ופרש לפנסיה. ספק אם רבים בציבור הרחב מכירים את שמו, אך מדובר באדם שליווה במשך כל חייו הבוגרים - 45 שנה - את הבנק השני בגודלו במדינה, כשהוא ממלא מגוון תפקידים בכירים ועובר על בשרו את רוב הטלטלות שחווה ענף הבנקאות הישראלי בעשורים האחרונים. מה לא היה שם? שערוריות, חקירות, מאבקי שכר והסכמי עבודה בעייתיים היו רק חלק מהתפריט שעל שולחנו של זוסמן בשנותיו הארוכות בבנק, וכעת - כשהכל כבר מאחוריו - השיחה איתו מספקת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחד המוסדות המסקרנים ביותר בעולם העסקים המקומי.

 

ב-14 השנים האחרונות כיהן זוסמן כממונה על משאבי אנוש - תפקיד לא פשוט בבנק שמעסיק כ-9,000 עובדים. את תפקידו האחרון הוא עוזב לאחר שנתיים של הארכה, כשהוא כבר אחרי גיל הפנסיה. במערכת הבנקאית, שאינה נחשבת לנעימה במיוחד, הוא זוכה לפרגון נדיר. עובדי הבנק מספרים על אדם קשוב ונוח, שלמרות מעמדו החזק בבנק הקפיד שלא לנהוג בכוחניות והשכיל לפתח יחסי עבודה טובים עם המנכ”ל, גליה מאור, ובאותה מידה עם יו"ר ועד העובדים, לואי רוט.

 

"החזות של לואי רוט מטעה"

 

זוסמן לא התכוון לבלות את כל חייו בבנק. "אני עורך דין במקצועי, ובאתי לעבוד בבנק בתקופה שבה השלמתי לימודים בערב", הוא משחזר, "לא התכוונתי להיתקע שם, אבל כל הזמן פיתו אותי להישאר. הציעו לי קידום, כל מיני תפקידים, מסלול קצונה בבנק, שליחות לארה"ב. במקביל לסטאז' שלי כעורך דין הייתי מזכיר ועד העובדים בבנק, ואחר כך ממונה על יחסי עבודה. אחר כך נשלחתי לארה"ב כאחראי על סניפי לאומי, שם החלפתי את דוד גרנות. ב-91' קראו לי לנהל את כח האדם בבנק".

 

נכנסת לתפקיד בתקופה סוערת במיוחד.

 

"נכון, כשנכנסתי לתפקיד היתה מלחמת עולם בבנק. המבנה הגדול של "קשב" בלוד (מרכז המחשוב של הבנק, שנקרא במשך שנים הפיל הלבן - ד.ב) עמד מוכן כבר כמה שנים, והעובדים לא רצו להיכנס אליו. זו היתה שגיאה טקטית גדולה מאוד של הנהלת הבנק הקודמת, שקודם בנתה מבנה ורק אחר כך באה לדבר עם העובדים. זה היה הדבר הראשון שהייתי צריך להתמודד איתו כשנכנסתי לתפקיד. בוועד של ההנהלה המרכזית היתה אז חבורה מאוד מיליטנטית שחיה בתוך עצמה, וחברי הוועד הזינו אחד את השני. המפץ הגדול הגיע כשהשענו שלושה חברי ועד והם התפוטרו. מדובר בחברי ועדים שפעלו בצורה אלימה ביותר. הם הפסיקו כל יומיים את פעולת המחשב של הבנק ואמרו שהם מחזיקים בשאלטר של הבנק.

 

"אחרי זה לואי רוט, שהיה כבר אז יו"ר ועד העובדים, הבין שאין ברירה, וניתב את העניינים לטובת המעבר לקשב, בתמורה להסכמים שנחתמו עם העובדים והסדירו את זכויותיהם לרגל המעבר. זה היה אחד הרגעים הגדולים שלו".

 

מה דעתך על לואי רוט?

 

"החזות שלו מטעה. מי שרואה אותו, עם כל השרשור הזה, השרשראות שלו, יכול לחשוב שמדובר בפרא אדם, אבל זה לא נכון. הוא איש שאוהב אמנות ועתיקות, ויש לו הרבה אידיאולוגיה בתפקיד. הוא קצת בוהמי, נכון, אבל יש בו המון רגישות חברתית. יש לו רגישות לציבור שהוא מייצג אותו".

 

אבל העובדים בבנק לאומי צפויים להחריף בקרוב את המאבק בהנהלה להבטחת זכויותיהם, אחרי ההפרטה. סביר להניח שהם מסתכלים על ההישגים של עובדי דיסקונט.

