טוב שהשאירו את קרן

קרן נתנזון איננה יעלת החן הסימפטית והמקובלת אבל יש בה דחף לעשייה, יכולת הופעה טובה ואי שגרתיות שבעיני כובשת

התוכנית ניסתה הפעם לגייס מתנדבים רבים ככל שניתן לפרוייקט חברתי חשוב (על"ם). ההתמודדות היתה כמותית באופיה במטרה לגייס כמה שיותר מתנדבים. לרגע חשבתי שאני נמצא במפקד חברים לקראת פריימריס פוליטי.

 

כך למשל המתמודד עופר אורנשטיין מנתניה שביקש לגייס מתנדבים לא ניסה לדבר על ליבם ולומר להם שההתנדבות לנוער במצוקה תעשיר אותם ותתרום למימושו העצמי. הוא בא ואמר: "תצביעו עבורי המועמד מנתניה, כי אם קבוצתי תיכשל, אני – אנופה". ואני שמעתי בעיני רוחי פעיל מפלגתי המנסה לפקוד אנשים עבור מועמדים לכנסת ואומר להם: "לא חשוב למי תצביעו בבחירות הכלליות, תצביעו לאיזו מפלגה שתרצו, אבל עזרו לי להכניס את המועמד שלי לכנסת".

 

שתי הקבוצות, בהתלהבות לא מועטה, צירפו עוד ועוד מתנדבים שאולי יסייעו בידה של נאוה ברק (נשיאת על"ם) בעבודתה החשובה והקבוצה שבצקלונה פחות מתנדבים נאלצה להוציא מקרבה את המודחים החדשים. קשה להעריך אם אלו שהגיעו לשלב ההדחה הם המועמדים הפחות טובים ל"מנהיגות" (ואדגיש – מנהיגות קהילתית מוניציפאלית, חברתית). או שמא אלו הפחות "מקובלים", היותר אינדיבידואליסטים שלעתים דווקא בהם נמצא פן – ההנהגה.

 

שני המועמדים להדחה היו צהובים מאוד זה לזה, וכל אחד מהם הרחיב בחסרונות האחר מאשר ביתרונותיו שלו. אמש חשתי פעם ראשונה הסכמה עם החלטת חבר השופטים. קרן נתנזון שבאה מהתקשורת איננה יעלת החן הסימפטית והמקובלת אבל יש בה דחף לעשייה, יכולת הופעה טובה ואי שגרתיות שבעיני כובשת. הפעם חרג חבר השופטים מהראיה הסטיגמתית שלו, והעדיף אותה על עופר שהוא בעל יכולת ביטוי, אבל יוצר נוגדנים מהלך, שהצליח לשכנע על נקלה את חבר השופטים שלא הוא האיש.

 

תוכנית יומרנית

 

הביקורת על התוכנית "דרוש מנהיג" באה תמיד מחוגי חובבי הריאליטי. התוכנית, הם אומרים, פחות מדי ממזרית, פחות מדי קורצת למכנה המשותף (והנמוך). אין ספק ש"דרוש מנהיג" היא תוכנית יומרנית מבחינת תכניה והיעד שנקבע לה – מנהיגות, אבל יש בה תום יותר כובש מהמניפולציות הבלתי פוסקות של תוכניות "הרווק" ו"השגריר". נכון, שהפוליטיקה מטבעה מניפולטיבית והריצה למנהיגות מצריכה דמיון, תעוזה ולא מעט מניפולציה אבל הדרישות המופנות ל"מנהיגות" הפוטנציאלית, הן דרישות בעלות מסר חברתי, תרבותי ופוליטי.

 

אני רואה אמנם הרבה סכמתיות ושמרנות ברצון לבדוק בכל תוכנית פן אחר של מנהיגות. אבל הניסיון להתמודד עם בני אדם ולהניעם לפעולה חיובית (הקמת גן שעשועים, או הבאת מתנדבים לעל"ם), הוא אתגרי בשממה הבידורית לשמה, המצניעה כל ערך חיובי ושונה. רק הבחירה בשבוע שעבר בהבאת ראשי ערים לפסגת המצדה והניסיון לעמוד אל נכון על "חזונם", היה מיותר, כי לא היה בו מסר ולא תעוזה אלא העלאת גרה של פן עסקני שאומר מעט מאוד על טיבו של "המנהיג".

 

בכל מקרה, לאור הרייטינג ולקראת ההמשך, נדמה של"דרוש מנהיג" דרוש ציבור סקרן ומגיב. אינני בטוח שהתכנית עומדת במשימה זו ואני מציב אתגר למתכנניה לשנות מגמה זו.