 

"ריקי בכר, יו"ר ועד העובדים של דיסקונט, לימד שאלימות וברוטליות מביאה יותר הישגים מאשר התחשבות. אני מאחל לדודו בר-לב, המחליף שלי, שלא ייתקל בברוטליות, אבל יש סיכויים טובים שיקבל אותה בפרצוף, כי העובדים לומדים מהניסיון של אחרים".

 

להיות חבר ועד זה כמו להיות חבר כנסת?

 

"בעולם שלו - כן".

 

יש מקום להגביל כהונת יו"ר ועד? חלקם מכהנים שנות ארוכות בתפקיד.

 

"במקומות נורמליים אחרים יש מגבלה של 3-2 קדנציות".

 

ועד עובדים חזק זה טוב או רע להנהלה?

 

"זה טוב להנהלה, כי ועד חלש לא יכול אף פעם להגיע לסיכומים. עם זאת, בישראל יש תופעה שכשעובד מתחיל לעבוד במקום, עם הזמן הוא מתחיל גם לנכס אותו לעצמו. העובדים בבנק רואים את הבנק כנכס שלהם".

 

גם אתה?

 

"אני חושב שזה מוגזם".

 

אחד הנושאים הבעייתיים ביותר שעמדו על סדר יומו של זוסמן במהלך השנים היה נושא השכר. עובדי הבנקים ממוקמים דרך קבע בראש רשימת מקבלי השכר במשק, ואחד הגורמים לכך הוא הסכם עבודה קיבוצי המבטיח בכל שנה תוספת של 5% למשכורת ועוד תוספת של 1% ותק. להסכם של לאומי - שנקרא טייס אוטומטי - צמודים בנקים רבים (אגוד, הבינלאומי, מרכנתיל), שבמשך השנים האחרונות ניסו הנהלותיהם, ללא הצלחה, לשנות את אותם הסכמים שנחתמו לפני שנים, ואינם מתאימים עוד לסביבת האינפלציה האפסית במשק הישראלי.

 

"אם האינפלציה במשק תשאר נמוכה, הטייס האוטומטי יפגע בסופו של דבר בבנק", מזהיר זוסמן, "הטייס האוטומטי הוא לא אסון לאותה שנה בה נחתם הסכם שכר, אבל הוא אסון במרכיבים - הוא נכלל בכל ההפרשות. בסביבת אינפלציה אפסית הוא אסון. יש אפשרות ללכת לבית הדין ולומר - לא מקיימים את ההסכם הזה. הוועד מבין שהטייס האוטומטי לא יכול להתנהל לאורך זמן, אבל העובדים אומרים שהבנק עומד בפני הפרטה והם רוצים שיהיה להם מה לתת לבעל בית חדש, ולכן לא מוכנים לוותר ולחתום על הסכם חדש כעת".

 

"שוקי נגרין היה דיקטטור"

 

אחת הפרשות הטעונות בבנק לאומי בתקופה האחרונה היא חלוקת אופציות לעובדים. לפי הספר, בהפרטות בנקים וחברות ממשלתיות מקבלים העובדים 10% מהמניות בהנחה של 25% מהמחיר. בהפרטות האחרונות של בנק דיסקונט ושל הנמלים זכו העובדים להישגים גבוהים בהרבה, מה שעורר את תיאבונם של עובדי לאומי - שצפויים להיאבק בחודשים הקרובים על המגיע להם.

 

כל זה יכול היה להימנע: לקראת סוף 2002 התכוונה המדינה, השולטת בבנק לאומי, להנפיק חלק ממניות הבנק בבורסה. לקראת ההפרטה התנהלו דיונים, בהם נדונה האפשרות להבטיח לעובדים אופציות ל-6% ממניות הבנק. מאז מתנהל ויכוח סוער בנושא: האם באמת הובטחו לעובדים 6% מהמניות? העובדים טוענים שכן, ומשרד האוצר אומר שלא.

 

באותה תקופה נרשמה בבנק לאומי פרשייה שחוללה סערה של ממש בענף. בבנק התגלעו חילוקי דעות בין ההנהלה לעובדים לגבי אופן חלוקת המניות - לפי דרגה, משכורת או ותק. יו"ר איגוד המנהלים בבנק, שוקי נגרין, טען כי ההנהלה מעוניינת לחלק למיעוט של מנהלים בכירים בבנק נתח גדול מן האופציות ולהשאיר מעט מדי לשאר העובדים. במסגרת המאבק נקט נגרין בצעד חריג: הוא ביקש מהאחראי על המחשבים בסניף המרכזי של הבנק, אורי זלמנוביץ' - שהיה כפוף לו - להיכנס לחשבונותיהם של שני בכירים בבנק. הסערה לא איחרה לבוא: בנק לאומי הגיש תלונה למשטרה, שפתחה בחקירה נגד השניים.

 

בסופו של דבר הסתיימה הפרשה בעיסקת טיעון.

 

"לנגרין היו את כל המאפיינים של דיקטטור", מסכם זוסמן, "אני לא צריך לומר לך למה דיקטטורה מובילה. הוא גרם לזה שעובדי הבנק לא קיבלו אופציות".

 

יש שאומרים כי ההנהלה אשמה בכך.

 

"הנושא התחיל מכך שלאומי לא רצה להיות נחות יותר מבנקים אחרים כלפי המנהלים. המדינה רצתה לתת אופציות להנהלה ואנחנו, חברי ההנהלה, רצינו לתת לכלל העובדים. כאן התחיל הוויכוח - כמה מתוך אותם 6% צריך להפריש להנהלה. זה התחיל מ-2%, ואחר כך ירד ל-1.25%. לזכותו של לואי רוט ייאמר שהוא היה חכם, ואמר שאנחנו מחלקים את עור הדב עוד לפני שצדנו אותו. הוא הציע שנפקיד את האופציות בידי נאמן, אבל שוקי נגרין התנגד. זה ההפסד הגדול ביותר בכל מערכת יחסי העבודה של מדינת ישראל, שוועד עובדים פעל כנגד העובדים שהוא מייצג אותם".

 

מה יהיה עם תוכנית האופציות לעובדים?

 

"הכתובת לשאלה הזו היא החשב הכללי באוצר. אני מניח שיש מאחורי הקלעים דיבורים, והיו אצל החשב הכללי יותר מפעם אחת".

 

בתקופה האחרונה עבר בנק לאומי טלטלה נוספת, לאחר שרשות ניירות ערך פתחה בחקירה בנוגע לשיווק קרנות נאמנות בבנק ובחברות הבנות שלו. חשדותיה של הרשות התעוררו בעקבות גיוסי ענק שבוצעו בשתי חברות המנהלות קרנות נאמנות ונמצאות בבעלות בנק לאומי - פסגות (היום פסגות אופק) ולאומי פיא. על פי החשד, היועצים בחברות אלו המליצו ללקוחותיהם להשקיע בקרנות הנאמנות החדשות של הבנק - בניגוד לחוק ייעוץ השקעות, האוסר העדפת קרנות של הבנק בו מועסק היועץ.

 

במסגרת החקירה זומנו מנכ”ל הבנק, גליה מאור, ויו"ר הבנק, איתן רף, לשיחת אזהרה במשרדו של יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי. החקירה, המתמשכת זמן רב, מעיקה מאוד על לאומי, שחוזר וטוען כי פעל כשורה אך מסרב להתייחס לנושא מעבר לכך. זוסמן שובר שתיקה.

 

מה אתה יכול להגיד על הפרשה?

 

"החקירה מעכירה את האווירה. אנחנו לא עושים שום דבר, כי לא יודעים מה יכולים לעשות ומה לא. לדעתי היה צריך לצאת ולומר לרשות לסיים את החקירה. המצב כיום הוא שלא יודעים למי הם יקראו מחר. זה מעליב, פוגע ויוצר חוסר ודאות.

 

"בנק לאומי הוא טרף קל בגלל זהות הבעלים שלו - מדינת ישראל. כשרואים שבעלים מפקיר את הילד שלו, אפשר לעשות בו מה שרוצים. התחושה היא שהמדינה מפקירה אותך, שלא אכפת לה. אנחנו בבנק רוצים להרגיש שאנחנו שייכים למשהו, ולא להרגיש שדמנו הפקר - אבל ככה זה נראה, ולגליה מאור ואיתן רף אסור לדבר. אני כועס על המדינה, אני חושב שהיא לא מתנהגת אלינו כאילו אנחנו בנק שלה. אני לא חושב שעשינו דבר חריג לעומת כל הבנקים".

 

הפיטורים בהפועלים ייזכרו לדיראון עולם

 

בשנים האחרונות דנו ממושכות בבנקים במספר העובדים המיותרים במערכת. חלק מהבנקים יצאו בתוכניות פרישה, ובסוף 2002 זעזע בנק הפועלים את המערכת כשהודיע על פיטורי 900 עובדים, בצעד שעורר סערה ציבורית.

 

מה דעתך על הפיטורים בבנק הפועלים?

 

"זה ייזכר להם לדראון עולם. יש שם עננה. הם יכלו להגיע לאותה תוצאה בלי פיטורים. אנחנו הוצאנו מהבנק 700 עובדים באותה שנה ולא פיטרנו אף אחד".

 

הבנקים משלמים פיצויים באחוזים גבוהים במיוחד בתוכניות פרישה.

 

"לשלם 275%-250% בפרישה מרצון זו רמה סבירה. מדובר באדם שאין לו מקורות הכנסה אחרים. יש לנו עיקרון שבכל מבצע של פרישה מרצון אנחנו נותנים פחות".

 

בלאומי יש עובדים מיותרים?

 

"יכול להיות שיש, אבל אם כן אז עשרות ולא מאות".

 

יהיו פיטורים בלאומי?

 

"בבנק כל כך רווחי אני לא רואה פיטורים. זה יכול לקרות רק במצב של מצוקה. ובכל זאת, אם יש עובד שלא פורש מרצונו והבנק רוצה שיפרוש, מוצאים דרך להראות לו את הדלת. לא מקדמים אותו, שולחים אותו לעבוד בארכיון.

 

"אני לא אגיד לך שזה משולל יסוד. אני אתן לעובד כזה תפקיד של עובד זמני, ואת הזמני אשלח הביתה כדי לחסוך בעלויות. היו דברים כאלה, אבל אנחנו לא פוגעים בשכר. תראי, ההישג שאני הכי גאה בו הוא יחסי האמון בין העובדים להנהלה. בשנים לפני כניסתי לתפקיד היו כמה אירועים שהשפיעו באופן מהותי על יחסי העבודה, כמו ויסות מניות הבנקים והבעיות במעבר לקשב. היו בבנק מנהלי כח אדם שלא התאימו לתפקיד בתקופה שלהם. כיום יש יחסי עבודה מצוינים. יש אמון, וזה הדבר הכי חשוב. קודם חשדו שכל מה שמישהו אמר הוא מוליך שולל, לא אמיתי. שהוא לא מתכוון למה שאמר".

 

יש בבנק קידום על בסיס ותק בלבד?

 

"בשום פנים ואופן לא. כל הדירוג בנוי על תיפקוד. יש בנקים שבהם ועדים משתתפים במינויים (דיסקונט - ד.ב), אבל ההסכם הנוכחי בלאומי הוא תוצאה של הוצאת הוועד ממעורבות בקידומים. עד ההסכם, הוועדים השתתפו בדיונים על העלאה בדרגה ומינויים, אבל עכשיו הוועד לא מעורב בנושא. עם זאת, יש לו אפשרות לערער".

 

לא פשוט להתקבל היום לעבודה בבנק. מה אתם מחפשים?

 

"הכניסה לבנק כיום לא קלה. יש סדרת מבחנים והתאמות. חלק מהחברים בהנהלה אומרים שאם היו צריכים לעבור את המבחנים, ספק אם היו מתקבלים. אנחנו מקבלים לעבודה רק אקדמאים שעוברים מבחנים של התאמה לניהול, פוטנציאל ניהולי ומקצועי. אנחנו מחפשים יכולת לנהל אנשים, כושר מנהיגות. תראי, לאומי הוא הבנק הכי מקצועי שיש: סיפקנו לכל המערכת מנכ”לים - שלמה פיוטרקובסקי, שהיה מנכ”ל ויו"ר בבנק הבינלאומי, דב קוטלר מבנק אגוד, דוד גרנות מהבינלאומי, גיורא עופר מדיסקונט".

 

כמה מעורבות היתה לגליה מאור במשאבי אנוש?

 

"השתדלתי להטריד אותה כמה שפחות. התפקיד שלנו לאפשר לבנק לעבוד עסקית".

 

מה דעתך לגבי תגמול מנהלים בבנקים? השכר של גליה, למשל?

 

"החניכים של גליה שעברו לבנקים אחרים מקבלים הרבה יותר ממנה. השכר של גליה משליך על הכפופים לה. תסתכלי על אלי יונס, מנכ”ל בנק המזרחי. אנשים שמנהלים בנקים בסדר גודל של אזור בלאומי מרוויחים יותר מגליה. זה נובע מהשיוך הציבורי של הבנק".

 

"גם מנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר, מקבל יותר מגליה - וגם דיסקונט היה בבעלות ציבורית. גיורא מקבל יותר ממנה. שם כנראה היו בעיות, ואולי לדירקטוריון יש תחושה ציבורית פחות חזקה. יכול להיות שגליה לא דרשה".

 

עברת תחת הרבה מנכ”לים בלאומי. מה מאפיין את גליה?

 

"אם היא סומכת עליך - היא נותנת לך חבל ארוך מאוד, מה שלא היה אצל פיוטרקובסקי ויפת, שהיו מאוד ריכוזיים. היא בהחלט מפרגנת ודואגת לאנשים. נעימת הליכות, לא מתנשאת, חברותית מאוד, מקבלת ביקורת, נותנת לעבוד. מאוד נהנתי לעבוד איתה, אחרת לא הייתי ממשיך".

 

ועכשיו אתה עוזב. איך ההרגשה?

 

"זה לא דבר פשוט. עבודה בבנק זו עבודה שאין לה סוף. גם כשאתה מגיע בערב הביתה, יש טלפונים. עכשיו אני מתפנה לכל הדברים האישיים שזנחתי. אני חייב לעצמי את המסע הזה לתוך עצמי".